אופטימיות היא שם המשחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אופטימיות היא שם המשחק
Silver Linings Playbook
כרזת הסרט "אופטימיות היא שם המשחק" בישראל
כרזת הסרט "אופטימיות היא שם המשחק" בישראל
מבוסס על The Silver Linings Playbook עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי דייוויד או. ראסל עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ברוס כהן
דונה גיגליוטי
תסריט דייוויד או. ראסל
עריכה ג'יי קסידי
שחקנים ראשיים בראדלי קופר
ג'ניפר לורנס
רוברט דה נירו
ג'קי ויבר
כריס טאקר
אנופם קר
מוזיקה דני אלפמן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום מסנובו טקאינאגי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה חברת ויינסטין, Mirage Enterprises עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה The Weinstein Company
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 בנובמבר 2012
משך הקרנה 122 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט קומדיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, קומדיה רומנטית, סרט חג המולד, American football film עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 21 מיליון דולר
הכנסות 236,412,453 דולר
הכנסות באתר מוג'ו silverliningsplaybook
פרסים פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר, פרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אופטימיות היא שם המשחק הוא סרט דרמה קומית אמריקאי משנת 2012, שביים דייוויד או. ראסל. בתפקידים ראשיים משחקים בראדלי קופר וג'ניפר לורנס, ובתפקידי משנה: רוברט דה נירו, ג'קי ויבר, כריס טאקר, ג'וליה סטיילס ואנופם קר.

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים בטורונטו ב-8 בספטמבר 2012 ויצא לבתי הקולנוע בארצות הברית ב-21 בנובמבר 2012. הוא קיבל 8 מועמדויות לפרסי אוסקר, מתוכן זכתה לורנס בפרס השחקנית הטובה ביותר. בין המועמדויות הנוספות היו: הסרט הטוב ביותר, הבימוי הטוב ביותר (ראסל), השחקן הטוב ביותר (קופר), שחקן המשנה הטוב ביותר (דה נירו), ופרס שחקנית המשנה הטובה ביותר לוויבר.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאט סוליטאנו (בראדלי קופר) אדם הסובל מהפרעה דו־קוטבית, משוחרר ממתקן לבריאות הנפש לאחר שמונה חודשים. הוא מבין שאשתו, ניקי (ברי בי), עזבה ואביו (רוברט דה נירו) הסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית אינו עובד ושב להמר. פאט נחוש להחזיר את חייו למסלול ולהתפייס עם ניקי, שהשיגה צו הרחקה נגדו.

פאט נפגש עם המטפל שלו, ד"ר פטאל (אנופם קר), ונזכר מדוע אושפז. הדבר קרה לאחר שפאט תפס את אשתו ניקי במקלחת עם גבר זר, והפליא בו את מכותיו. למרות זאת, פאט לא מאמין שהוא צריך טיפול תרופתי כדי לנהל את מצבו.

בארוחת ערב עם חברו רוני, הוא פוגש את גיסתו של רוני, טיפאני מקסוול (ג'ניפר לורנס), אלמנה צעירה המתאוששת מהתמכרות לסקס שגם היא, כמו פאט, איבדה את עבודתה. פאט וטיפאני מפתחים חברות מוזרה דרך הנוירוזות המשותפות שלהם ופאט רואה הזדמנות לתקשר עם ניקי דרך טיפאני. טיפאני מציעה למסור מכתב לניקי, אם בתמורה הוא יהיה השותף שלה בתחרות הריקודים המתקרבת. בחוסר רצון הוא מסכים והשניים מתחילים משטר אימון קפדני במהלך השבועות הבאים. פאט סבור שהתחרות תהיה דרך טובה להראות לניקי שהוא השתנה והפך לאדם טוב יותר. טיפאני נותנת לפאט מכתב תשובה מניקי, שבו היא רומזת בזהירות שייתכן שיש סיכוי לפיוס ביניהם.

דומה שהכל מסתדר עבור פאט, עד שאביו מבקש ממנו ללכת כ"קמע מזל" למשחק של האיגלס שעליו התערב בסכום גבוה. פאט מוותר על אימון עם טיפאני כדי לנכוח במשחק. כשהאיגלס מפסידים אביו של פאט זועם. טיפאני מגיעה ונוזפת אף היא בפאט. אביו של פאט מתערב עם חברו שאם האיגלס ינצחו במשחק שלהם נגד דאלאס, ואם פאט וטיפאני יקבלו ציון של לפחות 5 מתוך 10 בתחרות הריקודים שלהם, הוא יזכה בחזרה בכל הכסף שהפסיד בהתערבות הראשונה. בינתיים פאט קורא מחדש את מכתבה של ניקי ומבין שהמכתב זויף על ידי טיפאני.

פט, טיפאני וכולם מגיעים לתחרות הריקודים בזמן משחק הפוטבול. טיפאני נדהמת לגלות שניקי נמצאת בקהל. את החשש שלה שפאט עשוי לזכות בניקי חזרה והיא תאבד אותו, טיפאני מטביעה באלכוהול. פאט מוצא אותה על הבר ומבקש ממנה לעלות איתו לרחבת הריקודים. הם מקבלים ציון של 5 נקודות בדיוק, ובמקביל האיגלס מנצחים במשחק.

בתום הריקוד פאט ניגש אל ניקי ומשוחח עימה. טיפאני יוצאת בסערה אל הרחוב. פאט רץ אחריה. הוא משיג אותה ואומר לה שהוא אהב אותה מהרגע הראשון, אך לקח לו הרבה זמן להבין זאת. הם מתנשקים. טיפאני ופאט הופכים להיות זוג ואביו של פאט פותח מסעדה עם הכסף שזכה בו בחזרה.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
2011: היורשים
פרס סטלייט – הסרט הטוב ביותר
2012: אופטימיות היא שם המשחק
הבא:
2013: 12 שנים של עבדות
הקודם:
2012: הארטיסט
פרס האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה הבינלאומי – הסרט הטוב ביותר
2013: אופטימיות היא שם המשחק
הבא:
2014: כוח משיכה