ברוריה קופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוריה קופמן
Bruria Kaufman
Bruria Kaufman.jpg
ברוריה קופמן
לידה 21 באוגוסט 1918
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בינואר 2010 (בגיל 91)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה ומתמטיקה
מדינה ארצות הברית, ישראל
מקום לימודים
מוסדות
הערות עבדה עם אלברט איינשטיין
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום מודל איזינג ותורת שדות מאוחדת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברוריה קופמן (Bruria Kaufman;‏ 21 באוגוסט 1918, ניו יורק - 7 בינואר 2010, ישראל) הייתה פיזיקאית ומתמטיקאית ישראלית-אמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוריה קופמן נולדה בניו יורק ב-21 באוגוסט 1918. אביה, יהודה אבן שמואל, היה חוקר חשוב במדעי היהדות, ונודע מתרגם ספר הכוזרי ומפרש ספר מורה הנבוכים. אחיה הצעיר, שמואל קופמן, נהרג בעת שרותו בפלמ"ח. בסוף שנת 1926 עלתה המשפחה לארץ ישראל. קופמן למדה בבית חינוך לילדי עובדים בתל אביב ובגימנסיה הרצליה[1]. בילדותה הצטיינה ברוריה במדעים ובנגינה בפסנתר.

בשנת 1938 סיימה קופמן את לימודי המתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים[2], כאשר קיבלה את התואר הראשון שלה. בשנת 1948 סיימה דוקטורט באוניברסיטת קולומביה - גם הוא בתחום המתמטיקה המתקדמת[2]. לאחר מכן החלה בפוסט-דוקטורט כחוקרת במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון עד שנת 1955, שם עבדה עם ג'ון פון נוימן (בין השנים 1947-1948) ועם אלברט איינשטיין (בין 1950[3] ועד למותו באפריל 1955). בפרינסטון חקרה קופמן אפשרויות לפתרון בעיות פיזיקליות מסובכות בעזרת מתמטיקה.[4]

בדצמבר 1941 נישאה קופמן לבלשן היהודי זליג הריס (אנ')[5].

בדצמבר 1948 חתמה ביחד עם איינשטיין ואישי ציבור נוספים על מכתב למערכת ה-New York Times, שבו גינתה את מנחם בגין ואת תנועת החרות בשל פרשת דיר יאסין.

קופמן חזרה לישראל בשנת 1960 ושימשה כפרופסור במכון ויצמן[6] עד שנת 1971. מחקרה עסק בתפר בין תורת החבורות ועולם הפיזיקה. בשנת 1965 היא הייתה אחת משתי נשים שהתמנו לוועד המנהל של רשות השידור[7]. לאחר מכן לימדה באוניברסיטת חיפה עד שנת 1988. בשנת 1982 עברה המשפחה לתל אביב, ואחר כך לפילדלפיה, שם לימד הריס באוניברסיטת פנסילבניה, וקופמן התנדבה לשמש כפקידה במוסד שסייע לנכים. לאחר מותו של הריס ב-1992 עברה קופמן לאריזונה. משנת 1993 שימשה כפרופסור אורח באוניברסיטת אריזונה ובאוניברסיטת קולומביה.

קופמן והריס היו חברי קיבוץ משמר העמק מסוף שנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-80.

בשנת 1996, נישאה לזוכה פרס נובל בפיזיקה ויליס לם, אותו היא פגשה לראשונה בשנת 1941 בעת לימודיהם המשותפים באוניברסיטת קולומביה. נישואיהם הסתיימו בגירושין.

בשנותיה האחרונות חזרה לישראל, כדי לחיות בטבעון לצד בתה תמי (תמר) הריס, אותה אימצה ברוריה בהיותה בת 48,[4] ונכדתה נועם. היא נפטרה ב-7 בינואר 2010 בבית אבות בקריית טבעון[8], בהיותה בת 91.

עבודה משותפת עם אלברט איינשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוריה החלה לעבוד עם איינשטיין כאשר עבדה על פוסט-הדוקטורט שלה במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון. השניים עבדו יחד משנת 1950 ועד מותו, בשנת 1955. בכך שימשה ברוריה כעוזרת המחקר האחרונה של איינשטיין טרם מותו.

ברוריה כתבה עם איינשטיין שני מאמרים וכן הייתה שותפה בכתיבת ספרו בנושא תורת היחסות[2]. לאחר מותו אירכבה את רשימותיו ביחד עם המתמטיקאי קורט גדל. באותה שנה נתנה הרצאה בברן, בה סקרה את חזית מחקרו של איינשטיין בניסיון ליצור תורת שדות מאוחדת, שתאחד את כל כוחות הטבע הידועים. סך הכל פורסמו שלושה מאמרים של איינשטיין עם חתימתה המשותפת של קופמן[9]. בשנת 1965, כאשר הובא ארכיונו של איינשטיין לאוניברסיטה העברית, נתמנתה לעבוד יחד עם פרופ' שמואל סמבורסקי על הוצאת כתבי היד המדעיים של איינשטיין[1].

תרומה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרומתה הגדולה של ברוריה למחקר האקדמי הייתה מציאת מודל מתמטי פשוט יותר לפיתוח למודל איזינג של לארס אונסאגר בשנת 1949. בנוסף, היא פרסמה שני מאמרים עם אלברט איינשטיין והייתה שותפה לכתיבת ספרו על תורת היחסות. בישראל חקרה יחד עם פרופסור צבי ליפקין את אפקט מסבאואר והשניים פרסמו מאמר יחד, בו שילבה ברוריה מתמטיקה בפיזיקה של האפקט.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברוריה קופמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]