פילוסופיה מערבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפלטון (משמאל) ואריסטו (מימין) הנם בין אבות הפילוסופיה המערבית

פילוסופיה מערבית הוא כינוי לחשיבה הפילוסופית שנוצרה ועוצבה בעולם המערבי, והושפעה מתרבות המערב. זאת בניגוד לפילוסופיה המזרחית, שכוללת מחשבה פילוסופית שנוצרה במזרח הרחוק, בהודו, בפרס וכדומה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פילוסופיה קדם-סוקרטית, פילוסופיית ימי הביניים

נהוג לראות את ערש הפילוסופיה המערבית בפילוסופיה היוונית, החל מהפילוסופים הפרה סוקרטיים וכלה בהגותם של סוקרטס, אפלטון ואריסטו. לפילוסופיה היוונית הייתה השפעה עצומה על החשיבה הפילוסופית ברומא העתיקה, הפילוסופיה הנוצרית, הפילוסופיה המוסלמית והפילוסופיה היהודית ובהמשך על פילוסופיית ימי הביניים.

החל מהמאה ה-16 וה-17 החלה הפילוסופיה המערבית להתנתק במובהק משורשיה היווניים, תוך דחיית טיעונים שנשענו על מטאפיזיקה ודת. פילוסופים רציונליסטים כגון רנה דקארט, ברוך שפינוזה וגוטפריד לייבניץ הטיפו ללימוד אפריורי על טיבו של העולם, כלומר באמצעות ההגיון ותוך שימוש בשכל הישר ולא דרך הסתמכות על החושים. כמו כן הושפעה המחשבה המערבית מגילויים חדשים בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ונתן ריי וג'יימס א' אורמסון, האנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית, הוצאת רסלינג, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פילוסופיה מערבית בוויקישיתוף
P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.