ברונו לאטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברונו לאטור
Bruno Latour
ברונו לאטור
ברונו לאטור
לידה 22 ביוני 1947
בון, קוט ד'ור, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוקטובר 2022 (בגיל 75)
הרובע השלושה-עשר של פריז, פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Bruno Paul Louis Latour עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פרנסואה רבלה, בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה, אוניברסיטת בורגון, אוניברסיטת פרנסואה רבלה, Lycée Saint-Louis-de-Gonzague עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Claude Bruaire עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Emmanuel Didier, Alexandre Mallard, Antoine Dore עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין contemporary philosophy, תאוריית השחקן-רשת, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, הבניה חברתית, פילוסופיה מערבית, פילוסופיה קונטיננטלית, פילוסופיה של המדע עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק אנתרופולוג, פילוסוף, פרופסור, סוציולוג, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד (31 בדצמבר 2011)
פרס רמון דה בויה דה סנט-סוזן (2014)
קצין במסדר הדקל האקדמי (2002)
prix de l'Académie catholique de France (2016)
פרס רוברוואל (1992)
פרופסור אלברטוס-מגנוס (2015)
פרס הולברג (2013)
פרס זיגפריד אונסלד (2008)
קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (18 בנובמבר 2017)
פרס ג'ון דזמונד ברנל (1992)
פרס קיוטו באמנות ופילוסופיה (2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.bruno-latour.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בְּרוּנוֹ לאטוּרצרפתית: Bruno Latour; ‏22 ביוני 19479 באוקטובר 2022, מתועתק גם: לטור) היה פילוסוף, סוציולוג ואנתרופולוג צרפתי. השפיע בעיקר בתחומי הסוציולוגיה של המדע ובתאוריה סוציולוגית כללית. לימד וחקר במרכז לחקר הסוציולוגיה של החדשנות ("Centre de Sociologie de l'Innovation") שבבית הספר למכרות של פריז (École des Mines de Paris) מ-1982 עד 2006. שימש כפרופסור באוניברסיטת "סיאנס פו" (Science-Po) שבפריז, בה כיהן כסגן הנשיא למחקר עד 2012. ב-2013 זכה בפרס הולברג.

לאטור נולד למשפחת ייננים ידועה בבון שבבורגון. כסטודנט, התמקד תחילה בפילוסופיה והושפע עמוקות ממִישֶׁל סֶרֶס (Michel Serres). כמו כן, בגילאי 19–28 לאטור היה (במילותיו שלו) "קתולי מיליטנטי". בהתחלה למד באוניברסיטת דיז'ון, ולאחר מכן באוניברסיטת טורס, שבה כתב את עבודת הדוקטורט שלו בתאולוגיה: "Exégèse et ontologie: à propos de la resurrection" ‏(1975). העבודה עסקה בשארל פגי, משורר סוציאליסטי קתולי ומסאי. לאטור שירת בצבא הצרפתי, ובמסגרת שירותו באפריקה החל להתעניין באנתרופולוגיה, ומאוחר יותר ביצע עבודת שטח בחוף השנהב. כשעבר ב-"Institut de recherche pour le développement" (אנ') לקח חלק במשימת המכון לקידום מדע וטכנולוגיה במדינות מתפתחות.

החל משנות ה-80, בשיתוף עם הסוציולוג מישל קאלון, לאטור פיתח את תאוריית השחקן-רשת, שאיתגרה כמה מהנחות היסוד הקלאסיות של הסוציולוגיה. בין ספריו הבולטים ניתן לכלול את "חיי המעבדה" (1979) (עם סטיב וולגר), "מדע בפעולה" (1987), "מעולם לא היינו מודרניים" (1993), "תקוותה של פנדורה" (1999) ו"מרכיבים את החברתי מחדש: מבוא לתאוריית השחקן-רשת" (2005).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברונו לאטור בוויקישיתוף