ג'ורג' בלנשין
![]() | |
לידה |
22 בינואר 1904 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית ![]() |
---|---|
פטירה |
30 באפריל 1983 (בגיל 79) ניו יורק, ארצות הברית ![]() |
שם לידה |
Georgiy Melitonovich Balanchivadze ![]() |
מדינה |
האימפריה הרוסית, ארצות הברית ![]() |
מקום מגורים |
סנקט פטרבורג ![]() |
השכלה | |
תקופת הפעילות |
1929 – 30 באפריל 1983 (כ־54 שנים) ![]() |
מעסיק |
בלט רוס, בלט רוס דה מונטה קרלו, בית הספר לבלט אמריקאי, ניו יורק סיטי בלט ![]() |
בן או בת זוג |
|
פרסים והוקרה |
|
www | |
![]() ![]() |

ז'ורז' בלנשין או ג'ורג' בלנצ'ין (באנגלית: George Balanchine,שמו במקור בגאורגית: გიორგი ბალანჩივაძე, גיאוֹרגי באלאנצ'יוואדזֶה, בצרפתית: ז'ורז' בלנשין, 22 בינואר 1904, האימפריה הרוסית - 30 באפריל 1983, ניו יורק) היה מנהל הבלט של בלט הניו יורק סיטי ומגדולי הכוריאוגרפים הנאוקלאסיים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלנשין נולד בסנקט פטרבורג למשפחת אמנים גאורגית. הוא למד בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג. אביו מליטון בלנצ'יוודזה (1862-1937) היה מלחין ומייסד בית האופרה של כותאיסי, שנקרא על שמו. אחיו, אנדריה בלנצ'יוודזה (1906-1992), היה מלחין גאורגי נודע.
היה בין אחרוני הכוריאוגרפים שעבדו עבור סרגיי דיאגילב (אפולו מוליך המוזות, "הבן האובד",הזמיר (עיצוב תפאורה: אנרי מאטיס) ,"החתולה".) ביחד עם לינקולן קרסטיין הקים בית ספר לבלט אמריקאי ולהקה, בה כיכבה אשתו, מריה טולצ'יף, כפרימה בלרינה. באותה תקופה היה בלנשין אחראי לפיתוח הסגנון שנודע כ"בלט אמריקאי", אשר כלל טכניקות קצביות, אתלטיות, ומתואמות למוזיקה מודרנית, כדוגמת סווינג. כישוריה האקרובטיים של טולצ'יף היו מותאמים במיוחד לדרישות סגנון זה, והשניים עבדו במהלך שנים לשכללו. כשטולצ'יף רקדה בסגנון בתיאטרון בולשוי ובפריז, הוא התקבל בהתלהבות על ידי המבקרים והקהל. שיתוף הפעולה בין איגור סטרווינסקי ובלנשין אשר החל תחת ידיו של סרגיי דיאגילב נמשך עשרות שנים לאחר מותו והם יצרו יחדיו בארצות הברית עשרות בלטים. בלנשין יצר בלטים גם עבור להקת הבלט רוס דה מונטה קרלו, בלט האופרה של פריז, ותיאטרון הבלט האמריקאי. בלנשין יצר תפקידים עבור הבלרינות אלכסנדרה דנילובה, מריה טולצ'יף, מליסיה היידן, סוזן פרל, מריל אשלי ודרסי קיסטלר, אשר סוקרו בסרט Dancing for Mr. B' אשר יצא מספר שנים אחר מותו. בלנשין פיתח סגנון מדויק מאוד ומושלם מקצה הבוהן ועד קצה הזרת, הראש והצוואר, תבע מרקדניו ביצוע מושלם והתמסרות מושלמת. סגנונו התפתח לסגנון מופשט מאוד, הוא בחר בתלבושות שאינן מסתירות את מבנה גוף הרקדנים ומבליטות את רצינותם, אמינותם ויושרם, ונמנע משימוש באפקטים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ורג' בלנשין (באנגלית)
- מרב יודילוביץ', לניו יורק באהבה, באתר ynet, 22 ביוני 2004
- אסנת לוי, בזכות הפוינט
- ג'ורג' בלנשין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ורג' בלנשין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)