ג'ו קוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ו קוקס

הלן ג'ואן "ג'ו" קוקסאנגלית: Jo Cox; שם נעורים: לידביטר (Leadbeater)‏; 22 ביוני 1974 - 16 ביוני 2016) הייתה פוליטיקאית בריטית ממפלגת הלייבור. נבחרה כנציגת מחוז באטלי וספן בבחירות 2015 לפרלמנט הבריטי וכיהנה כחברת פרלמנט במשך 13 חודשים עד להתנקשות ורציחתה ביוני 2016.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקס נולדה בעיר באטלי שבמערב יורקשייר, בבריטניה. גדלה בעיר הקמונדוויק שבאותו מחוז. אמה הייתה מזכירת בית ספר ואביה פועל. הייתה מדריכה בבית ספרה. בחופשות הקיץ עבדה במפעל. בשנת 1995 סיימה את לימודיה לתואר ראשון במדעי החברה והמדינה באוניברסיטת קיימברידג'. הייתה הראשונה ממשפחתה ללמוד באוניברסיטה. בהמשך למדה בבית הספר לכלכלה של לונדון.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיימה את לימודיה עבדה קוקס כיועצת לחברת הפרלמנט ממפלגת הלייבור ג'ואן וולי. לאחר מכן עברה לבריסל, שם ייעצה כשנתיים לגלניס קינוקס, שכיהנה כחברת הפרלמנט האירופי. בין השנים 2001–2009 עבדה קוקס בארגון הסיוע אוקספם. ב-2007 מונתה לאחראית הקמפיינים ההומניטריים הבינלאומיים של אוקספם בניו יורק. במהלך עבודתה באוקספם פגשה קבוצות אוכלוסייה טעונות טיפוח מדארפור ואפגניסטן, היכרות אשר השפיעה על הקריירה הפוליטית שלה בשלב מאוחר יותר.

פעילותה ההומניטרית הובילה לקבלת תפקיד כיועצת לשרה בראון (אשת גורדון בראון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר), שעמדה בראש קמפיין למניעת מוות של נשים כתוצאה מהריון או לידה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקס הייתה מועמדת מטעם מפלגת הלייבור במחוז הבחירה באטלי וספן לבחירות לפרלמנט הבריטי. מחוז הבחירה באטלי וספן נחשב כמחוז בו בחירת נציג מפלגת הלייבור בטוחה למדי, וקוקס אכן ניצחה עם כ-43% מהקולות[1]. קוקס נשאה את נאום הבכורה שלה בבית הנבחרים הבריטי ב-3 ביוני 2015 ובו שיבחה את רב התרבותיות הקיימת במחוז הבחירה שלה והדגישה את האתגרים הכלכליים הניצבים בפני הקהילה המתגוררת באזור[2]. הייתה בין 36 חברי הלייבור שהציעו את ג'רמי קורבין כמועמד לראשות הלייבור, אך טענה שעשתה זאת לצורך הרחבת הדיון[3]. בפועל, הצביעה עבור ליז קנדול ובהמשך הצהירה כי היא מתחרטת על הצעת קורבין לתפקיד.

קוקס פעלה פוליטית למציאת פתרון למלחמת האזרחים בסוריה[4]. ב-11 באוקטובר 2015 פורסם בעיתון האובזרבר מאמר שכתבה בשיתוף עם חבר הפרלמנט השמרן אנדרו מיטשל, ובו עלתה הטענה שכוחות צבאיים בריטים יוכלו לסייע בקידום פתרון הומניטרי למצב בסוריה[5]. באותו חודש הקימה קוקס קבוצה פרלמנטרית של "ידידי סוריה מכל המפלגות" (All Party Parliamentary Friends of Syria). קוקס נמנעה בהצבעה לאישור הפעלת כוחות צבאיים בריטיים כנגד המדינה האסלאמית בסוריה, כיוון שהאמינה בהפעלת אסטרטגיה מקיפה יותר שתכלול לחימה גם כנגד בשאר אל-אסד. היא הסבירה זאת כך:

"בשל הסירוב שלנו להתמודד עם ההתעללות של אסד, אנו עלולים לגרום באופן פעיל לתחושת ניכור של האוכלוסיה הסונית ולדחוף אותם לכיוון המדינה האיסלאמית. אז החלטתי להימנע. כיוון שאני לא נגד תקיפות כשלעצמם, אבל לא יכולה לתמוך בהם באופן פעיל כל עוד הם לא חלק מתוכנית. כיוון שאני מאמינה בפעולה כמענה למדינה האיסלאמית, אבל לא מאמינה שהפעולה תעבוד לבדה"[6].

קוקס, אשר תמכה בקבוצה הפרלמנטרית "ידידי הלייבור של פלסטין והמזרח התיכון" (Labour Friends of Palestine and the Middle East)[7], קראה להסרת הסגר על רצועת עזה. היא התנגדה למאמצי הממשלה הבריטית להצר את צעדי תנועת ה-BDS. קוקס עבדה בשיתוף עם חבר הפרלמנט השמרן תומאס טוג'נדהאט על דוח שהיה אמור להתפרסם לאחר פרסום דוח ועדת החקירה הבריטית בנושא הפלישה לעיראק ב-2003. כמו כן, פעלה בשיתוף עם ארגון "Tell MAMA" הבריטי (ארגון הפועל לתיעוד ולמדידת תקריות אנטי-מוסלמיות בבריטניה) על דו"ח החוקר מקרי אסלאמופוביה. הדוח פורסם לאחר מותה והוקדש לזכרה.

קוקס נמנתה על המחנה התומך בהישארות בריטניה במשאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי. לאחר מותה התעמולה הקשורה למשאל העם הושהתה ליום על ידי שני המחנות, כאות לזכרה.

במישור האישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקס נישאה לברנדן קוקס, שעבד כיועץ לפיתוח בינלאומי עבור גורדון בראון. השניים נפגשו בעת שקוקס עבדה באוקספם. לזוג שני ילדים, שהיו בגילאי 3 ו-5 נכון למועד מותה של קוקס. המשפחה חילקה את זמנה בין מגורים במחוז באטלי וספן ובין מגורים בבית סירה על נהר התמזה, בסמוך לגשר מצודת לונדון.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרייה בבריסטול בה הייתה אמורה קוקס לערוך מפגש עם בוחרים

ב-16 ביוני 2016 קוקס נורתה ונדקרה מחוץ לספריה בבירסטול, מערב יורקשייר, שם תיכננה לערוך מפגש עם בוחרים.

לדברי עדי ראייה היא נורתה שלוש פעמים ונדקרה מספר פעמים. אדם נוסף, בן 77, נדקר כאשר ניסה להדוף את תוקפה של קוקס. בדיווחים הראשונים נטען כי התוקף צעק "בריטניה תחילה" (Britain First). "בריטניה תחילה" הוא גם שמה של מפלגת ימין-קיצוני בריטית, אך המפלגה דחתה כל קשר למעורבות או עידוד של התקיפה וטענה שהביטוי "יכול להיות סלוגן ולא התייחסות למפלגתנו"[8]. כ-4 שעות לאחר התקרית נפטרה קוקס.

תומאס מייר, בן 52, בעל עבר פסיכיאטרי וקשר לקבוצה נאו-נאצית אמריקאית, נעצר בחשד לקשר לרצח. ב-18 ביוני 2016 הוא הואשם בין היתר באשמות רצח וחבלה גופנית חמורה. נדון בנובמבר 2016 למאסר עולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ו קוקס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Batley & Spen Parliamentary constituency, BBC
  2. ^ נאום הבכורה של ג'ו קוקס, אתר הפרלמנט הבריטי (באנגלית)
  3. ^ Maiden speech made by new MP Cox before nominating Corbyn, "Batley and Bristall News", ‏19 June, 2015
  4. ^ ‘I’ve been in some horrific situations’ - MP, The Yorkshire Post, 26 December 2015
  5. ^ British forces could help achieve an ethical solution in Syria, The Guardian, 11 October 2015
  6. ^ With Regret, I Feel I Have No Other Option But to Abstain on Syria, Huffpost Politics, 2 December, 2015
  7. ^ Parliamentary supporters, Labour Friends of Palestine and the Middle East
  8. ^ Richard Hartley-Parkinson, MP Jo Cox dies after being shot and stabbed ‘by man shouting Britain First’, 16 June, 2016