הרובע השלושה-עשר של פריז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרובע השלושה-עשר של פריז
Olympiades-ivry.jpg
אזור האולימפיאד ברובע השלושה-עשר של פריז
מפת הרובע
Paris 13th.png
ראש עיר סרז' בליסקו
שטח   7.15 קמ"ר
אוכלוסייה
(2005)
177,900
צפיפות אוכלוסין
(2005)
24,895 תושבים לקמ"ר
מפת ניווט: רובעי פריז
הרובע הראשון של פריז הרובע השני של פריז הרובע השלישי של פריז הרובע הרביעי של פריז הרובע החמישי של פריז הרובע השישי של פריז הרובע השביעי של פריז הרובע השמיני של פריז הרובע התשיעי של פריז הרובע העשירי של פריז הרובע האחד-עשר של פריז הרובע השנים עשר של פריז הרובע השלושה-עשר של פריז הרובע הארבעה-עשר של פריז הרובע החמישה-עשר של פריז הרובע השישה-עשר של פריז הרובע השבעה-עשר של פריז הרובע השמונה-עשר של פריז הרובע התשעה-עשר של פריז הרובע העשרים של פריז סן-דני רמות הסן עמק המארן עמק המארן סן-דנירובעי פריז
אודות התמונה

הרובע השלושה-עשר של פריזצרפתית: XIIIe arrondissement ), הממוקם בגדה השמאלית, הוא אחד מעשרים הרבעים של פריז, צרפת. ברובע נמצאת שכונת הצ'יינהטאון העיקרית של פריז, אזור בו מרוכזים בניניי מגורים גבוהים, בדרום-מזרח הרובע השלושה-עשר.

כמו כן, הרובע הוא מקום מושבה של הספרייה הלאומית של צרפת – אתר פרנסואה מיטראן, ואזור העסקים החדש שבגדה השמאלית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב הרובע הוא כיכר ד'איטלי (כיכר איטליה), המהווה את נקודת ההתכנסות של כל השדרות המרכזיות של הרובע, וכן של קווי הרכבת התחתית שעוברים בו. הכיכר נפגשים חלקי הרובע, בּוּט-אוֹ-קָאי‏‏‏‏, גובלן והרובע האסיאתי (צ'יינהטאון). שטח הקרקע של הרובע הוא 7.146 קמ"ר.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית הרובע השלושה-עשר נמצאת עדיין בהליך של צמיחה, בעיקר בשל שטף המהגרים מאסיה שמתנקז אליו. במפקד האוכלוסין האחרון משנת 1999, מנתה האוכלוסייה 171,533 איש. הרובע השלושה-עשר גדל במהירות גם בהיקף הפעילות העסקית שבו, הודות למחוז העסקים החדש שהוקם בו (פארי ריב גוש). ב-1999 אכלס הרובע 89,316 משרות, וסביר להניח שמספר זה גדול יותר בימנו.

היסטוריה של צפיפות אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה

על פי מפקד האוכלוסין הצרפתי

אוכלוסייה צפיפות (לקמ"ר)
1872 69,431 12,342
1954 165,620 23,164
1962 166,709 23,329
1968 158,280 22,149
1975 163,313 22,854
1982 170,818 23,904
1990 171,098 23,943
1999 171,533 24,004
2005 (הערכה) (שיא צפיפות האוכלוסין) 177,900 24,895

הרבעים הפנימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אחד מעשרים הרבעים של פריז מחולק בעצמו לארבעה רבעים (quartiers). הרבעים הפנימיים של הרובע השלושה-עשר הם:

  • רובע לָ‏ה סַ‏לְפֶּ‏‏טְרִיֵיר (Quartier de la Salpêtrière) – גובל בצפון בשדרות סן-מרסל ובשדרות ל'אוֹ‏פִּ‏יטָ‏ל, במזרח בנהר הסן, בדרום בשדרות וינסן אוריו ובמערב בשדרות דה גוֹ‏בּ‏לַ‏ן. המבנה המרכזי בחלק זה הוא בית החולים פיטייה סלפטרייר והקטע הצפוני של אזור העסקים פארי ריב גוש.
  • רובע גָ‏אר (Quartier de la Gare) - גובל בחלקו הצפוני בשדרות וינסן אוריו, במזרח בנהר הסן, בדרום בקומונות איבְרי-סוּ‏ר-סֵן וקרמלן-ביסטר (Kremlin-Bicêtre), ובמזרח בשדרות דה שוסי. בחלק זה נמצא אזור הצ'יינהטאון והקטע הדרומי של אזור העסקים פארי ריב גוש.
  • רובע מֵזוֹ‏ן-בְּ‏לָא‏נְש (Quartier de la Maison-Blanche) – גובל בצפון בשדרות אוגוסט-בְּ‏לַ‏נְקִי, במזרח בשדרות דה שוֹ‏סִי, בדרום בקומונות קרמלן-ביסטר וזנטיי (Gentilly), ובמערב ברחובות דה ל'אָ‏מִירל-מושה (rue de l'Amiral-Mouchez) ודה לה סַ‏נְטֶ‏ה.
  • רובע קרוּ‏לבּ‏רבּ‏ (Quartier de Croulebarbe) – גובל בצפון בשדרות דה פּ‏וֹ‏ר-רוֹ‏יָ‏אל, במזרח בשדרות דֵה גוֹ‏בּ‏לַ‏ן, בדרום בשדרות אוגוסט-בלנקי, ובמערב ברחוב דה לה סנטה. בשדרות גוֹ‏בְּ‏לַ‏ן נמצא מפעל שטיחי-קיר (בצרפתית: גובלן), וכן מספר מסעדות ובתי-קולנוע.

רבעים על פי קהילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוט או קאי (La Butte aux Cailles)
  • הרובע האסייתי
  • פובור סן-מרסל
  • פארי ריב גוש (Paris Rive Gauche)

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה הישנה של פריז לרבעים, לפני תוכנית אוסמן להתחדשות פריז, בשנות השישים של המאה ה-19

הרובע השלושה-עשר נוצר לאחר הרחבת פריז בשנת 1860, והוא כולל חלקים מהרובע השנים-עשר על-פי חלוקת העיר הישנה. הרובע השלושה-עשר היה עד למספר פיתוחים טכנולוגיים גדולים; ב-21 בנובמבר 1783, באזור בוט או קאי נחתו ז'אן פרנסואה פילטרה דה רוזייה (Jean-François Pilâtre de Rozier) יחד עם פרנסואה לורן המרקיז מארלנדה לאחר הטיסה המאוישת הראשונה בכדור פורח שבנו האחים מונגולפייה. בשנת 1891 פנאר ולבסור הקימו את המפעל הראשון לייצור מכוניות בסמוך לפורט ד'איברי.

במהלך המאה ה-19 וחלק מהמאה ה-20, עברה ברובע השלושה-עשר פעילות תעשייתית ענפה, בה ניתן למנות את מפעל השוקולד של לומבר (Lombart), מפעל הסוכר של סֶה (Say) ומפעל SUDAC.

חלקו של הרובע המצוי מדרום לכיכר ד'איטלי עבר טרנספורמציה רבתי במחצית השנייה של המאה ה-20. אזור המגורים שבסביבת שדרות וינסן אוריו נבנה מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה, כמו כן, בלוקים שסבלו מבעיות תברואה וסניטריה עברו שיפוצים: בלוק מספר 13 (בשדרות אוגוסט-בלנקי), בלוק מספר 4 (סביב כיכר נסיונל), ובלוק בייברה.

העבודות האורבניות הגדולות ביותר, בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20, זכו לשם איטלי 13 (Italie XIII), משום שהתרכזו סביב שדרות ד'איטלי, והובילו לבנייתם של מגדלי מגורים גבוהים בחלקו הדרומי של הרובע. בהשארת תאוריות התכנון האורבני של לה קורבוזייה, שונו פניו של האזור שנמשך מבוט-או-קיי עד לרחוב נסיונל, ומשדרות וינסן אוריו ועד לפורט-ד'איטלי. למעלה משלושים מגדלים שגובהם חוצה את מאה המטרים נבנו באזור זה, בעיקר באזור אולימפיאד.

באמצע שנות השבעים הופסק מפעל השיפוצים, בעת שהגיעו לאזור הפליטים הראשונים מוייטנאם, ומילאו את מגדלי המגורים החדשים, שעדיין לא אוכלסו. גלי פליטים ומהגרים נוספים הגיעו מאוחר יותר מאסיה, בעיקר מקמבודיה, לאוס וסין, והפכו בסופו של דבר את חלקו הדרומי של הרובע השלושה-עשר לרובע אסייתי אמיתי.

תוכניות שיפוץ גדולות נוספות החלו בחלקו המזרחי של הרובע מראשית שנות התשעים, עם בניית האתר החדש של הספרייה הלאומית של צרפת, והקמת אזור העסקים פארי ריב גוש. גם כיום נחשב אזור זה לאחד מאזורי הבנייה הגדולים ביותר בצרפת.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובע השלושה-עשר כולל מספר גלריות אוונגרד ברחוב לואי-ויס, ונהנה מפעילות אומנות סביבן. כמו כן, מצוי בו מתחם של מגורי אמנים ואטליה במבנה ה"פְרִיגוֹ‏" ("מקרר" בצרפתית) העצום, ששימש בעבר כמחסני קירור. המחסנים הפכו לאזור מגורי אמנים בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20.

בתחום האדריכלות, מעטים הרבעים בפריז בהם הייתה לאדריכלים מודרניים אפשרות לבנות ולשנות כברובע זה. הרובע השלושה-עשר מתהדר בכמה מהשמות הגדולים באדריכלות המאה ה-20, שבניינים משלהם נבנו בשטחו, ובהם:

  • שניים מבין המבנים הנדירים שבנה לה קורבוזייה בפריז: בית פְּ‏לאנֶה (maison Planeix) בשדרות מסנה מספר 26 (1924), וארמה די סלו, המצוי בין הרחובות קנטגרל (rue Cantagrel) ושבלרה (rue du Chevaleret, משנת 1934).
  • קומפלקס המגורים החשוב של כריסטיאן דה פורזאמפארק (Christian de Portzamparc, משנת 1975), שניסח את מושג "הבלוק הפתוח", בו נעשה שימוש בבניית אזור העסקים פארי ריב גוש.
  • המבנה הראשון של האדריכל נורמן פוסטר בפריז: בניין משרדים בפינת רחוב נב-דה-טולביאק ושדרות דה פראנס (משנת 2004).

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברובע קיים בית הספר היהודי יבנה, שבו כ-1500 תלמידים. כמו כן קיים ברובע רחוב על-שם ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין.

תמונת פנורמה של הרובע השלושה-עשר
Magnify-clip.png
תמונת פנורמה של הרובע השלושה-עשר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]