ציפי גון-גרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציפי גון-גרוס
אין תמונה חופשית
לידה 30 בנובמבר 1952 (בת 69) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ציפי גון-גרוס (נולדה ב-30 בנובמבר 1952) היא שדרנית רדיו, פסיכולוגית חינוכית קלינית והתפתחותית[1] וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בתל אביב, למדה בבית הספר היסודי "דובנוב" ובתיכון עירוני א'. הייתה פעילה בשבט צופי "דיזנגוף".

בראשית שנות ה-70 התגייסה לצה"ל לשירות במחלקת התעודה והאומר של גלי צה"ל, שם שימשה כעורכת ומגישת תוכניות.

גון-גרוס היא בעלת תואר ראשון ותואר שני בפסיכולוגיה (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב, עבודתה לתואר שני נכתבה ב-1979 על "אקספרסיביות ואינסטרומנטליות בקבוצות הכנה ללידה" בהדרכת רות שרבני וסופי קב-ונקי.

נוסף על עבודתה בגלי צה"ל, גון-גרוס עובדת כפסיכולוגית קלינית, התפתחותית וחינוכית ומשתתפת בקביעות בתוכניות רדיו וטלוויזיה בנושאים אלו. היא פעילה ומרצה בנושא בני הדור השני לשואה. מרצה בבתי ספר ובפורומים שונים בנושאי ספרות.

זכתה 6 פעמים בפרס מפקד גלי צה"ל. סיפורה "כבר גדולה" זכה בפרס בתחרות בינלאומית לסיפור הקצר לנשים מאגן הים התיכון (1999). זוכת פרס אקו"ם לספרות ילדים (2008) על סיפרה "אף פעם לא מלכה". זוכת פרס אקו"ם על שם דבורה עומר (2014) על סיפרה "פעם היינו משפחה"[2]. זוכת פרס היצירה לסופרים ומשוררים על שם ראש הממשלה לוי אשכול לשנת 2014[3].

בעשור השני של המאה ה-21, היא המשיכה לעבוד בתחנה הצבאית, ולמעלה מ-30 שנה עורכת ומגישה את מגזין הספרות השבועי של גלי צה"ל "ספרים רבותי, ספרים"[4].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גון-גרוס, המתגוררת בתל אביב, הייתה נשואה למירון גרוס, מרצה באוניברסיטת תל אביב ואיש עסקים, עד פטירתו ב-20 במאי 2017. היא אם לארבעה וסבתא לשישה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ילדים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]