ז'ולי ד'אוביני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ג'ולי ד'אוביני)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'ולי ד'אוביני
Julie d'Aubigny
Mademoiselle Maupin de l'Opéra (Julie d'Aubigny).jpg
לידה 1670 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1707 (בגיל 37 בערך)
פרובאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע שחקנית, זמרת אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'ולי ד'אוביניצרפתית: Julie d'Aubigny‏; 1670 / 16731707), הידועה יותר בשם מדמואזל מופן או לה מופן, הייתה סייפת וזמרת אופרה מהמאה ה-17. הקריירה הסוערת שלה וחייה הראוותניים היו מקור עשיר לרכילות ולסיפורים צבעוניים בזמנה. הם גם עוררו השראה ביוצרים רבים לאחר תקופתה. למשל, תאופיל גוטייה ביסס עליה באופן רופף את הדמות הראשית, מדלן דה מופן Madeleine de Maupin, מהרומן "מדמואזל דה מופן" Mademoiselle de Maupin משנת 1835.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ולי ד'אוביני נולדה בשנת 1673 לגסטון ד'אוביני Gaston d'Aubigny, שהיה המזכיר של Louis de Lorraine-Guise - שר הסוסים Master of the Horse של המלך לואי ה-14. אביה אימן את המשרתים של חצר המלכות, וכך למדה בתו את אמנות הריקוד, קריאה, ציור וסיף לצד אנשי המלך. מגיל צעיר היא התלבשה כילד. בשנת 1687, כשהייתה בקושי בת ארבע עשרה, החל הרוזן ד'ארמניאק לאנוס אותה. לאחר מכן חיתן אותה עם זיור דה מופן סן-ז'רמן-אן-לה, והיא הפכה למאדאם דה מופן Madame de Maupin (או פשוט "לה מופן" כמנהג צרפת). זמן קצר לאחר החתונה, בעלה קיבל משרה מנהלית בדרום צרפת, אך הרוזן החזיק אותה פריז לצורך מטרותיו האישיות.

נעורים ומוניטין פרוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הבדיונית מדמואזל דה מופן Mademoiselle de Maupin, מתוך שישה רישומים הממחישים את הרומנטיקה של תיאופיל גוטייה מדמואזל דה מופן Six Drawings Illustrating Théophile Gautier's Romance Mademoiselle de Maupin מאת אוברי בירדסלי, 1898

בסביבות שנת 1687, לה מופן (ז'ולי ד'אוביני) הייתה מעורבת בקשר רומנטי עם עוזר למומחה סיף בשם סרייאנס Sérannes. הזוג ברח מהעיר למרסיי כשסגן אלוף המשטרה גבריאל ניקולא דה לה רני Gabriel Nicolas de la Reynie ניסה לתפוס את סרייאנס בגין הרג של גבר אחר בדו-קרב בלתי חוקי.

בדרכם דרומה התפרנסו לה מופן וסרייאנס מהופעות סיף ושירה, אותם הציגו בפונדקים ובירידים מקומיים. במהלך הנסיעה ובמופעים המאולתרים שהציגה יחד עם סרייאנס, לה מופן בחרה ללבוש בגדי גברים. עם זאת, היא לא הסתירה את מינה. עם הגעתה למרסיי הצטרפה לחברת האופרה המנוהלת על ידי פייר גוטייה Pierre Gaultier, ושרה תחת שם נעוריה.

בסופו של דבר היא השתעממה מסרייאנס ויצרה קשר רומנטי עם אישה צעירה. כאשר הוריה של האישה הצעירה שלחו אותה למנזר וויזנדינס Visitandines convent באביניון, לה מופן הלכה בעקבותיה לאותו המנזר. היא הציעה את מועמדותה למנזר, אך למעשה היא תכננה לברוח משם עם אהובתה. כדי לכסות על הבריחה, לה מופן גנבה גופה של נזירה שנפטרה לפני זמן קצר, הניחה את הגופה של הנזירה המתה במיטה של אהובתה והציתה את החדר. כך יכלה לצאת לדרך עם אהובתה, שנחשבה למתה בעקבות השרפה בחדרה. הרומן שלהן נמשך שלושה חודשים, שלאחריהם שהאישה הצעירה חזרה למשפחתה, שהופתעה לגלות שהיא עדיין בין החיים.

בעקבות מעשים אלו לה מופן הועמדה למשפט, אשר נערך ללא נוכחותה. במהלך המשפט היא נמצאה אשמה בחטיפה, חטיפת גופות, הצתה ואי הופעה בפני בית הדין. גזר הדין היה העלאה על המוקד. עם זאת, גזר הדין לא הוצא אל הפועל משום שבאותו הזמן לה מופן עזבה את האזור ונסעה לפריז. בדרכה לפריז היא חזרה להתפרנס משירה. ליד פואטייה היא פגשה שחקן ותיק בשם Maréchal שהחל ללמד אותה, עד שהאלכוהוליזם שלו החמיר. בשלב זה הוא שלח אותה להמשך דרכה לפריז.

בוילפרדו Villeperdue, בעודה לבושה בבגדי גברים, היא פתחה בדו-קרב עם צעיר שהעליב אותה. במהלך הדו-קרב היא העבירה את להב החרב שלה דרך כתפו של הצעיר. למחרת היא שאלה על מצבו הבריאותי וגילתה שהוא לואי-ג'וזף ד'אלברט לוינס Louis-Joseph d'Albert Luynes, בנו של הדוכס מלוינס Duke of Luynes. מאוחר יותר בא אחד מחבריו להציע את התנצלות של ד'אלברט. היא הלכה לחדר שלו ובעקבות הפגישה המפוייסת הם הפכו לנאהבים. מאוחר יותר, הם הפכו לחברים לכל החיים.

לאחר שהרוזן ד'אלברט התאושש ונאלץ לחזור ליחידה הצבאית שלו, לה מופן המשיכה לרואן . שם היא פגשה את הזמר גבריאל-וינסנט ת'נארד Gabriel-Vincent Thévenard והחלה לנהל איתו רומן חדש. הם המשיכו יחד לעבר פריז בתקווה להצטרף להאופרה הלאומית של פריז. באותו הזמן היא יצרה קשר עם הרוזן ד'ארמניאק Count d'Armagnac כדי לקבל את עזרתו בנוגע לגזר הדין שחרץ עליה בית המשפט. הוא הצליח לשכנע את המלך להעניק לה חנינה ולאפשר לה לשיר באופרה.

האופרה וחיי הבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סירוב ראשוני האופרה של פריז שכרה את לה מופן בשנת 1690. לה מופן התיידדה עם זמר קשיש, בוברד Bouvard, והוא ות'נארד Thévenard שכנעו את ז'אן-ניקולה דה פרנסין Jean-Nicolas de Francine, אדון משק הבית של המלך, לקבל אותה לחברה. באותה השנה היא הופיעה לראשונה בתור אתנה בקאדמוס והרמיוני Cadmus et Hermione מאת ז'אן-בטיסט לולי. היא המשיכה להופיע באופרה באופן קבוע. בתחילה היא שרה כסופרן ובהמשך בטווח קונטרה אלט הטבעי שלה.

בפריס ובבריסל, היא הופיעה בשם Mademoiselle de Maupin, משום שזה היה הכינוי המקובל לזמרים בין אם הם היו נשואים ובין אם לאו.

בזכות קולה היפה של מדמואזל דה מופן, מיומנות המשחק שלה, ולבושה האנדרוגיני, היא צברה פופולריות רבה בקרב הקהל. עם זאת, מערכת היחסים שלה עם חבריה למשחק הייתה סוערת יותר. היא הכתה את הזמר לואי גולארד דומזני Louis Gaulard Dumesny לאחר שהטריד את נשות הלהקה. והדו-קרב האגדי שלה עם ת'נארד Thévenard הפך במהרה לשיחת היום בפריז. היא התאהבה בזמרת Fanchon Moreau שהייתה פילגשו של לואי, הדופן הגדול, וניסתה לבצע התאבדות כשאהבתה נדחתה.

הקריירה שלה בפריס נקטעה בסביבות שנת 1695, כשנישקה צעירה במהלך נשף של החברה הגבוהה ונקראה לדו-קרב על ידי שלושה בני אצולה שונים. אמנם היא ניצחה את כולם, אך במעשה זה היא עברה על חוק המלך שאסר על דו-קרב בפריס. בעקבות זאת, היא ברחה לבריסל כדי לחכות עד שירגעו הרוחות. שם, היא הייתה פילגשו של מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך בוחר של בוואריה למשך זמן קצר.

בעודה בבריסל, מדמואזל דה מופן הופיעה באופרה דו-קאי או פוין Opéra du Quai au Foin מנובמבר 1697 עד יולי 1698. לאחר מכן היא חזרה לאופרה בפריס כדי להחליף את מארי לה רושואה Marie Le Rochois שפרשה מתפקידה. היא וד'אלברט d'Albert הסתמכו עם החוק לאורך שנים: הוא בעקבות דו-קרב קטלני נוסף, והיא משום שהכתה את בעל הבית שלה.

עד לשנת 1705 לה מופן שרה באופרות חדשות מאת פסקל קולאס Pascal Collasse, אנדרה קרדינל דסטוש André Cardinal Destouches אנדרה קאמפרה. היא שרה מספר פעמים בחצר המלכות בוורסאי והופיעה ברבות מההפקות הגדולות של האופרה. ההופעה האחרונה שלה הייתה ב-La Vénitienne על ידי מישל דה לה באר (1705).

תפקידי אופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Magician in Henri Desmarets's - Didon (פריז, 1693)
  • Clorinde ב-Tancrède שלאנדרה קאמפרה (פריז, 1702)
  • Diana and Thétis in Campra's - Iphigénie en Tauride (פריז, 1704)
  • Mélanie and Vénus in Campra's - Alcine (פריז, 1705)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ולי ד'אוביני בוויקישיתוף