תור (אל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהמונח "ת'ור" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תור (פירושונים).
"מלחמת תור בענקים" (1872). תמונה מאת מרטן אסקיל וינגה

תור (נורדית עתיקה: Þórr; שבדית: Tor; אנגלית: Thor) הוא אל הרעם במיתולוגיה הנורדית, בנו של אודין אבי האלים. תור מתואר כבעל שיער וזקן אדום ונושא את מקבת הרעם האגדית מיולניר (Mjollnir). נאמר כי בזמן הראגנארוק, תור והנחש יורמנגנד (Jormungand) יהרגו אחד את השני בקרב אלים ומפואר.

דמותו של תור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תור הוא אל הרעם, וכבנו הבכור של אודין היה האל הבכיר ביותר אחריו בפנתאון הנורדי ואחד הפופולריים בו. תור הוא מגן האנושות והאלים כנגד הענקים, הטרולים ושאר מפלצות. הוא מתואר כבחור עצום ממדים, בעל זקן אדום עבות. אישיותו היא אישיות של אדם פשוט ואף ילדותי, ישיר, טוב לב ואמיץ אשר נהנה מחיים של מסעות וקרבות. תאבונו העצום לאוכל ושתייה מוזכר ברבים מסיפוריו. בעוד שאודין הוא האל של החזקים והאצילים, תור הינו אל של האנשים הפשוטים, זאת משום שדמותו פשוטה יותר והוא מצדד לרוב בבני האדם כאשר מתגלע קונפליקט בינם לבין האלים.

משפחתו של תור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תור הוא בנו של אודין ואלת האדמה יורד (Jord). אשתו הייתה סיף (Sif), מעט ידוע עליה פרט לכך שהיה לה שער עשוי זהב (ראו להלן). לתור ולסיף נולדו הבן מודי (Modi), הבת תרוד (Thrud), והבן שונאר (shunar). כמו כן היה לתור בן בשם מגני (Magni) מהענקית ירנסאחה (Jarnsaxa) מאהבתו, אם כי יש הטוענים כי מדובר בעצם באותה אלה. בנוסף היה לתור בן חורג, בנה של סיף, אול (Ullr).

ציודו של תור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקבתו של תור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של תור מיצירה מהמאה ה-18
יצירה אומנותית מסמלו של מיולניר

נשקו של תור נגד אויבי האלים היה מקבת אשר נקרא מיולניר (Mjölnir). סיפור יצירתו מופיע באדה הפרוזאית [1]. האל לוקי גזז את שערה של אשתו של תור לשם שעשוע. תור איים כי ישבור כל עצם בגופו של לוקי אם הוא לא יגרום לגמדים ליצור לאשתו שער העשוי זהב. לוקי פנה לגמדים, אומני מלאכה וחישול, ואלה יצרו שלושה חפצים קסומים. השער הזהוב, החנית הקסומה גונגניר (Gungnir) וספינה קסומה. אז פנה לוקי לצמד גמדים אחר, ברוק (Brokkr) ואחיו סינדרי (Sindri), והתערב עמם על ראשו כי לא יצליחו ליצור חפצים טובים יותר. על אף נסיונותיו של לוקי להפריע לגמדים, על ידי שינוי צורה ליתוש ועקיצות, ייצרו הגמדים חזיר בר עשוי זהב, את טבעת הזהב דראופניר (Draupnir) ואת המקבת מיולניר. השער הזהוב והמקבת ניתנו לתור, החנית והטבעת לאודין ואילו הספינה וחזיר הבר ניתנו לפריי. האלים החליטו כי שלישית החפצים השנייה עדיפה ולוקי נאלץ להיחלץ מההתערבות. לפי תיאורו של לוקי למיולניר יש מספר מעלות: למרות הידית הקצרה (לוקי הפריע בתהליך היצור), תור מסוגל להכות בכל עוצמתו במקבת זו בלי שתישבר. אם נזרקה, המקבת תמיד תפגע במטרה ותחזור אליו. בסופו של דבר, האלים קבעו כי זהו הנשק הטוב ביותר לשימוש כנגד הענקים.

קיימות מספר השערות למשמעות השם מיולניר. ההשערה הראשונה מקשרת אותו לפעלים בשפה האיסלאנדית הקשורים לתפקידו כנשק, מולבה (mölva) שמשמעותו למחוץ או מאלה (mala) - לטחון. ההשערה השנייה מקשרת בינו לבין ברקים. מולניה (Molniya) ברק ברוסית, מיאלי (Mjalli) לבן באיסלנדית ומלט (mellt) בוולשית.

לצורה של מיולניר הייתה חשיבות רבה. בגלל יכולתו לייצר סופות, סגדו לו לוחמים והגשם אותו הוא הוריד היה מבוקשם של חקלאים. בנוסף, שימש מיולניר כסמל הפוריות בעת חתונות בשל הקשר לגשם ויבולים, בהלוויות ובטקסי קבלת תינוקות לקהילה בשל ההקשר לעוצמה והגנה. הוא נענד כסמל, בדומה לצלב ולמגן דוד.

החפצים הרבים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות מצביעים על הפופולריות לה זכה תור, אולם מעלים את ההשערה כי הסמל לא היה שייך בלעדית לעובדי תור.

מרכבתו של תור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תור במרכבתו והעזים המושכים אותה

תור רכב במרכבה אותה משכו עזים, טנגריסניר (Tanngrisnir) וטנגניוסטר (Tanngnjóstr). העזים והמרכבה היו קסומים. המקורות מציינים כי האדמה נחרכה וכי ההרים נסדקו כאשר חלפו מעליהם העזים. תור יכול היה לצלות את העזים למאכל. כאשר הניח את העצמות והעור הנותר ביחד, יכול היה תור להחזיר את העזים לחיים, בעזרת מיולניר. אם העצמות נשברו בזמן הארוחה, העזים שהוחזרו לחיים היו צולעות [2].

Senn váru hafrar heim of reknir אז שבו הביתה העזים אל ההיכל הובילו
skyndir at sköklum, skyldu vel renna משכו הן בכוח את האפסר, מהירה הייתה דהירתן
björg brotnuðu, brann jörð loga התפרצו ההרים, האדמה בערה
ók Óðins sonr í Jötunheima ואת יוטונהיים ביקש בנו של אודין
האדה הפואטית, תרימסקביתה - "השיר של תרים", בית 21 [3]

ציוד נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לאלו, תור נשא עמו כפפות וחגורה אשר הכפילו את כוחו ואפשרו לו להשתמש במיולניר. ציוד זה, שהציל את חייו, קיבל תור מהענקית גריד (ראו הקרב עם גיירוד להלן).

סיפורים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תור מופיע בסיפורים רבים במיתולוגיה הנורדית ורבות מהרפתקאותיו באו בגלל מעשיו של האל לוקי.

גניבת מיולניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הענק תרים (Thrym), מלך עיר ענקים ביוטונהיים, הצליח לגנוב את מקבתו של תור ודרש בתמורה את ידה של האלה פריה (Freya). בעצתו של האל היימדל, הוחלט להלביש את תור בבגדי כלה ולהסיעו לתרים. תור חשש שהאלים יצחקו עליו, אך לוקי הרגיע אותו. בהגיעם לטירה, נערך לכבודם משתה ותור לבדו אכל שור שלם ותשעה דגי סלמון. תרים השתומם נוכח תאבונה העצום של הכלה, ולוקי הסביר כי היא צמה במשך שמונה ימים משום שכה השתוקקה להגיע. לבסוף, הובא מיולניר והונח על ברכי הכלה כדי לקדשה (כפי שהאנשים שחיו באותה תקופה נהגו לעשות עם סמלו של מיולניר) אז תפס תור את המקבת והרג את כל הענקים[4].

הקרב מול הענק גיירוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האל לוקי נשבה על ידי הענק גיירוד (Geirrod). כדי להציל את חייו נשבע לוקי להביא לענק את תור לא חמוש. מלאכת השכנוע הייתה קלה שכן תור האמיץ היה מוכן תמיד להילחם בענקים. בדרכם לגיירוד עצרו ללון אצל הענקית גריד (Grid). הענקית הזהירה את תור ונתנה לו כפפות קסומות, חגורה קסומה ומוט קסום. מימי הפיורד שנמצא מול ביתו של גיירוד געשו כאשר ניסה תור לעבור והוא ניצל בקושי בזכות המוט הקסום שהיה ברשותו. הגלים שכמעט וטיבעו את תור נגרמו כנראה על ידי בתו של גיירוד שהטילה את מימיה לפיורד. בהגיעו לביתו של גיירוד, התיישב תור על כיסא. מתחת לכיסא התחבאו שתי בנותיו של גיירוד, אלה ניסו להרים את כיסאו של תור ולהטיח את ראשו בתקרה. תור השתמש במוט הקסום, התנגד ושבר את גבן. גיירוד עצמו הופיע וזרק על תור פיסת מתכת מלובנת, תור תפס את המתכת בעזרת הכפפות הקסומות והטיל אותה בחזרה. לאחר שהרג את גיירוד, הרג תור את שאר הענקים בסביבה, כפי שנהג לעשות פעמים רבות[5].

תור ויורמנגנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תור דג את נחש הים יורנמנגד

נחש הים יורמונגנד (Jormungand) הוא אחד מצאצאיו של האל לוקי. תור התעמת עמו מספר פעמים. פעם אחת תור יצא לדוג עם הענק הימיר (Hymir). תור שיכנע את הימיר, אשר דג לוויתנים, לנוע רחוק יותר אל תוך הים. שם הטיל תור את הפתיון - ראשו של שור גדול - תפס את יורמנגנד והעלה אותו מעלה. להמשך הסיפור קיימות שתי גרסאות. לפי האדה הפרוזאית הימיר נבהל וחתך את החבל ברגע האחרון, תור הטיל את מקבתו אחרי הנחש ולא פגע [6]. לפי הגרסה השנייה, תור הצליח להרים את הנחש והכה בו, אולם לא ברור אם הצליח להרוג אותו (ראו ציטוט להלן). בשני המקורות, סיפור זה הוא חלק מסיפורים שונה ורחב יריעה יותר.

Dró djarfliga dáðrakkr Þórr על הספינה, תור האמיץ
orm eitrfáan upp at borði אל על את הנחש הארסי הרים
hamri kníði háfjall skarar עם פטישו בראשו המתועב
ofljótt ofan ulfs hnitbróður של אחיו של פנריר* הלם
hraungalkn hlumðu en hölkn þutu שאגה המפלצת והדהדו ההרים
fór in forna fold öll saman וכל הארץ הזדעזה עמוקות
sökkðisk síðan sá fiskr í mar אזי מיד שקע הדג אל תוך הים
*הנחש הוא אחיו של הזאב פנריר, שניהם צאצאיו של לוקי
האדה הפואטית, הימסקביתה - "השיר של הים", בתים 26 ו27 [7]

פגישתו השנייה של תור והנחש התרחשת במהלך שלושת המבחנים. המפגש השלישי התרחש בזמן הראגנארוק. בסיפור אפוקליפטי זה, יצא הנחש מן הים והצטרף לצבא האופל במלחמתו באלים. תור נלחם בו והצליח להרוג אותו. ברם, הוא הצליח לפסוע תשע פסיעות בלבד לפני שארסו של הנחש הרג אותו.

שלושת המבחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תור הגיע לטירתו של הענק אוטגארד-לוקי (Utgard-Loki) שהיה קוסם ומתעתע. הענק קיבל את פניו של תור והציע לו לעבור כמה מבחנים כדי להראות ששמו האגדי אכן מוצדק. המבחן הראשון היה מבחן שתייה. תור קיבל לידיו קרן גדולה. הענק טען כי ניתן לשתות את כל תכולת הקרן בלגימה אחת, יש כאלה המצליחים בשתי לגימות ואילו גם החלשים ביותר מצליחים תוך שלוש. תכולת הקרן לא משתנה כמעט גם לאחר לגימתו השלישית וכולם הסכימו כי תור נכשל במבחן זה. לאחר מכן, הציע הענק לנסות את כוחו של תור ולהרים חתול מהריצפה. כוחו של תור הספיק לו רק כדי להרים בקושי רגל אחת של החתול. לאחר כשלונות אלו, טען תור כי יוכל לנצח כל אחד בהיאבקות. הענק קרא לאלי (Elli), אישה זקנה שהביסה את תור בקלות. למחרת, כאשר תור, מושפל מכשלונו במבחנים, התכוון לעזוב את הטירה מגלה לו הענק כי השתמש בקסמיו כדי לתעתע בו. תכולת הקרן ממנה שתה תור הייתה תכולת הים, החתול אשר ניסה להרים תור היה בעצם נחש הים יורמנגנד ואילו האישה הזקנה עמה נאבק תור היא הזיקנה עצמה, אותה אף אחד לא מסוגל להביס. הסיפור מופיע באדה הפרוזאית [8] והוא חלק מהרפתקאה גדולה יותר.

אלים דומים במיתולוגיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תור בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האדה הפרוזאית, פרק שני (סקאלדסקאפארמאל, "שפת השירה"), קטע 35. ראו תרגום לאנגלית כאן
  2. ^ האדה הפרוזאית, פרק ראשון (גילפגינינג - "הונאתו של גילפי"), קטע 44. ראו תרגום לאנגלית כאן
  3. ^ את המקור ניתן לראות כאן, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית אותו ניתן למצוא כאן
  4. ^ האדה הפואטית, תרימסקביתה - "השיר של תרים". ראו תרגום לאנגלית כאן
  5. ^ גרסה זו של הסיפור מופיעה באדה הפרוזאית, פרק ראשון (סקאלדסקאפארמאל, "שפת השירה"), קטע 18, ראו תרגום לאנגלית כאן. גרסה שונה מעט מופיעה בפואמה תורסדרפה (Þórsdrápa) - "מזמור לתור", ראו מקור ותרגום לאנגלית כאן
  6. ^ האדה הפרוזאית, פרק ראשון (גילפגינינג - "הונאתו של גילפי"), קטע 48, ראו תרגום לאנגלית כאן
  7. ^ את המקור ניתן לראות כאן, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית אותו ניתן למצוא כאן (בתים 24 ו25)
  8. ^ האדה הפרוזאית, פרק 2 (גילפגינינג - "הונאתו של גילפי"), קטעים 46 ו47. ראו תרגום לאנגלית כאן