ברנאר ארנו
_-_2017_(cropped).jpg) | |
| לידה |
5 במרץ 1949 (בן 75) רובה, צרפת  |
|---|---|
| שם לידה |
Bernard Jean Étienne Arnault |
| מדינה |
 צרפת |
| מקום מגורים |
פריז, Clairefontaine-en-Yvelines, סן טרופה, איי בהאמה |
| השכלה |
|
| תפקיד |
|
| בן או בת זוג |
|
| מספר צאצאים |
10 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ברנאר ארנו (בצרפתית: Bernard Arnault; נולד ב-5 במרץ 1949) הוא מיליארדר צרפתי, מנכ"ל תאגיד LVMH.
בשנת 2022 הוערך לראשונה כ"האיש העשיר בעולם"[1]. נכון לאוקטובר 2024, הונו מוערך בכ-207 מיליארד דולר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארנו נולד ברובה, עיר במחוז נור שבצפון צרפת. לאחר שהשלים את לימודי התיכון התקבל לאקול פוליטקניק וסיים לימודי הנדסה בשנת 1971. עם סיום לימודיו החל לעבוד בחברה של אביו. בשנת 1976 הוא שכנע את אביו למכור את חטיבת הבניין של החברה במחיר של 40 מיליון פרנק צרפתי ולשנות את מוקד העיסוק של החברה לנדל"ן. חברת פרינל (Férinel) התמחתה בשיווק מעונות נופש. בשנת 1979 הוא החליף את אביו כנשיא החברה.
לאחר בחירתו של הסוציאליסט פרנסואה מיטראן לנשיא צרפת בשנת 1981, היגר ארנו לארצות הברית והקים שם את חברת פרינל בע"מ (Ferinel Inc). באמצעות החברה החל לעסוק בתחום הבניין בארצות הברית והקים בניין דירות בווסט פאלם ביץ' בפלורידה. הוא לא זכה להצלחה עסקית מיוחדת בעת שהותו בארצות הברית. שלוש שנים לאחר שהיגר, מששונתה המדיניות הכלכלית של ממשלת צרפת למדיניות שמרנית יותר, שב ארנו לצרפת והפך למנכ"ל חברת פיננסייר אגאש (Financière Agache), חברה המתמחה במוצרי מותרות. בעזרת סובסידיה ממשלתית שקיבל בתמורה להבטחה שלא לקצץ בכוח האדם, ארנו רכש את חברת הטקסטיל בוסאק (Boussac) שעה שנקלעה למשבר. ארנו מכר כמעט את כל נכסי החברה שרכש, זולת מותג היוקרה כריסטיאן דיור, וחנות הכלבו הידועה ביותר בפריז Le Bon Marché.
בשנת 1987, זמן קצר לאחר יסוד התאגיד LVMH, ניצל ארנו את מפולת המניות יום שני השחור כדי לבצע רכישות ענק במניות התאגיד והגיע לאחזקה בשיעור 43% ממניותיו. כדי לחזק את כוחו הוא ביצע פיטורים נרחבים בדרג ההנהלה של התאגיד ומינה את אביו ליושב ראש מועצת הפיקוח בטרם התמנה רשמית בשנת 1989 ליושב ראש החברה ולמנכ"ל[2]. הוא הוביל את החברה בתוכנית פיתוח שאפתנית תוך שהתאגיד הופך לאחד מתאגידי מוצרי היוקרה הגדולים בעולם.
בשנת 2007 הוא רכש 10.69% ממניות רשת המרכולים הצרפתית המובילה קרפור, שהייתה ספק המזון השני בגודלו בעולם. בספטמבר 2012, פורסם שארנו ביקש אזרחות בלגית. היו שקשרו את הבקשה עם ניסיונות של עשירי צרפת להתחמק מהעלאת מדרגת מס ההכנסה העליונה בצרפת ל-75%, אולם ארנו טען שהוא ימשיך להיות אזרח צרפתי ולשלם מיסים לצרפת.[3]
בסוף דצמבר 2022, הפך ארנו לאיש העשיר בעולם עם הון של מעל 187 מיליארד דולר, בעוקפו את אילון מאסק וג'ף בזוס.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Being Bernard Arnault, WSJ, 5 במרץ 2009 (באנגלית)
- אסף אוני, השתלטויות עוינות וניצול חולשות: כך הפך ברנאר ארנו לאיש העשיר בעולם, באתר גלובס, 26 בינואר 2023
בראד סטון, אנג'לינה רסקווט, בלומברג ביזנסוויק, איך ברנאר ארנו — "הזאב בקשמיר" מהרובע השמיני — בנה את תאגיד היוקרה הגדול בעולם, באתר TheMarker, 16 באוגוסט 2024- ברנאר ארנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ברנאר ארנו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Who Is Bernard Arnault, the World's Richest Person?". Bloomberg.com (באנגלית). 2022-12-13. נבדק ב-2022-12-17.
- ^ דן רבן, "ממעט להיחשף": מיהו האיש שעקף את אילון מאסק והפך לעשיר ביותר בעולם?, באתר ynet, 16 בדצמבר 2022
- ^ סוכנויות הידיעות, האדם העשיר ביותר באירופה מכחיש כי ניסה להתחמק ממס, באתר TheMarker, 9 בספטמבר 2012
- ^ סמדר כלאב, איך הופכים לאיש העשיר בעולם בגיל 73? תשאלו את ברנאר ארנו, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2022