ג'ון ג'ורדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון ג'ורדן
June Jordan
June jordan.jpg
לידה 9 ביולי 1936
הארלם, ניו יורק
פטירה 14 ביוני 2002 (בגיל 65)
ברקלי, קליפורניה
עיסוק משוררת, מסאית, מחברת רומנים, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אפרו-אמריקאים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית
סוגה שירה
זרם ספרותי אמנות שחורה
נושאי כתיבה פמיניזם
גזע
פרסים פרס למדא לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.junejordan.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'וּן מיליסנט ג'ורדןאנגלית: June Millicent Jordan;‏ 9 ביולי 193614 ביוני 2002) הייתה משוררת, מסאית, מחזאית, פמיניסטית ואקטיביסטית ביסקסואלית ג'מייקנית-אמריקאית.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורדן נולדה בהארלם שבניו יורק, בתם היחידה של הורים מהגרים מג'מייקה, גרנוויל אייבנהו ומילדרד מוד ג'ורדן. אביה עבד בדואר ואמה כאחות במשרה חלקית. כשג'ורדן הייתה בת חמש, עברה המשפחה לשכונת בדפורד-סטייווסנט בברוקלין, ניו-יורק.

חיי המשפחה היו לעיתים קרובות סוערים, ולג'ורדן היו יחסים מורכבים עם אביה. היא תיארה את הפן הזה של חייה בספר זכרונות שיצא בשנת 2000, Soldier: A Poet's Childhood, אשר הקדישה לאביה. בספר, היא בחנה את מערכת היחסים עם הגבר שמצד אחד עודד אותה לקרוא ולאהוב ספרות, לשנן קטעים של טקסטים קלאסיים, ולכתוב שירה כבר בגיל שבע - אך שגם הכה אותה בכל אמתלה, וקרא לה "ילדת שטן שחורה ארורה".[2] במאסה מ-1986, For My American Family,  ג'ורדן חוקרת את הקונפליקטים הרבים הקיימים בגדילה במשפחה שחורה, מהגרת, עם חזון של עתיד לצאצאיהם שמתעלה על חוויית ההווה בגטאות עירוניים שהם חיים בהם.[3] השם של ספר זכרונותיה נובע ממשהו שאביה אמר לה פעם, "הייתה  מלחמה נגד אנשים צבעוניים, אז נאלצתי להיות חייל".[2] בעוד שהיה אסיר תודה שהמעבר לארצות הברית איפשר לו להימלט מעוני ולחפש חיים טובים יותר עבור המשפחה שלו, הוא תמיד היה מודע למאבקים שעוד יעמדו בפני בתו, והוא עודד אותה להילחם.

בתיכון זכתה למלגה בבית ספר פרטי יוקרתי במסצ'וסטס. זו הייתה ההתחלה של מגמה שליוותה אותה לאורך כל השכלתה והקריירה שלה, להיות "שקועה לחלוטין ביקום הלבן".[4] אך הבבואה שניתנה לה במוסדות הלבנים גם תרמה לפיתוח הזהות שלה כשחורה אמריקאית וכסופרת. כשסיימה את התיכון ב-1953, היא נרשמה ללימודים בברנרד קולג'. ג'ורדן הביעה את דעותיה על ברנרד בספרה משנת 1981, Civil Wars, בו כתבה: "אף אחד לא הציג לי אף סופר, משורר, היסטוריון, או אישיות שחורה, או אפילו רעיון שחור, למען האמת. ואף פעם לא נתנו לי לעשות לו עבודה אחת שנושאה אישה הוגה, סופרת, משוררת או כוח חיים. שום דבר שלמדתי, כאן, לא הפחית את תחושת הכאב או הבלבול ואת המרירות בכל הקשור לשורשים שלי: הרחוב שלי, המשפחה שלי, החברים שלי. שום דבר לא הראה לי איך אני יכול לנסות לשנות את המציאות הפוליטית והכלכלית שבבסיס של התנאים של השחורים באמריקה הלבנה."[5]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת לימודיה בברנרד, ג'ורדן פגשה מייקל מאייר, סטודנט מאוניברסיטת קולומביה ונישאה לו בשנת 1955. ב-1958 נולד בנם היחיד, כריסטופר דייוויד מאייר. הזוג התגרש ב-1965.

ג'ורדן הזדהתה בכתביה בתור ביסקסואלית.[6]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הראשון של ג'ורדן שפורסם ב-1969, ונקרא Who Look at Me, היה אוסף של שירים לילדים. היא פרסמה עוד 27 ספרים נוספים, מה שהפך אותה לאחת מהמחברות השחורות הפורות ביותר. היא כתבה עד סוף חייה - בזמן מותה היה ספר אחד בתהליכי דפוס (Some of Us Did Not Die, Collected and New Essays), ושניים נוספים פורסמו לאחר מותה - אוסף שירים, Some of Us Did Not Die, Collected and New Essays, ומהדורה חדשה של אוסף שירים מ-1970, SoulScript

בנוסף לספרי שירה, היא כתבה את זכרונותיה, והייתה גם מסאית, בעלת טור בכתה העת The Progressive, סופרת שכתבה רומנים וביוגרפיות, ואפילו כתבה אופרה, I Was Looking at the Ceiling and Then I Saw the Sky, שהולחן על ידי ג'ון אדמס, והופק על ידי פיטר סלרס.[7]

ג'ורדן התחילה ללמד ב-1967 בסיטי קולג' של ניו יורק. בין 1968 ל-1978 היא לימדה באוניברסיטת ייל, שרה לורנס קולג', ומכללת קונטיקט. אחר כך, ג'ורדן הייתה המנהלת של מרכז השירה וכן פרופסור לאנגלית באוניברסיטת ניו-יורק בסטוני ברוק, מ-1978 עד 1989. מ-1989 עד 2002 היא הייתה פרופסור מן המניין במחלקות לאנגלית, לימודי נשים, ולימודי אפרו-אמריקאים באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי.

ג'ורדן הייתה ידועה בתור "המשוררת של העם",[8] ובברקלי, היא ייסדה את תוכנית "שירה לעם" ב-1991. מטרתה הייתה לעורר השראה ולהעצים את הסטודנטים דרך שימוש בשירה כאמצעי ביטוי אמנותי.[9]

תרומות לתאוריה פמיניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הדו"ח מאיי הבהאמה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאסה האישית שלה מ-1982 שהייתה לקלאסיקה, "דו"ח מאיי הבהאמה", ג'ורדן הרהרה על מסעותיה, אינטראקציות שונות, ומפגשים שחוותה בעת שהותה באיי הבהאמה. בצורת נרטיב, היא דנה הן באפשרויות והן בקשיים באופציות השונות, ולפעמים מנוגדות, של חיבור קהילתי והזדהות עצמית על בסיס של גזע, מעמד, זהות מגדרית. הכתב אמנם לא זכה להכרה בשנת הופעתו הראשונה ב-1982, אך במהלך הזמן הוא צבר תפוצה וסטטוס בקורסים ברחבי ארצות הברית במחלקות נשים ומגדר, סוציולוגיה, ואנתרופולוגיה. ג'ורדן תרמה במאסה הזו סיכומים חדשניים למספר סוגיות, וכן מונחים חשובים בתחומי גזע, מעמד, וזהות מגדרית.

פרווילגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל אחת מכתביה, כולל שיריה ומאמריה, היא מתייחסת רבות למושג או לרעיון של פריווילגיות כשהיא דנה בנושאים של גזע, מעמד וזהות מגדרית. היא סירבה לראות בדיכוי משהו חד-ממדי, ובעצם התייחסה להצטלבויות של דיכוי בהתבסס על צירים שונים של זהות, ולא הסכימה שציר אחד חשוב יותר מכל ציר אחר.

מודעות לגזע, מעמד וזהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורדן הייתה בדעה שמודעות רק לזהות אחת מהזהויות שמשפיעות על ההתנהלות שלנו בחיים ובחברה מייצרת מצב של התעלמות מדיכויים אחרים, כדי לייצר מצג שווא שהבעיות אינן קיימות, שבתורו מונע פתרון בעיותיה של החברה. היא חיפשה את הדרכים לייצר חיבורים בין אנשים בעלי הבדלים במקום הפרדה, תוך הכרה במשמעות של החוויות השונות בשל הזהויות השונות.[10]

הזהות המשותפת לעומת הזהות האישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורדן הסבירה שאנחנו תמיד בעלי שתי זהויות מנוגדות. הראשונה היא הזהות המשותפת, זאת שמוטלת עלינו בגלל נסיבות הלידה שלנו לתוך קבוצה שמזוהה ככזו, על כל הכרוך בכך - ערכים, דימויים, לחץ חברתי, סטראוטיפים, וכדומה. הזהות השנייה היא הזהות שאנו בוחרים לעצמנו, והזהות הזאת יכולה לעמוד בניגוד לזהות הראשונה, ולקבוצת השיוך, ולגרום לשסעים.[10]

מותה ומורשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורדן נפטרה בביתה בברקלי בגיל 65, מסרטן השד. זמן קצר לפני מותה, היא השלימה את הספר Some of Us Did Not Die, אוסף המאמרים הפוליטיים השביעי שלה. היא מתארת בו כיצד נישואיה לסטודנט לבן בעת לימודיה הכניס אותה לעומק התהפוכות הגזעיות של ארצות הברית בשנות ה-50, ושם אותה על הדרך לחיים של אקטיביזם חברתי.[11]

בית הספר לצדק על שם ג'ון ג'ורדן בסן פרנסיסקו (JJSE ‏,JJSE June Jordan School for Equity) נקרא על שמה על ידי קבוצת הסטודנטים המייסדת.

אליס ווקר קראה לג'ורדן "האמיצה מכולנו. היא מרגישה עובר כולנו. היא המשוררת האוניברסלית". טוני מוריסון אמרה, "ארבעים שנים של אקטיביזם ללא לאות, מתודלקים על ידי אמנות ללא רבב".[12]

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורדן זכתה בפרסים רבים, כולל במענק רוקפלר לכתיבה יצירתית לשנת 70–1969, במלגת יאדו ב-1979, מענק מהקרן הלאומית לאמנויות בשנת 1982, פרס לדיווח בינלאומי מאת איגוד העיתונאים השחורים הלאומי ב-1984. היא גם זכתה בפרס כתיבה על שם ליילה וואלאס של רידרס דייג'סט בשנים 1995 עד 1998, כמו גם את פרס פורצות הדרך של קרן האישה בשנת 1994.

היא הייתה כלולה ב"מי ומי באמריקה" מ-1984 עד יום מותה. היא קיבלה את מושב המרצה המכובד של בברקלי וגם זכתה בפרס החופש לכתוב של מרכז PEN ב-1991.[13]

בשנת 2005 פורסם הספר Directed by Desire: Collected Poems, אוסף עבודות שלה, שהתחרה וזכה בקטגוריה "שירה לסבית" של פרס למדא לספרות, אף על פי שג'ורדן הייתה ביסקסואלית, מכיוון שהפרסים לא כללו קטגוריה כזו, שנוספה לאחר מאבק החל מפרסי 2006.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Keating, AnnLouise (3 בינואר 2003). "Jordan, June". glbtq.com. 
  2. ^ 2.0 2.1 Jordan, June. Soldier: A Poet's Childhood, New York, NY: Basic Civitas Books. 2000.
  3. ^ Jordan, June (2002). Some of Us Did Not Die: New and Selected Essays. New York: Basic/Civitas. עמ' 137–142. ISBN 0465036929. 
  4. ^ Margaret Busby, "Obituary", The Guardian (UK), June 20, 2002.
  5. ^ Jordan, June (1981). Civil Wars. New York: Touchstone. עמ' 100. ISBN 0807032328. 
  6. ^ June Jordan, "On Bisexuality and Cultural Pluralism", in Affirmative Acts (1998), pp. 132, 138.
  7. ^ Ortega, Julio. "BOMB Magazine: June Jordan by Josh Kuhn". Bombsite.com. 
  8. ^ "June Jordan profile" (Press release).
  9. ^ History (19 בנובמבר 1998). "History at Poetry For The People". Poetryforthepeople.org. 
  10. ^ 10.0 10.1 "Report from the Bahamas, 1982 on JSTOR". www.jstor.org. עמ' 14. 
  11. ^ June Jordan biography, biography.com.
  12. ^ June Jordan, The Guardian, 20 June 2002
  13. ^ "June Jordan". Csufresno.edu.