אנדריה בלנצ'יוודזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדריה בלנצ'יוודזה

אַנדריַה בַּלַנצ'יווַדזֵהגאורגית: ანდრია ბალანჩივაძე‏, 1 ביוני 1906 - 28 באפריל 1992) היה מלחין גאורגי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדריה בלנצ'יוודזה נולד בשנת 1906 בסנקט פטרבורג, שהייתה אז בירת האימפריה הרוסית; אביו היה הזמר והמלחין הגאורגי, מליטון בלנצ'יוודזה, שבאותה תקופה חי ברוסיה. אנדריה בלנצ'יוודזה החל בלימודי מוזיקה בסנקט פטרבורג ובשנת 1918 המשיך ללמוד בבית הספר למוזיקה של כותאיסי, שהוקם על ידי אביו אחרי השיבה לגאורגיה.

בשנים 1927-1921 בלנצ'יוודזה למד בקונסרבטוריון ממלכתי של טביליסי; הוא התמקצע במגמות ההלחנה (בהדרכתו של מיכאיל איפוליטוב-איבנוב) והפסנתר (אצל המורה י' אייסברג). בשנים 1927-1925, בזמן לימודיו בקונסרבטוריון, בלנצ'יוודזה היה המנהל המוזיקלי בתיאטרון הפועלים הצעירים של טביליסי (תיאטרון, שהיה באחריותם של צעירים קומוניסטים פעילים פוליטית).

בשנים 1931-1927 בלנצ'יוודזה למד בקונסרבטוריון של לנינגרד ע"ש רימסקי-קורסקוב; הוא המשיך להתמחות בהלחנה ובפסנתר, בהדרכתם של אלכסנדר ז'יטומירסקי ומריה יודינה (בהתאמה).

בשנת 1931 בלנצ'יוודזה חזר לגאורגיה והוזמן על ידי קוטה מרג'נישווילי להיות מנהלוֹ המוזיקלי של התיאטרון שהקים; בלנצ'יוודזה המשיך לכתוב מוזיקה עבור ההצגות של תיאטרון מרג'נישווילי עד שנת 1933. בשנת 1932, עם הקמתהּ של התאחדות המלחינים הגאורגים, בלנצ'יוודזה החל לשמש כחבר בהנהלה שלה - בתור יו"ר מחלקת היצירה ויו"ר מחלקת האופרה והסימפוניות.

בשנת 1936 בלנצ'יוודזה הלחין את המוזיקה לבלט הגאורגי הראשון: עֶלֶם-שֶׁמֶשׁגאורגית: מזֵצַ'בּוּקי - על שם גיבור של סיפור עם גאורגי); הצגת הבלט הועלתה בבית האופרה והבלט של טביליסי (כוריאוגרף: וַחטַנג צַ'בוּקיאני, מלחין התזמורת: אבגני מיכלדזה). הבלט עלם-שמש שילב יסודות כוריאוגרפיים של ריקודי עם גאורגיים עם חוקי היסוד של הבלט הקלאסי; בשנת 1938 הבלט עבר עריכה סופית והועלה בתיאטרון הבלט של לנינגרד בשם "לב ההרים".

בשנים הבאות, הבלט "לב ההרים" הופק גם על ידי תיאטראות הבלט של כותאיסי, אשגאבט, סראטוב, חרקוב, דניפרופטרובסק וקייב. בלנצ'יוודזה הלחין מוזיקה עבור שתי הצגות בלט נוספות, וכן לשתי אופרות.

בשנת 1937 אנדריה בלנצ'יוודזה החל ללמד בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי (משנת 1942 כפרופסור, משנת 1962 עמד בראש הקתדרה להלחנה). בשנים 1949-1941 בלנצ'יוודזה שימש כמנהלהּ האמנותי של התזמורת הסימפונית הגאורגית; בשנים 1961-1953 ו-1973-1968 בלנצ'יוודזה היה יו"ר ההנהלה של התאחדות המלחינים הגאורגים, ואילו בשנים 1979-1973 נשא בתואר יו"ר הכבוד של ההנהלה. בשנים 1991-1957 שימש כחבר בהנהלת התאחדות המלחינים של ברית המועצות.

בשנים 1962-1938 בלנצ'יוודזה היה חבר המועצה העליונה (הפרלמנט) של גאורגיה הסובייטית (חמש קדנציות רצופות); בשנים 1974-1970 הוא שימש גם כחבר המועצה העליונה של ברית המועצות (במושב השמיני).

אנדריה בלנצ'יוודזה זכה בחייו בתארים ובפרסים הבאים: פעיל אמנות נכבד של גאורגיה הסובייטית (בשנת 1941), אות כבוד של ברית המועצות (1941), ארבעה עיטורי הדגל האדום של העמל (1944, 1946, 1966 ו-1971), פרס סטלין מדרגה שנייה (1946), פרס סטלין מדרגה ראשונה (1947), אמן העם של גאורגיה הסובייטית (1957), שני עיטורי לנין (1958 ו-1986), פעיל אמנות נכבד של אבחזיה הסובייטית (1963), אמן העם של אבחזיה הסובייטית (1967), אמן העם של ברית המועצות (1968), פרס שותא רוסתוולי של גאורגיה הסובייטית (1969), אזרח הכבוד של טביליסי (1981) וגיבור העמל הסוציאליסטי של ברית המועצות (1986).

אנדריה בלנצ'יוודזה מת בשנת 1992 בטביליסי ונקבר בפנתאון דידובה שבעיר.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות בלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מזיַה" (1949)
  • "חתונת הזהב" (1970)

שתי האופרות הן ליריות-קומיות, שתיהן הועלה בבית האופרה והבלט של טביליסי.

סימפוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סימפוניה מס' 1 (1944, זיכתה את בלנצ'יוודזה בפרס סטלין מדרגה שנייה בשנת 1946)
  • סימפוניה מס' 2 (1959)
  • סימפוניה מס' 3 (1979)
  • סימפוניה מס' 4 (1984)
  • סימפוניה מס' 5 (1989)

תמונות מוזיקליות בולטות עבור תזמורת סימפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונצ'רטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונצ'רטי לפסנתר עם תזמורת:

קונצ'רטו לבסון עם תזמורת (1954)

קונצ'רטו לכינור עם תזמורת:

קונצ'רטי בולטות לפסנתר:

  • "נוקטורן" (1948)
  • "סַמאיה" (1949)
  • "בלדה" (1951)
  • "ריקוד" (1951)
  • "אנרגיה" (1951)
  • "פרלוד" (1951)
  • "רפסודיה" (1964)
  • "פנטזיה" (1967)
  • "מחזות רומנטיים" (1972)

נעימות למקהלה בלי ליווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מינדַלי" (מילים: נ' צַ'צַ'ווַה)
  • "שתי צפצפות (מילים: מוּחרַן מַצַ'ווַריאני)

יצירות בולטות לפסנתר בליווי ווקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנסות:

  • "אל נינוֹ צַ'ווצַ'ווַדזֵה" (מילים: גיוֹרגי לֵאוֹנידזֵה)
  • "בגן שלנו" (מילים: איליַה מוֹסַשווילי)

שירים:

  • "נשבע באדמתי" (מילים: ש' אבחאידזֵה)
  • "שיר על סַמגוֹרי" (מילים: קַרלוֹ קַלַדזֵה)
  • "אל היבול" (מילים: אלכסנדר ז'רוב)
  • "שיר חגיגי" (מילים: נאום לבּקובסקי)

יצירה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אובליסקים" (1989)

הצגות תיאטרון בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון מרג'נישווילי: "שלושה שמנים" (לפי סיפור מאת יורי אולשה), "שיר על אַרסֵנַה" (לפי פואמה עממית), "האירו לנו, כוכבים!" (לפי המחזה מאת איוון מיקיטנקו) (שלושתן בשנת 1931); "הרחוק" (לפי המחזה מאת אלכסנדר אפינוגנוב), "העצים מתים בעמידה" (1957, לפי המחזה מאת אלחנדרו קסונה), "קיסר וקלאופטרה" (1960, לפי המחזה מאת ג'ורג' ברנרד שו)

בתיאטרון רוסתוולי: "אולקו דונדיץ'" (1942, לפי המחזה מאת מ' כץ ואלכסנדר רז'שבסקי), "גיבורי קרצניסי" (1943, לפי המחזה מאת סַנדרוֹ שַנשיאשווילי), "סיראנו דה ברז'ראק" (1944, לפי המחזה מאת אדמון רוסטאן), "המלך ליר" (1948, לפי המחזה מאת ויליאם שייקספיר), "הצעד הראשון" (1948, לפי הרומן מאת גיוֹרגי צֵרֵתֵלי)

סרטי קולנוע בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אַרשַאוּלַה" (1935 - הסרט המדבר הגאורגי הראשון), "פרומתאוס" (1936, בשיתוף המלחין פ' טולסטיאקוב), "גן העדן האבוד" (1937), "מולדת" (1939), "בהרים השחורים" (1941 - סרט קצר), "להבות קולכתי" (1941), "יאן הבלתי-לכיד" (1942 "גיוֹרגי סאקדזֵה" (1943-1942 - סרט בן שני פרקים, בשיתוף עם המלחין האזרי הוזייר הג'יבקוב), "הוא עוד יחזור" (1943), "מלחוב קורגן" (1944 - סרט רוסי), "המגן של ג'וּרר'אי" (1944), "דוד גורמישווילי" (1946), "הקשר" (1946), "כובשי הפסגות" (1952 - בשיתוף עם המלחין ר' גַבּיצ'ווַדזֵה), "הם ירדו מההר" (1954), "הממלוכי" (1958).