הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
 | |
| הכניסה הראשית לקונסרבטואר לאומנויות ולמקצועות בפריז, ברחוב סן-מרטן | |
| בית ספר | |
|---|---|
| מוטו |
"Docet omnes ubique" (לטינית) מלמד את כולם ובכל מקום |
| תקופת הפעילות | 1794–הווה (כ־230 שנה) |
| מייסדים |
אנרי גרגואר  |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | סטפאן ישראל |
| נגיד | אוליבייה פרון (Administrateur général) |
| סגל | 443 פרופסורים (557 מן המניין, 1964 לא מן המניין) |
| תלמידים | |
| 59,000 (2020) | |
| מיקום | |
| מיקום | פריז, צרפת |
| מדינה |
 צרפת |
| קואורדינטות | 48°52′01″N 2°21′16″E / 48.866944444444°N 2.3544444444444°E |
| http://www.cnam.fr | |
|
(למפת פריז רגילה)   הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות | |
  | |
הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות או Cnam (בצרפתית: Conservatoire national des arts et métiers) הוא אוניברסיטה טכנית ובית ספר להנדסה הפועל בפריז בחסות משרד החינוך של צרפת ומעניק השכלה גבוהה והכשרה למחקר בתחום המדע והתעשייה. המוסד כולל גם מוזיאון המצאות הפתוח לקהל הרחב.
הקונסרבטואר לאומנויות ולמקצועות הוקם ב-10 באוקטובר 1794 ("19 לחודש ונדמיאר בשנה השלישית") בימי המהפכה הצרפתית. את הקמתו יזם הכומר הקתולי, המהפכן, האב אנרי גרגואר כמעין מוזיאון להמצאות – "אכסניה למכונות, דגמים, כלי עבודה, שרטוטים, תיאורים וספרים בכל תחומי האומנויות והמסחר", שיעזור "לפתח את התעשייה הלאומית". יחד עם האקול פוליטקניק וה-אקול נורמל סופרייר, היה הקונסרבטואר לאומנויות ולמקצועות אחד המוסדות להשכלה גבוהה שהוקמו בימי המהפכה הצרפתית. האכסניה הראשונה לאוסף ההמצאות שהוצגו הייתה חדר אוכל של מנזר לשעבר בסן-מרטן-דה-שאן. הקונסרבטואר נפתח רשמית בשנת 1802.
במאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופתו של נפוליאון החל משנת 1812 התחיל לפעול במסגרת הקונסרבטואר בית ספר חינמי לשרטוט (שנודע בשם "בית הספר הקטן" Petite École) שפעל עד שנת 1874. בימי הרסטורציה, המלך לואי השמונה עשר שינה את ייעודו המקורי ובשנת 1819 הפך המוסד בית ספר גבוה יוקרתי, גרנד אקול.
מרוח עידן הנאורות והאנציקלופדיסטים ירש הקונסרבטואר גישה רב-תחומית. עם מייסדי בית הספר הגבוה נמנו המתמטיקאי והכנר אלכסנדר-תאופיל ונדרמונד וז'אן-בטיסט דה לה רואה. שארל דיפן היה מייסדה של הקתדרה הראשונה למכניקה יישומית. באותה שנה ייסד ז'אן-בטיסט סה את הקתדרה לכלכלה תעשייתית. החל משנת 1819 בעת סמסטר החורף התקיימו באולמות הקונסרבטואר קורסי חינם בתחומי גאומטריה, אדריכלות, עיבוד חומרים ועוד. [1] הקונסרבטואר ידוע כיום כבית ספר אוניברסיטאי למבוגרים המעוניינים ברכישת תארים אקדמיים בהנדסה (במסגרת תוכנית מדעית רב-תחומית) ובמנהל עסקים, והוא מציע שיעורי ערב במגוון תחומים. שפתו ההוראה הן צרפתית ואנגלית.
בימינו נקרא אוסף ההמצאות "המוזיאון לאומנויות ולמקצועות" (Musée des Arts et Métiers). המטוטלת המקורית של פוקו הוצגה בעבר כחלק מאוסף המוזיאון, אך בשנת 1995 בעת שיפוץ המוזיאון היא הועברה לפנתאון. היא הוחזרה בהמשך למוזיאון, אולם ב-6 באפריל 2010 הכבל שבו נתלתה המשקולת נשבר ונגרם נזק בלתי הפיך למטוטלת ולרצפת השיש שמתחתיה. הרומן "המטוטלת של פוקו" של אומברטו אקו משנת 1989 גרם לעלייה רבה במודעות ברחבי העולם לקיומו של המוסד, שעבר שיפוץ באותה תקופה. הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות ממוקם ברחוב סן-מרטן 292 ברובע השלישי של פריז, בשכונה ההיסטורית המארה.
משימותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות הוא מוסד ציבורי של הממשלה הצרפתית בתחומי מדע, תרבות ומקצועות הנהנה מהמעמד היוקרתי של "גראן אסטבליסמאן" (Grand Etablissement), בית ספר אליטיסטי, בדומה ל"קולז' דה פראנס". חלק מהמוסדות מסוג זה ידועים בתואר "גרנד אקול" (Grande École). הקבלה למוסדות אלה מחייבת בחינות כניסה. הקונסרבטואר נמצא תחת חסות משרד החינוך הצרפתי, ונקבעו לו שלוש משימות עיקריות:
- לימודים לאורך החיים
- מחקר וחדשנות טכנולוגית
- הפצת התרבות המדעית והטכנית
לקונסרבטואר שלוחות ב-150 ערים בצרפת ובחו"ל. המוטו של הקונסרבטואר - בשפה הלטינית - הוא Docet omnes ubique, כלומר "הוא מלמד את כולם ובכל מקום".
ארגון: שש עשרה יחידות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מיולי 2010 התארגן הקונסרבטואר מחדש בשני בתי ספר, כשלכל אחד שבע מחלקות. בית הספר למדעי תעשייה וטכנולוגיית המידע (Sciences industrielles et technologies de l'information - בקיצור - Siti) - בניהולו של וליאם דאב ובית הספר למנהל ומדעי חברה ("MS") בניהולו של ז'אן-קלוד בולי.
ב-7 ביולי 2016 אישרה מועצת המנהלים רפורמה של הארגון הפנימי של הקונסרבטואר על ידי הקמתם של 16 צוותי חינוך לאומיים EPN במקום שני בתי הספר "Siti" ו-"MS".
- בניין ואנרגיה - EPN 1
- בית הספר הגבוה לגאומטריה וטופוגרפיה - EPN 2
- אלקטרוניקה, אלקטרוטכניקה, אוטומטיקה ומדידות - EPN 3
- הנדסה, מכניקה וחומרים - EPN 4
- מדעי המחשב (אינפורמטיקה) - EPN 5
- מתמטיקה וסטטיסטיקה - EPN 6
- תעשייה כימית ופארמה ותעשיית המזון והמוצרים החקלאיים - EPN 7
- המכון הלאומי למדעים ולטכנולוגיה של הים - EPN 8 (Intechmer)
- כלכלה, פיננסים, ביטוח ובנקאות (Efab) - EPN 9
- ראיית חשבון, בקרת איכות, אודיט
- טריטוריות - EPN 11
- בריאות וסולידריות - EPN 12
- עבודה - EPN 13
- משפטים ונדל"ן - EPN 14
- אסטרטגיות - EPN 15
- חדשנות - EPN 16
בשנת 2010 לצד ששת מוסדות נוספים (בית הספר הלאומי לאומנויות ומקצועות ParisTech, בית הספר הצרפתי לתרבות המזרח הרחוק, בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה, בית הספר השימושי ללימודים גבוהים, ESCP europe, ואנוברסיטת פריז I - פנתאון-סורבון) היה הקונסרבטואר לאומנויות ולמקצועות אחד ממייסדי "קוטב המחקר והחינוך הגבוה" Hésam. ה"קוטב" הפך בשנת 2013 לאוניברסיטת HeSam בה שותפים תשעה מוסדות: הקונסרבטואר לאומנויות ומקצועות, בית הספר הלאומי לאומנויות ומקצועות - Arts et Métiers ParisTech, בית ספר הלובר, המכון הלאומי ללימודים דמוגרפיים, המרכז הלאומי למחקר מדעי, בית הספר הגבוה לאדריכלות פריז-לה וייט, בית הספר הלאומי הגבוה לעיצוב תעשייתי - לז אטלייה (Les Ateliers), המכון הלאומי למורשת צרפת, המכון הלאומי לתולדות האמנות ועוד שישה מוסדות מסונפים - France Clusters, המרכז ללימודי עיתונאות CFJ, המכון הצרפתי לאופנה IFM, הקרן הלאומית "יזמות וביצוע" (Entreprise et Performance), המרכז ללימודים גבוהים בתעשייה Cési וועדת בתי הספר לאמנויות יישומיות של פריז.
הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה-Cnam מעניק לימודי המשך:
- תוכניות רב-תחומיות
- 1,350 תלמידים במסגרת תוכניות מודולריות
- 1,350 תלמידים בסשנים ספציפיים
- 480 תלמידים - בלימודי דיפלומה או תעודה, מרמה על-תיכונית ועד לתוכניות דוקטורט
- 100,000 תלמידים - במסגרת כל המערכת - 75% עובדים, 13% מבקשי עבודה מנוסים, 13% מבקשי עבודה לראשונה,
9% סטודנטים וכו'
- אחד מתוך 9 סטודנטים לומד בתוכניות לימודים מרחוק, באמצעות טכנולוגיות תקשורת ומידע חדישות
כל הלימודים מחויבים לתנאי הענקת תארים של "תהליך בולוניה" בהתאם ל-European Credit Transfer System.
אישים קשורים לקונסרבטואר לאומנויות ומקצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'אן-פול אוטייה - מהנדס חשמל ואוטומציה, תלמיד לשעבר, מנכ"ל לשעבר של הקונסרבטואר עד 2012
- אנדרה אליזי - פיזיקאי, חוקר באקול נורמל סופרייר, מייסד בקונסרבטואר של הקתדרה הראשונה למטרולוגיה בצרפת
- אנרי אלקן - צלם קולנוע, תלמיד לשעבר
- מארק אמבר (Himbert) - ראש הקתדרה למטרולוגיה, חבר האקדמיה לטכנולוגיות
- אלן באואר - קרימינולוג, החל מ-2009 פרופסור לקרימינולוגיה יישומית בקונסרבטואר
- לאון בורז'ואה, חתן פרס נובל לשלום, יו"ר מועצת המנהלים של הקונסרבטואר לאומנויות ומקצועות
- פייר בזייה - מהנדס, מתמטיקאי ופיזיקאי, פרופסור לתורת התפוקה, שתיאר את העקום בזייה
- פיליפ בינאן - תלמיד לשעבר, מחלוצי הקולנוע הדיגיטלי
- לואי דה ברויי - חתן פרס נובל לפיזיקה, יושב ראש לשם כבוד של הקרן לואי דה ברויי של הקונסרבטואר לאומנויות ומקצועות
- ז'יל גסטון גראנז'ה - אפיסטמולוג, פרופסור אורח
- האב אנרי גרגואר - מייסד הקונסרבטואר לאומנויות ומקצועות
- טיבו דאמור - פיזיקאי, פרופסור אורח, פרופסור במכון ללימודים גבוהים במדעים
- פול דומר, כיהן כנשיא צרפת, תלמיד לשעבר
- מוריס דומא - פרופסור, לימד ההיסטוריה של הטכנולוגיות
- מוחמד דיון - פוליטקאי סנגלי, ראש ממשלת סנגל החל מ-2014, תלמיד לשעבר
- שארל דיפן - מתמטיקאי, מהנדס ופוליטיקאי, עסק ביישום המכניקה האמנויות
- פיליפ דיראן - מתמטיקאי, ממייסדי הסמינר לגאומטריה ולפיזיקה מתמטית בקונסרבטואר
- ברנאר דקון (Décomps) - פיזיקאי, תלמיד לשעבר של האקול נורמל סופרייר, פרופסור, ראש הקתדרה ליחסי פיזיקה-תעשייה, חבר באקדמיה לטכנולוגיות
- סרז' הרוש - פיזיקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה, פרופסור אורח,
- אנדרה ואהל - כימאי, פרופסור לכימיית הצבעים, נעצר ונשלח למוות לאושוויץ בשנת 1944
- לאון וודואייה - אדריכל שתכנן את בניין הקונסרבטואר וכן את בניין ה"קולז' דה פראנס"
- ז'אק דה ווקנסון - מהנדס, תרם את אוספו לקונסרבטואר, רחוב סמוך נושא את שמו
- ז'אק ולי - מתמטיקאי, תלמיד לשעבר, פרופסור למתמטיקה יישומית
- מישל ולטון - פיזיקאי, פרופסור, ממייסדי הסמינר לגאומטריה ולפיזיקה מתמטית
- אלכסנדר ונדרמונד - מתמטיקאי, החל משנת 1794 היה חבר הסגל של הקונסרבטואר, בוחן באקול פוליטקניק, ופרופסור באקול נורמל סופרייר
- פרנסואה ז'רנל - תלמיד לשעבר, מחלוצי המחשבים האישיים בצרפת
- קלוד כהן-טנוג'י - חתן פרס נובל לפיזיקה, פרופסור אורח
- פייר לארוס - מילונאי ולקסיקוגרף, תלמיד לשעבר
- סטפאן לה פול - תלמיד לשעבר, כלכלן, פוליטיקאי, שר החקלאות לשעבר
- ברונו לוסאטו - מומחה לניהול עסקים, פרופסור ומייסד הקתדרה לארגון
- פייר-לואי ליון - מתמטיקאי, חתן מדליית פילדס, פרופסור אורח
- פייר מארי - מתמטיקאי, ממייסדי הסמינר לגאומטריה ולפיזיקה מתמטית
- טיירי דה מובריאל - כלכלן, פרופסור בקונסרבטואר ובאקול פוליטקניק, יוזם World Policy Conference
- אלן מונפור - מתמטיקאי, פרופסור בקונסרבטואר ובאקול פוליטקניק
- ארתור מורן - מנהל הקונסרבטואר ב-1852
- איב מייר - מתמטיקאי, חתן פרס אבל, פרופסור אורח
- ז'אק-אלן מילר - פסיכואנליטיקאי שבשנים 1995–2009 ארגן בקונסרבטואר סמינר שבועי לפסיכואנליזה לקאניאנית
- אלכסנדר מילראן - פוליטיקאי, ראש ממשלה ונשיא לשעבר של צרפת, יו"ר מועצת המנהלים של הקונסרבטואר
- פרנסיס מר - יו"ר מועצת המנהלים לשעבר, שר המסחר והתעשייה לשעבר,
- ניקול נייזוטו - ראשת הקתדרה ל"איחוד האירופי, מדיניותו ומוסדותיו"
- ז'אן-בטיסט סה - כלכלן קלאסי, היה תלמיד ולימים פרופסור בקונסרבטואר ובקולז' דה פראנס
- רוברט סולו - מקרו-כלכלן אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור אורח
- אליס סונייה-סייטה - גאוגרפית ופוליטיקאית, שרת האוניברסיטאות לשעבר של צרפת. האישה הראשונה שמונתה בראש קתדרה בקונסרבטואר, חברה באקדמיה למדעי המדינה והמוסר
- ז'אן סלאנסון - חבר במכון של צרפת ובאקדמיה למדעים, חבר במועצת המנהלים של הקונסרבטואר, פרופסור באקול פוליטקניק, חבר מייסד של האקדמיה לטכנולוגיות
- ז'אן-ז'אק סלומון - היסטוריון של המדע, כלכלן ופילוסוף, תלמיד של רמון ארון, פרופסור ראש הקתדרה לטכנולוגיה וחברה
- אנדרה סנט-לאג - מתמטיקאי, פרופסור למתמטיקה כללית יישומית, יושב ראש הסתדרות העובדים האקדמאים 1929-1950; ארגן את המחלקה למתמטיקה בהיכל התגליות ("פאלה דה לה דקוברט") בפריז
- קלוד פוייה - פיזיקאי, פרופסור
- מארק פומרולי - היסטוריון ומבקר ספרות, חבר האקדמיה הצרפתית והאקדמיה לכתובות וספרות יפה, פרופסור אורח
- פייר פור - מהנדס מכרות, מנהל ואיש עסקים, פרופסור אורח
- ז'אן פוראסטייה - כלכלן, חבר במכון של צרפת, פרופסור ראש החוג לכלכלה וסטטיסטיקה תעשייתית בקונסרבטואר, המציא את המושג "שלושים שנות התהילה" (בנוגע לחברה המערבית בשנים 1945–1973)
- כריסטיאן פורסטייה - רקטור לשעבר, מנכ"ל הקונסרבטואר בשנים 2008–2013
- גי פלרי (Fleury) - מנכ"ל לשעבר, מייסד הביטאון "מחברות ההיסטוריה של CNAM", תרם להתקרבות בין הקונסרבטואר ל'אקול פוליטקניק
- פול פנלבה - מתמטיקאי ופוליטיקאי, ראש ממשלת צרפת פעמיים, יו"ר מועצת המנהלים של הקונסרבטואר
- לואי פסטר - כימאי וביולוג, מייסד מחקר החיסונים, תלמיד לשעבר
- ז'אן פרא - זמר-יוצר, למד בקונסרבטואר לאומנויות ומקצועות
- ז'אן פרובה - פועל בתעשיית המתכות, אדריכל ומעצב אוטודידקט, בשנים 1957–1970 היה פרופסור בקונסרבטואר לאומנויות ומקצועות
- טרנס קווין - פיזיקאי, מנהל הלשכה הבינלאומית למשקלות ומידות, דוקטור לשם כבוד של הקונסרבטואר
- ניקולא-ז'אק קונטה - צייר דיוקנאות, פיזיקאי וכימאי, ממציאי העפרון, השתתף במסע במצרים של נפוליאון של נפוליאון בנופרטה
- ברנאר קושנר - ראש הקתדרה לבריאות ולפיתוח בשנים 2003–2007
- ניקולא קלמאן - כימאי
- ז'אן-פול קלפאיאן - מתמטיקאי
- מישל קנטל-דיפאר - אדריכל ומתכנן ערים, פרופסור ראש קתדרה לתכנון ערים
- סאדי קרנו - פיזיקאי, מייסד התרמודינמיקה, למד באקול פוליטקניק ובקונסרבטואר
- בנואה רואה - איש עסקים בתחום תעשיית מכשירי השמיעה, תלמיד לשעבר
- ארווה רינהרד - מתמטיקאי, עוזרו לשעבר של לוראן שוורץ, חתן מדליית פילדס, פרופסור בקתדרה למתמטיקה למהנדסים
- ג'וזף רוטבלט - פיזיקאי, חתן פרס נובל לשלום, פרופסור אורח
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות- Conservatoire numérique des arts et métiers ספרייה דיגיטלית
- כתב העת "מחברות לתולדות הקונסרבטואר"-Cahiers d'histoire du Cnam
- הערך הקונסרבטואר לאומנויות ולמקצועות ב"אנציקלופדיית ברוקהאוס-אפרון - כרך 16 - 1895 ברוסית - בוויקיטקסט
- הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות, ברשת החברתית פייסבוק
הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מספר קורסים אלה הגיע עד שנת 1891 ל-18 וכללו: גאומטריה יישומית באמנות ובתעשייה, גאומטריה תיאורית, מכניקה יישומית, אדריכלות אזרחית, פיזיקה יישומית בתחומי האמנות והתעשייה, כימיה כללית וקשריה לתעשייה, אגרוכימיה, ואנליזה כימית, אגרונומיה, עבודות ובנייה חקלאיות, טווייה ואריגה, יישומים כימיים בתחום הצביעה, ייצור מוצרי הקרמיקה וזכוכית, מטאלורגיה, עיבוד המתכות, הנדסת חשמל, כלכלה פוליטית ובנייה תעשייתית, כלכלה תעשייתית וסטטיסטיקה, חוקי מסחר.