ג'וי (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'וי
Joy
JoyfilmposterHEB.jpeg
מבוסס על סיפור ההצלחה של ג'וי מנגנו
בימוי דייוויד או. ראסל
הפקה ג'ון דיויס
מיגן אליסון
ג'ונתן גורדון
דייוויד או. ראסל
תסריט אנני מומולו
דייוויד או. ראסל
עריכה ג'יי קסידי, אלן באומגרטן, טום קרוֹס, כריסטופר טלפסן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ניפר לורנס
רוברט דה נירו
אדגר רמירז
דיאן לאד
וירג'יניה מדסן
איזבלה רוסליני
בראדלי קופר
מוזיקה ווסת דילן ת'ורדסון
דייוויד קמפבל
צילום לינוס סאנדגרן
מפיץ א.ד.מטלון
פורום פילם (שותפות)
פוקס המאה ה-20 (ארצות הברית)
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
אולפן פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה 25 דצמבר 2015
משך הקרנה 124 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה דרמה
תקציב 60 מיליון דולר
הכנסות 101.1 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו joy
www.foxmovies.com/movies/joy
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'וי (אנגלית: Joy) הוא סרט קולנוע אמריקאי מ-2015. הסרט נכתב ובוים על ידי דיוויד או. ראסל. הסרט מבוסס על סיפור ההצלחה של ג'וי מנגנו, אשת עסקים אמריקאית. בסרט מככבים השחקנים ג'ניפר לורנס, רוברט דה נירו, אדגר רמירז ובראדלי קופר. הסרט הופץ על ידי פוקס המאה ה-20 והוקרן לראשונה ב –25 בדצמבר 2015.[1]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וי תמיד אהבה לייצר דברים כבר מילדותה כאשר סבתא שלה, מימי, תמיד הייתה שם על מנת לדחוף אותה שתמשיך לרדוף אחרי חלומה. ג'וי תמיד הרגישה שיש אנשים ש"עשו מיליונים״ על רעיונות שהיא חשבה עליהם קודם, רק שהיא לא יכלה להביא אותם לידי ביצוע.

למרות חלומה והרצון ליצור דברים, ג'וי לבסוף נאלצה להתפשר. היא עבדה כדיילת קרקע בחברת תעופה וגרה יחד עם אימה טרי, אשר מאז הגירושים מבעלה, אמא של ג׳וי, מבלה כל היום במיטה וצופה באופרות סבון. בנוסף, במרתף הבית מתגורר בעלה לשעבר של ג'וי, טוני - זמר לטיני לא כל כך מוצלח, אשר להם שני ילדים משותפים. החיים מסתבכים יותר כאשר אביה של ג'וי נאלץ לעבור לגור גם הוא במרתף, לאחר שהחברה שלו נפרדה ממנו. האב הוא בעל מוסך לתיקוני רכב, אשר אחותה למחצה של ג׳וי, פגי, מנהלת אותו יחד עם אביה וג'וי עוזרת להם עם הנהלת החשבונות. היחסים בין ג'וי לפגי מוזרים ולא מובנים. למרות היותה מרוששת, היא הייתה הדמות המרכזית במשפחתה, דמות שכולם פונים אליה בשעת משבר.

בדיוק כאשר ג'וי מרגישה שחלומה ליצור דברים הולך ומתרחק, עולה בראשה רעיון ליצור סחבה חדשה אשר ניתנת לסחיטה מהירה ופשוטה. זאת, באופן מקרי וגם בעזרת חברתו החדשה של אביה, שהיא אלמנה עשירה. הפעם ג'וי לא מוותרת, ובעזרת משפחתה הלא מתפקדת וכנגד כל הסיכויים מצליחה לייצר את המוצר.

אבל כמו כל דבר בחייה של ג'וי, גם פה היא מגלה שהדברים לא תמיד מתרחשים כפי שהיא חלמה. בתחילת הדרך, ג'וי לא מצליחה למכור אף לא מגב אחד, כאשר היא מנסה בכוחות עצמה לשווק את המוצר. למזלה, בעלה לשעבר בא עם הצעה לפרסם את המוצר ברשת טלוויזיה בסגנון ערוץ הקניות. המהלך משתלם, והמוצר מתחיל להיות מוכר ונדרש בכל רחבי הארץ.

חוסר ניסיונה של ג'וי בעולם העסקים והאמון שנתנה באנשים סביבה כמעט וטירפד לה את כל הפרויקט. ג'וי מגלה שיצרן חלקי המוצר הונה אותה וניסה ליצור מגב דומה, והגרוע מכל - בני משפחתה ניסו לפעול מאחורי גבה כנגד האינטרס שלה ואף לתבוע ממנה רווחים (כביכול בתמורה לחלקם בפרויקט) - אך הם כשלו בכך.

למרות כל זאת, ג'וי לא מוותרת ומצליחה להתרומם ולהקים חברה מצליחה, אשר דוגלת בעזרה לאנשים דלי אמצעים אך בעלי רעיונות גדולים. למרות כל התביעות והמריבות, ג'וי עדיין שומרת על קשר עם אביה ואחותה למחצה, ובעלה לשעבר עדיין משמש כיועץ בחברתה. הסרט מסתיים בכך שג'וי עוזרת לאמא צעירה לפתח מוצר חדש בהמצאתה.[2]

הפקה, צילום וליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2014 הכריז דיוויד או. ראסל שהפרויקט הבא שלו יהיה סרט דרמה על ממציאה אמריקנית בשם ג'וי מנגנו, אמא חד הורית לשלושה ילדים מלונג איילנד.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התפקיד הראשי התאים ראסל לשחקנית ג'ניפר לורנס. הסרט שגואן דייויס וגואן פוקס הפיקו ביחד עם דיוויס אנטרטיינמנט בעבר וביחד עם קן מוק פוקס שהם בעליי זכויות ההפצה. בנובמבר 2014 ראסל אמר "שזו הייתה הזדמנות לעשות סרט שגם ג'ניפר לורנס וגם אני לא עשינו בעבר". הוא גם הצהיר שהוא רוצה להוסיף לצוות את רוברט דה נירו וליצור תפקיד לבראדלי קופר אשר יופיעו בסרט.

לבסוף, רוברט דה נירו שיחק את תפקידו של אביה של ג'וי. בתחילת דצמבר 2014 הוכרז רשמית כי בראדלי קופר ישמש כשחקן נוסף, וישחק את מנהל הערוץ שנתן למגב את הדחיפה ה"מטאורית" שלו. בהמשך אותו חודש גויס אדגר רמירז לתפקיד טוני מירנדה, בעלה לשעבר של ג'וי.

צילומי הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצילומים החלו בפברואר 2015, לאחר שרוברט דה נירו סיים לצלם סרט אחר בכיכובו. הצילומים היו אמורים להתחיל ב-9 בפברואר 2015 בבוסטון, מסצ'וסטס. בעקבות סופת שלגים, הצילומים נדחו בכעשרה ימים, עברו לעיר וולימנגטון, מסצ'וסטס, ונמשכו שם עד 26 בפברואר 2015. הצילומים העיקריים החלו ב-16 בפברואר 2015 בבוסטון, מסצ'וסטס (זהו סרטו השלישי של ראסל המצולם באזור זה).

במהלך צילומי הסרט, ב-27 בפברואר 2015, לורנס פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה הכחשה לשמועות על מריבות בינה לבין ראסל.

לאחר שהסתיימו הצילומים בווילמנגטון, ההפקה עברה לצפון ריידינג, שם הצילומים נערכו מה-2 במרץ עד ל-12 במרץ 2015. הסרט יצא לאקרנים ב-25 בדצמבר 2015.

הכנסות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט ג'וי יצאה לאקרנים בארצות הברית וקנדה ב-25 בדצמבר 2015. עד ה-5 באפריל 2016, הסרט הכניס 56.4 מיליון דולר בצפון אמריקה ו-44.7 מיליון דולר בעולם כולו. תקציבה הסרט היה 60 מיליון דולר.

הסרט ג'וי זכה לביקורות מעורבות. "סינמה מסקור" דירגה את הסרט בדרגה B+ מתוך סולם של A ל F.[3]

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי, דיוויד או. ראסל, נוהג לייחס חשיבות גבוה לפסקולים של סרטיו. בפסקול הסרט ג'וי, בחר הבמאי לשלב מספר סוגי מוזיקה, מאת המוזיקים נט קינג קול, אלה פיצ'ג'רלד ופרנק וננסי סינטרה. בפסקול הסרט משולבות מוזיקת ג'אז, מוזיקה לטינית ומוזיקת רוק אנד רול.[4]

רשמית השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1) “I Feel Free” – Cream

2) “Joy Romantic Theme” (score)

3) “Aguas de Marzo” – Edgar Ramirez

4) “The Sidewinder” – Lee Morgan

5) “I Want to Be Happy” – Ella Fitzgerald, Chick Webb and His Orchestra

6) “In the Bleak Mid-Winter" – Thomas Bullard, Choir of King’s College, Benjamin Bayl, and Stephen Cleobury

7) “Notre Pere, Op. 14” – Salzburg Bach Choir/Alois Glasser

8) “Mama Told Me Not to Come” – Edgar Ramirez, Ray de la Paz & The Peditro Martinez Band

9) “Something Stupid” – Jennifer Lawrence & Edgar Ramirez

10) “To Love Somebody” – Bee Gees

11) “I Am in Love” (score)

12) “Mop Drawing” (score)

13) “Racing in the Street” (score

14) “Sleigh Ride” – The Ronettes

15) “Stray Cat Blues” – The Rolling Stones

16) “Texas” (score)

17) “Markham” (score)

18) “A House With Love In It” – Nat King Cole

19) “Joy Theme” (score)

20) “I Feel Free” – Brittany Howard

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]