ג'ון דיקסון-פוינדר, ברון איזלינגטון הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון דיקסון-פוינדר, ברון איזלינגטון הראשון
John Dickson-Poynder, 1st Baron Islington
Lord Islington.JPG
לידה 31 באוקטובר 1866
האי וייט, הממלכה המאוחדת
פטירה 6 בדצמבר 1936 (בגיל 70)
לונדון, הממלכה המאוחדת
שם מלא ג'ון פוינדר דיקסון-פוינדר, ברון איזלינגטון הראשון
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
מקום קבורה הילמרטון, וילטשייר, הממלכה המאוחדת
השכלה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה השמרנית, המפלגה הליברלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אן דנדס
מושל ניו זילנד ה־15
22 ביוני 19103 בדצמבר 1912
(שנתיים ו-23 שבועות)
מונרך בתקופה ג'ורג' החמישי
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית
  • אות השירות המצוין
  • אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הגעתו של הלורד איזלינגטון לולינגטון בכרכרה טקסית

ג'ון פוינדר דיקסון-פוינדר, ברון איזלינגטון הראשוןאנגלית: John Poynder Dickson-Poynder, 1st Baron Islington;‏ 31 באוקטובר 18666 בדצמבר 1936) היה פוליטיקאי בריטי שכיהן בין שאר תפקידיו כמושל ניו זילנד בין השנים 19101912.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באי וייט בשם ג'ון פוינדר דיקסון כבנו של סגן אדמירל ג'ון בורמסטר דיקסון. הוא התחנך בבית הספר טויפורד ובבית הספר הארו ולמד בקולג' כרייסט צ'רץ'. ב-1884 הוא ירש מדודו את התואר הברונט השישי וב-1888, כאשר הוא ירש את רכושו של דודו מצד אמו, הוא קיבל הרשאה מלכותית להוסיף לשם משפחתו את השם פוינדר.

חבר הפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1890 מונה דיקסון-פוינדר להיות השריף העליון (High Sheriff) של מחוז וילטשייר. ב-1892 הוא נבחר לפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה השמרנית במחוז הבחירה של צ'יפנהאם וב-1905 הוא הצטרף להמפלגה הליברלית. בין השנים 18981904 הוא היה חבר במועצת מחוז לונדון.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכתחילה התגייס דיקסון-פוינדר לגדוד המתנדבים של הרגימנט הסקוטי המלכותי, אך הוא עבר לרגימנט הפרשים המלכותי של וילטשייר, שם הוא קודם ב-7 בדצמבר 1898 לדרגת קפטן. הוא התנדב לשרת במלחמת הבורים ומונה להיות לוטננט בגדוד הפרשים האימפריאלי הראשון ב-7 בפברואר 1900 ומאוחר יותר הוא שימש כשלישו האישי של הלורד מט'ואין ועל כך הוא עוטר בנובמבר אותה שנה באות השירות המצוין. בעקבות פרישתו מגדוד הפרשים האימפריאלי הוענקה לו ב-5 בפברואר 1901 דרגת כבוד של לוטננט בצבא. בשנה שלאחר מכן הוא קודם ב-31 במאי 1902 לדרגת מייג'ור בגדוד הפרשים המלכותי של וילטשייר.

מושל ניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1910 מונה דיקסון-פוינדר לתפקיד מושל ניו זילנד, תפקיד אותו הוא מילא במשך שנתיים וב-27 באפריל אותה שנה הוענק לו התואר ברון איזלינגטון, על שם שכונת איזלינגטון שבלונדון. הוא היה האחרון שהחזיק בתואר "מושל ניו זילנד" לפני שזה שונה לתואר "המושל הכללי של ניו זילנד" בתקופת כהונתו של יורשו. ב-1911 הוענק לו התואר אביר מפקד במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש והוא נכנס כחבר במועצה המלכותית וב-1912 הוא מונה להיות נשיא הוועדה המלכותית לשירותים הציבוריים בהודו.

קריירה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנתיים מאוחר יותר מונה דיקסון-פוינדר להיות תת-מזכיר המדינה במשרד המושבות וב-1915 הוא מונה להיות תת-מזכיר המדינה לענייני הודו. במשך שמונה שנים הוא גם היה יושב הראש של המכון האימפריאלי (Imperial Institute) והוא היה האחראי על הוועדה הלאומית לחסכונות מ-1920 ועד 1926. באותה שנה הוענק לו התואר אביר הצלב הגדול במסדר האימפריה הבריטית, לאחר ש-13 שנים קודם לכן הוענק לו התואר אביר מפואר במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש.

הלורד איזלינגטון מת ב-6 בדצמבר 1936 בגיל 70 בלונדון ונקבר בהילמרטון שבוילטשייר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]