ג'ון דוויט (גנרל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון ליסיסן דוויט
John Lesesne DeWitt
John Lesene Dewitt copy.PNG
ג'ון דוויט
לידה 9 בינואר 1880
פורט סידני, נברסקה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
פטירה 20 ביוני 1962 (בגיל 82)
וושינגטון די סי, וושינגטון, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת שירות 18981947
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד הארמייה הרביעית
מלחמות וקרבות
עיטורים
מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)  מדליית השירות המצוין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גנרל ג'ון ליסיסן דוויטאנגלית: John Lesesne DeWitt;‏ 9 בינואר 1880 - ‏ 20 ביוני 1962) היה מפקד בכיר בצבא ארצות הברית אשר פיקד על הארמייה הרביעית במהלך מלחמת העולם השנייה, והתפרסם בעיקר עקב חלקו בכליאת היפנים בארצות הברית במהלך המלחמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוויט נולד ב-9 בינואר 1880 בפורט סידני שבמדינת נברסקה, ארצות הברית. הוא היה בן למשפחה ממוצא הולנדי. ב-10 באוקטובר 1898 הוא התגייס לצבא ארצות הברית בדרגת לוטננט. בין השנים 1899-1902 שרת בפיליפינים במסגרת מלחמת ארצות הברית-הפיליפינים, וב-1916 הוא השתתף במשלחת העונשין למקסיקו - פעולת תגמול כנגד פשיטותיו של פנצ'ו וייה על אדמת ארצות הברית, תחת פיקודו של ג'ון פרשינג. ב-1918 הוא נשלח להילחם במלחמת העולם הראשונה בחזית המערבית, כחלק מחיל המשלוח של ארצות הברית בפיקודו של פרשינג. הוא שרת כקצין מטה בדיוויזיה ה-42, וביולי 1918 הוא הועלה לדרגת קולונל. הוא שימש כסגן ראש המטה הכללי של הקורפוס ה-1, ולאחר מכן שימש באותו תפקיד בארמייה ה-1. על חלקו במהלך המלחמה הוא קיבל את מדליית השירות המצוין.

בדצמבר 1924 הוא מונה למפקד רגימנט החי"ר ה-1, וב-3 בפברואר 1930 החזיק בדרגת מייג'ור גנרל (שני כוכבים) ומונה לראש אגף האפסנאות במשרד המלחמה. ב-14 באוגוסט 1934 הוא מונה למפקח הכללי של הבריגדה ה-1, וב-28 ביוני 1935 הועבר לפקד על הבריגדה ה-23. ב-1 במאי 1936 מונה למפקד פורט סטוטסנברג שבפיליפינים. ב-20 בינואר 1937 מונה למפקח הכללי של הדיוויזיה הפיליפינית, וב-30 ביוני של אותה שנה מונה למפקד מכללת המלחמה של הצבא. ב-1 בדצמבר 1939 הוא מונה למפקד הארמייה הרביעית, ובמקביל פיקד גם על אזור הקורפוס ה-9.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כליאת היפנים בארצות הברית

ב-7 בדצמבר 1941, האימפריה היפנית תקפה את פרל הארבור וגררה את ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. יום למחרת, ב-8 בדצמבר, היה דוויט בסן פרנסיסקו (שהייתה בתחומי האחריות של הארמייה שלו). באותו יום נשמעו צופרי אזעקה בעיר לאחר ש-35 מטוסי סיור יפניים נראו לכאורה מעל שמי העיר. דוויט הזדעזע לגלות שהעיר חסרה אמצעי זהירות והגנה, ונזף בצורה חמורה בראש העיר. הוא אף טען שכדאי להשליך כמה פצצות על העיר כדי "להעיר" אותה. דוויט הגיש לנשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט דו"ח על המצב בחוף המערבי, ומסקנתו הייתה שאזרחים אמריקאים ממוצא יפני מהווים סיכון לביטחון המדינה, ועלולים מלבצע מעשי ריגול וחבלה. ב-19 בפברואר 1942 חתם פרנקלין דלאנו רוזוולט על הצו הנשיאותי 9066, בו התיר למפקדים הצבאיים להכריז על אזורים מהם ניתן לפנות אנשים ועל אזורים מהם היציאה אסורה. הכרזות אלו היו תקפות הן לאזרחי ארצות הברית והן לנתינים זרים.

ב-2 במרץ חתם דוויט על הצו הציבורי מספר 1, שבו הודיע לבעלי מוצא יפני כי הם עתידים להיות מורחקים מ"האזור הצבאי מספר 1" (למעשה היה זה החוף המערבי) ונדרשה מהם התראה מראש על כוונה לשנות מקום מגורים. ב-24 במרץ הוא הורה על הרחקת זרים מחלקים ספציפיים של "האזור הצבאי מספר 1". כעבור שלושה ימים הורה דוויט בצו מספר 4 לכל האנשים ממוצא יפני לעזוב את האזור עד להודעה חדשה. ב-3 במאי הוא הורה בצו הרחקת האזרחים מספר 346 כי על כל האזרחים והזרים ממוצא יפני להתייצב במרכזי כינוס עד להעברתם הקבועה למחנות עקורים. יותר מ-112,000 איש נעקרו במסגרת פעולה זו. כשני שלישים מהעקורים היו אזרחי ארצות הברית מלידה. דוויט טען ש"יפני הוא יפני" בין אם הוא אזרח אמריקני או לא, והתנגד למאמצי הקונגרס להבדיל ביניהם. הוא התנגד להקמת רגימנט החי"ר ה-442 אשר הורכב ברובו מאזרחים יפנים ילידי הוואי. כיום, צעדי הגירוש והכליאה של היפנים שנויים במחלוקת, וככל הנראה לא היה בהם צורך אמיתי. דוויט הפעיל צעדים דומים, אם כי ברמה פחותה יותר, נגד אמריקאים-גרמנים ואמריקאים-איטלקים. התפרסם במיוחד סיפור יריבותו האישית עם האיטלקי רמו בוסיה (Remo Bosia) אשר ניסה להתגייס לצבא ארצות הברית. בוסיה פרסם את הסיפור בספרו "הגנרל ואני" (The General and I). כמו כן, דאג דוויקט להוציא הוראות שישפרו את ביטחון האזרחים בתחומי האחריות של הארמייה שלו. בין היתר הוא אסר על ציד וספורט בשעות הלילה.

אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1943 מונה דוויט למפקד המכללה של חיל הים. הוא החזיק בתפקיד עד פרישתו ב-1947. ב-19 ביולי 1954 קודם על פי החלטת הקונגרס לדרגת גנרל (ארבעה כוכבים). הוא מת בוושינגטון מהתקף לב ב-20 ביוני 1962 בגיל 82. הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ון דוויט באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)