ג'וזפה מציני
 | |||
| לידה |
22 ביוני 1805 ג'נובה, הקיסרות הצרפתית הראשונה   | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1872 (בגיל 66) פיזה, ממלכת איטליה  | ||
| מקום קבורה |
Mausoleum for Giuseppe Mazzini | ||
| השכלה |
אוניברסיטת ג'נובה | ||
| מפלגה |
איטליה הצעירה | ||
| חתימה |
 | ||
| |||
  | |||
ג'וזפה מאציני (באיטלקית: Giuseppe Mazzini; 22 ביוני 1805 - 10 במרץ 1872) היה פטריוט, פילוסוף ופוליטיקאי איטלקי. הוגה דעות בולט של הרעיון הלאומי ומנהיג התנועה לאיחוד איטליה. בשל פעילותו נאלץ לחיות שנים רבות בגלות − בצרפת, שווייץ ואנגליה. מטרת פעילותו הייתה לאחד את מדינות איטליה ולהקים בה רפובליקה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאציני למד משפטים והוסמך כעורך דין, אך לא עסק במקצוע לאורך זמן. כבר בגיל צעיר פנה לפעילות מדינית, מתוך שאיפתו לשחרר את איטליה מעולה של אוסטריה. באותה תקופה הייתה איטליה מחולקת למספר מדינות קטנות וחלשות, והוא ביקש לאחדן תחת מסגרת של ממשלה מרכזית רפובליקנית.
בשנת 1820 הצטרף לקרבונארי, תנועה מחתרתית שפעלה לאיחוד איטליה. פעילותו הפוליטית הביאה להגלייתו מן המדינה, והוא חי שנים רבות בגלות, בין היתר בצרפת, בשווייץ ובאנגליה. בשנת 1830 היה עד למהפכת יולי בצרפת, אשר השפעתה עוררה בו השראה. בעקבות אכזבתו מן הקרבונארי, שלדעתו לא פעלו בנחישות מספקת להשגת יעדיהם, הקים בשנת 1831 תנועה מהפכנית בשם "איטליה הצעירה", שמטרתה הייתה איחוד איטליה במסגרת רפובליקנית. במסגרת פעילות זו תכנן, יחד עם אנשי התנועה, ניסיונות מרד בפיימונטה וניסיונות לערער את שלטון בית סבויה, אך אלה נכשלו.
במהפכות אביב העמים בשנת 1848 היה מאציני מן הדמויות הבולטות במחנה הרפובליקני. לאחר כישלון ההתקוממויות, בין היתר בשל היעדר תמיכה מספקת מצד המעצמות האירופיות, פעל להשגת סיוע מדיני לתהליך איחוד איטליה. מאמציו השתלבו בהמשך בתהליכים המדיניים שהובילו לשיתוף פעולה בין נפוליאון השלישי לבין ויטוריו אמנואלה השני, מלך פיימונטה-סרדיניה.
בשנותיו האחרונות פעל לקידום עקרון הפרדת הדת מן המדינה באיטליה. הוא נפטר ב-10 במרץ 1872 בפיזה, בבית משפחת רוסלי, קרוביו של קרלו רוסלי, תחת שם בדוי – ג'וזף בראון (Joseph Brown).[1] בהלווייתו בג'נובה השתתפו למעלה מ־100,000 איש.
תפיסתו הלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מציני תרם להתפתחות הגדרת הלאומיות. לתפיסתו, הלאום מהווה אמצעי למימוש עצמי של הפרט. הוא ראה בגבולות בין הלאומים תופעה טבעית-דתית, ומסעות כיבוש מעבר לגבולות אלו נוגדים את רצון האל. מציני דיבר על הלאום כמעין משפחה בעלת קשר דם, שלה ערכים, שפה, מטרות משותפות, ואף תפקיד מוגדר בהתפתחות ההיסטורית האנושית. אומה, לפי מציני, היא אהבת המולדת. הוא דיבר על הקשר בין האדם לבין האדמה עליה הוא נמצא, המכוננת את זהותו. הוא תקף את תפיסת ה"לאומיות הבדלנית" לפיה עם רואה את עצמו כלאום, אך שולל מעם אחר את זכותו לשייכות ללאום.
לתפיסתו הייתה השפעה על תנועות לאומיות רבות, כולל הוגים בתנועה הציונית ובניהם זאב ז'בוטינסקי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'וזפה מציני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'וזפה מציני בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ג'וזפה מציני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'וזפה מציני (1805-1872), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Stanislao G. Pugliese, Carlo Rosselli: Socialist Heretic and Antifascist Exile, Harvard University Press, 1999, עמ' 14
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |