ברט ראטנר
 | |
| ראטנר בפסטיבל הסרטים טרייבקה, 2008 | |
| לידה |
28 במרץ 1969 (בן 56) מיאמי ביץ', פלורידה, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1987  |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
אלינה פושקאו |
| פרסים והוקרה |
כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
| http://www.brettratner.com:80/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ברט ראטנר (באנגלית: Brett Ratner; נולד ב-28 במרץ 1969) הוא במאי וידאו קליפים ומפיק סרטים יהודי-אמריקאי. הוא ידוע בבימוי סרטי הטרילוגיה "שעת שיא", "דרקון אדום" (2002), "אקס-מן 3: המפלט האחרון" (2006) ו"מיליארד סיבות לשוד" (2011), "הרקולס" (2014). בנוסף, כבמאי ומפיק בפועל בסדרה "נמלטים".
בשנת 2017, מנהלת השיווק לשעבר של ראטנר מלאני קולר ושישה נוספים, ביניהם השחקנים אוליביה מאן, נטשה הנסטרידג', ג'יימי ריי ניומן ואליוט פייג', האשימו אותו בהטרדה מינית.[1]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראטנר נולד במיאמי ביץ', פלורידה שבארצות הברית, למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני שראשיה הוריו, מרסיה פרסמן ורונלד ראטנר, שאינו אביו הביולוגי. אמו נולדה בקובה והיגרה לארצות הברית בשנות ה-60 עם הוריה. היא הייתה בת שש עשרה בעת לידתו. ראטנר למד בבית ספר יסודי אורתודוקסי-מודרני במיאמי, למד גם בתיכון בישראל- בסמינר התיכוני האמריקאי ע"ש אלכסנדר מוס, וסיים את לימודיו התיכוניים במיאמי ב-1986. לו תואר מאוניברסיטת ניו יורק.
את כניסתו לעולם הקולנוע, מסביר ראטנר בהתלהבותו מהסרט "השור הזועם" (1980). הוא התמקצע בבימוי קליפים ולאחר מכן בבימוי קומדיות מסחריות מסוג ב'. בשנת 2000 היה מועמד לביים את הסרט הראשון בזיכיון סרטי אקס-מן, ובשנת 2006 את "סופרמן חוזר". בשניהם תפקיד הבימוי נמסר לבריאן סינגר. עם פרישתו של סינגר ב-2006 מבימוי סרטי אקס מן, מונה תחתיו וב-2006 ביים ראטנר את הסרט "אקס-מן 3".
ב-2009 התנסה בכתיבת ביוגרפיות של כוכבי קולנוע, בין היתר כתב ביוגרפיות למרלון ברנדו, רוברט אוונס וג'ים בראון.
בשנת 2010 לקח חלק בהפקת סרט האימה "יום האם" בבימויו של דארן לי בוסמן. בשנת 2012 הפיק את "מראה מראה" שביים טרסם סינג ומבוסס על תסריט מאת מליסה וולאק.
ביולי 2014, ביים את סרט האקשן "הרקולס" שבכיכובו של דוויין ג'ונסון. בשנת 2019 הפיק לכריסטוף ואלץ את סרטו הראשון כבמאי "ג'ורג'טאון".
בספטמבר 2023, בעקבות האשמותיות באונס ובהטרדה מינית, ראטנר נעזר בחוק השבות ועלה לישראל.[2]
שערוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2012 ראטנר היה אמור להפיק את טקס האוסקר. ב-4 באוגוסט 2011 אולץ להתפטר מתפקידו כמפיק הטקס, בשל התבטאויות הומופוביות. אדי מרפי, שהיה מועמדו להנחות את האוסקר, התפטר אף הוא. רטנר הוחלף בידי המפיק בריאן גרייזר, ומרפי בידי מנחה האוסקר בשנים קודמות בילי קריסטל.
בשנת 2017, מנהלת השיווק לשעבר של ראטנר מלאני קולר ושש שחקניות, ביניהן אוליביה מאן, נטשה הנסטרידג', ג'יימי ריי ניומן ואליוט פייג', האשימו אותו בהטרדה מינית או בהתנהגות שאינה הולמת.[3]. עורך דינו הכחיש את הטענות. פורסם כי בעקבות הטענות, גל גדות התנתה את השתתפותה בסרט ההמשך של וונדר וומן בכך שראטנר וחברת ההפקה שלו לא יהיו מעורבים בסרט בשום צורה, ודרשה מחברת האחים וורנר שתקנה את חלקו בהפקה[4]; אך הבמאית פאטי ג'נקינס הבהירה כי ההחלטה לנתק את ראטנר ממעורבות בסרט התקבלה ללא התייעצות עם גדות.[5]
בעבר היה שותף עסקי של ג'יימס פאקר, עד מרכזי בתיק 1000. ב-2019, פאקר וראטנר הסתבכו בשערורייה מינית ביחד: השחקנית הבריטית שרלוט קירק (אנ') טענה שאולצה על ידי שלושה מפיקי על בהוליווד, בהם פאקר וראטנר, לקיים יחסי מין עם נשיא אולפני האחים וורנר ללא הסכמה כדי לסגור עסקה של חברת ההפקה המשותפת שלהם לסרט.[6]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בת זוגו של ראטנר עד לפרידתם ב-2010 הייתה הדוגמנית הרומנייה אלינה פושקאו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברט ראטנר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ברט ראטנר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ברט ראטנר, באתר AllMovie (באנגלית)
ברט ראטנר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- ברט ראטנר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
ברט ראטנר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ברט ראטנר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ברט ראטנר, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שש שחקניות מאשימות את הבמאי והמפיק ברט ראטנר בהטרדה מינית, באתר וואלה, 1 בנובמבר 2017
- ^
הארץ, הבמאי ברט ראטנר, שנשים טענו שתקף אותן מינית, עלה לישראל, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2023
- ^ שש שחקניות מאשימות את הבמאי והמפיק ברט ראטנר בהטרדה מינית, באתר וואלה, 1 בנובמבר 2017
- ^ איתמר זהר, עיתונים בארה"ב: גל גדות מסרבת להופיע ב"וונדר וומן 2" כל עוד ברט ראטנר יפיק אותו, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2017
- ^ איתמר רונאל, "כולם הביעו תחושות דומות", באתר מאקו, 5 בנובמבר 2017
- ^ טל שלו, בין אורחי הכבוד של נתניהו באו"ם: השותף והחבר של נדבן הסיגרים והשמפניות מתיק 1000, באתר וואלה, 3 באוקטובר 2023
