ברסרקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ברסרקר (Berserker) הוא לוחם נורדי שהתאפיין בכוח וסיבולת על-אנושיים ולחם תוך כדי שיכרון קרב וזעם בלתי נשלט. הברסרקרים (Berserkers) התאפיינו בכוח וסיבולת על–אנושים שיוחסו להזדהותם עם כוחות אלוהיים וכאוטיים, בהם אודין, אל המלחמה הנורדי. הברסרקרים מילאו תפקיד של לוחמי העילית של הצבא הנורדי. ישנה מחלוקת באיזה מידה הסיפורים אודות הברסרקרים הינם מיתיים ובאיזה מידה היסטוריים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המלה הברסקר הינה ככל הנראה בשפה השוודית, ישנה מחלוקת לגבי משמעותה המדויקת של המלה. התאוריה הראשונה מפרשת את המלה Ber-serker כחולצת-הדוב. פרשנות זו יונקת את ההיגיון שלה מן העובדה שפעמים רבות הברסארקים תוארו כעטויי פרוות זאבים ודובים ובעלי מאפיינים התנהגותיים המזכירים בעלי חיים כפראיות ועוצמה. פרשות שנייה לשמו של הBer-serker הוא נטול-החולצה. גם פרשנות זו מתקבלת על הדעת לאור העובדה כי לעתים הברסרקרים תוארו כנלחמים חשופי עור ללא שריון.

ההיסטוריוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור המוקדם ביותר למונח ברסרקרים הוא בסאגה הרפאנסמאל (Hrafnsmál) שפירוש שמה הוא "שירת העורבים". סאגה זו נכתבה במאה התשיעית לספירה. החל מהמאה ה-12 ישנו עיסוק רב יותר בדמותם של הברסרקרים במסגרת השירה האדית סקלאדית ובספרות הנורדית. אחד מהביטויים המרכזיים לעיסוק בברסרקרים הוא ביצירתו של ההיסטוריון נורדי המרכזי סנורי סטורלודון (Snorri Sturluson) אשר גם הוא עוסק באופיים של הברסרקרים בחיבורו בין המאה ה-13, סגאת ינגלינגה ( volsunga saga ). במאה ה-14 נראה שהחלה לרדת קרנם של הברסרקרים. בסגאת הורלף (Horlf saga), הברסרקרים כבר לא תופסים את מעמד הגיבורים, אלא, הם משניים לקאפר (Kappar) פמליית הלוחמים של המלך, הורלף. הברסרקרים בסאגה זו איבדו את ממעמדם הרוחני מיתי, לטובת מעמד ארצי יותר של שומרי ראש בלבד. יש לציין כי בקרב החוקרים ישנם כאלו המצליחים לזהות תפקידים דתיים גם בסאגת הולפר.

תיאורו של הבארסרק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוחמים הנורדים ככלל התאפיינו בהופעה והתנהגות דמוניים, הופעתם זו הלכה אימים על בני תרבויות אחרות. ההיסטוריון הרומי טאקיטוס (Tacitus) תיאר את הלוחמים הברבארים כך: "הם צבעו את מגנם וגופם בשחור והקפידו לתקוף בלילות האפלים ביותר, לכן הם נדמו כצבא של רוחות רפאים, המשרים על האויב את פחד המוות, האויב לא יכול היה לחזות במראה השטני הזה מכיוון שבקרב הדבר הראשון שמושמד הוא העיניים." תיאורו של טאקיטוס תואם למדי את זה של החוקר המודרני גורג' דומיזל (Dumézil): "הם לבשו עורות זאבים כדי לחקות את דרכו של הטורף, או כדי לסמל את הטרנספורמציה לצורתו של הזאב. כשהאדם עטה תלבושת זו הוא חדל מלהיות אדם והפך לטורף. הוא לא רק היה לוחם עז ובלתי מנוצח, אחוז אקסטזה הוא נהפך לחיית טרף. הלוחמים הצעירים הללו לא הסתפקו יותר אך ורק בשלל המלחמה, אלא הם התאוו גם לבשר אדם." הברסרקרים נתפסו כדמויות מאיימות בעלות כוחות מאגיים על אנושיים. הופעתם והתנהגותם הדמוניים שיוותה להם הופעה של יצורי בלהות. בעיני אנשי התקופה המקור לכוחם הרב לא היה רק מיומנויות הלחימה הגבוהות שלהם, אלא, הקשר המיסטי שלהם לעולם הפראי והאלים של כוחות הטבע.

תפקודם כלוחמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיים המסתורי של לוחמים אלו עזר בעיצוב תפקידם בשדה הקרב ובמערכת הצבאית הנורדית. בגלל כוחם הרב והאפקט הפסיכולוגי הגדול של הופעתם על צבאות האויב, מטרתו העיקרית של הברסרק הייתה הסתערות בראש הכוח הנורדי והטחת המכה הראשונה באויב כדי להממו ולהובילו למצב של בריחה או כניעה. סיבה נוספת לכך שהברסרקרים הסתערו בראש הכוח נובעת מכך שבמצב התודעתי שבו הם נמצאו הם לא הבחינו בין חבר לאויב ובאותה קלות שבה כילו את זעמם ביריביהם הם יכלו להסב נזק גם לשורותיהם. להשתוללותו הפראית של הברסרקר היו גם חסרונות, בתום הקרב הייתה נוחתת על הבאסרקר תשישות איומה ובשלב זה הוא היה זקוק לעזרת חבריו שיבטיחו את הגנתו. לצד תפקידם ההתקפי כחלוצים בשדה הקרב, הברסרקרים שימשו גם בתפקיד הגנתי כאנשי משמר העילית של המלך.

נאמנותו של הברסרקר לאודין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבאסרקר מתואר כמי שנאמנותו נתונה בראש ובראשונה לאל אודין (Odin), ראש הפנתאון הנורדי ואל המלחמה. ביטוי לכך ניתן לראות בסגנון הלחימה של הברסרקר: הוא איננו מתפקד כחלק אינטגרלי מן הצבא אשר תחת פיקדו של המנהיג הצבאי, אלא, הוא לוחם באופן עצמאי ללא גיבוי וללא שריון באמצעות עוצמה על-אנושית הניתנת לו מידיו של אודין. הברסרקר מקיים יחסים עם אודין הדומים לאלו שמקיימים שאר בני בריתו, הנביא, המשורר והשמאן שגם הם פעלו מתוך מצב תודעתי על-אנושי המתאפיין באקסטזה ושיכרון חושים.

תפקידו המסורתי של אודין הוא אל המסייע ונלחם למען בני אדם ונחשב לפטרונם של המלכים והמנהיגים. תפקידו זה שופך אור על טיב הקשר שהאל מקיים אם הברסרקר כפטרונו. יש לציין כי חוקרים מסוימים מבקשים לערער על הקשר בין האל אודין לבין הברסרקרים ורואים את תפקודם העיקרי כפוליטי ולא כדתי.

שינוי המצב התודעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצב התודעתי שבו שרויים הברסרקרים במהלך הלחימה הינו מיוחד במינו, יכולתם של הברסרקרים להתעלות מעל לכאב ולפחד וללחום בעוצמה ואינטנסיבית שכזו, עורר חוקרים רבים לתהות מהו מקור כוחם. סוגיה זו טרם הוכרעה, וקימות בה גישות שונות: יש הטוענים שהברסרקרים הצליחו להגיע למצב תודעתי זה בעזרת שתייה אינטנסיבית של אלכוהול. טענה זו מקבלת משנה תוקף הודות לעובדה שהנורדים הרבו בשתיית בירה. לעומתם אחרים טוענים שהגורם לכך הינו כניסה למצב תודעתי אחר באמצעות טקסים שמנאיים וריקודים ריטואליים. החוקר שפידל (Speidel) מדגיש את העובדה כי מהותו של מצב התודעה "הברסרקרי" הוא הזעם הבלתי נשלט הגובל בטירוף. הצעה זו בעייתית, מכיוון שהיא לוקה בחוסר יכולת לשחזר את התוצאה באמצעים מדויקים. יש חוקרים המצביעים על האפשרות כי הפטרייה מזן Amanita muscaria היא האחראית לכוחם של הברסרקרים. פטריה זו גורמת להזיות בעקבות החומר הפעיל בה, בופטינין. הפטרייה הייתה נפוצה למדי באזורם של הנורדים וידוע ששימשה לטקסים שמניים שונים. התאוריה הוצעה לראשונה על ידי סמואל אודמן (Ödman) ב-1784. אביה המודרני של תאוריה זו הוא דוקטור הווארד פייבינג ((Fabing אשר הציע במאמר בשנת 1956 את היתכנותה של תאוריה זו. כיום ישנם חילוקי דעות אודות נכונותה של התאוריה, ישנם חוקרים כבנג'מין בלנאי ((Blaney המצביעים על העובדה כי האפקט ההזייתי שנגרם באמצעות הפטריות שונה באופן דרמטי מהתנהגותם של הברסרקרים. קרי, עיוותים בתחושת הגוף והזיות וויזואליות. כפי שניתן לראות להצעות השונות יש נקודות עוצמה וחולשה שונות ולא ניתן להכריע באופן מוחלט לטובת אחת מן התאוריות הללו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברסרקר בוויקישיתוף

סאגה איסלנדית עממית שבה מוזכרים הברסרקרים* [1]קישור לתוכן, באתר (vsnrweb-publications)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

 Can I Play with Madness? Metal, Dissonance, Madness and Alienation Edited by Colin A. McKinnon, Niall Scott and Kristen Sollee. Inter-Disciplinary Press Oxford, United Kingdom. 2011. p 186
Can I Play with Madness? Metal, Dissonance, Madness and Alienation Edited by Colin A. McKinnon, Niall Scott and Kristen Sollee. Inter-Disciplinary Press Oxford, United Kingdom. 2011. p 186
 can I Play with Madness? Metal, Dissonance, Madness and Alienation Edited by Colin A. McKinnon, Niall Scott and Kristen Sollee. Inter-Disciplinary Press Oxford, United Kingdom. 2011. p 186
Norse Warfare: The Unconventional Battle Strategies of the Ancient Vikings Spragua’ Martina.Pressed by Hippocrene books inc. New York. 2007. p 282
 Tacitus, De origine et situ germanorum, VI, Bucureşti, Editura Didactică şi Pedagogică, 1963, p. 41.
Fabian,istvan. “HOLY WARRIORS” OF THE BARBARIAN SOCIETY? MYTHOLOGY AND REALITY CONCERNING THE GERMANIC “ANIMAL-WARRIORS”. Universitatis Petru Maior. 2011 p, 5
 Georges Dumézil, Gods of Ancient Northmen, Los Angeles, University of California Press, 1973, p. 14.
 Norse Warfare: The Unconventional Battle Strategies of the Ancient Vikings. Spragua’ Martina. Pressed by Hippocrene books inc. New York. 2007 p 311
 Norse Warfare: The Unconventional Battle Strategies of the Ancient Vikings Spragua’ Martina. Pressed by Hippocrene books inc. New York. 2007. p  80-82
 Norse Warfare: The Unconventional Battle Strategies of the Ancient Vikings. Spragua’ Martina. Pressed by Hippocrene books inc. New York. 2007 p 273
 Ideology and Power in the Viking and Middle Ages: Scandinavia, Iceland, Ireland, orknay, and the Faeroes edited by gro steinsland, jon vidar Sigurdsson, jan erik rekdal, ian beuermann. Pressed by koninklijka brill NV, Leiden, the Netherlands
 Germanic mythology and the fate of Europe. By: Metzner, Ralph, ReVision, 02756935, Summer90, Vol. 13, Issue 1
 Berserk for berserkir: Introducing Combat Trauma to the
 Compendium of Theories. on the Norse Berserker 24-25