ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנסיך ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט, שכונה גם "הטוען הזקן לכתר"

ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט, שכונה גם "הטוען הזקן לכתר" (אנגלית: James Francis Edward Stuart; ‏10 ביוני 1688 - 1 בינואר 1766) היה בנו של מלך סקוטלנד, אירלנד ואנגליה המודח ג'יימס השני הקתולי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הולדתו ג'יימס היה במקום הראשון בסדר הירושה לשלוש הממלכות של אביו, ג'יימס השני, והחזיק בתארים המקובלים של יורש העצר נסיך ויילס, דוכס קורנוול ודוכס רות'סיי. עד להולדתו, יורשת העצר הייתה אחותו למחצה מרי שהייתה פרוטסטנטית; הולדתו הפיחה בלב הקתולים תקוות ליסוד שושלת קתולית, אך באותה מידה עוררה הסתייגות עממית רחבה. התמרמרות הציבור האנגלי ממלכו הקתולי הגיעה באותה שנה לשיא בדמות המהפכה המהוללת שבסופה ג'יימס השני אולץ לצאת לגלות עם משפחתו, ובנו ג'יימס איבד את מעמדו ותאריו וחוק הזכויות 1689 נישל אותו ואת צאצאיו ממקומם בסדר ירושת כס המלכות.

אחרי מותו ב-1701 של אביו, ג'יימס השני, תומכיו היעקוביטים מיהרו להכריז עליו כמלך ג'יימס השלישי מאנגליה ואירלנד, וג'יימס השמיני מסקוטלנד. הוא הוכר כמלך על ידי האפיפיור, על ידי צרפת, וכן על ידי מספר מדינות קתוליות נוספות שהיו עוינות לאנגליה.

ג'יימס ניסה פעמיים להשיב לידיו את הכתר שאבד לאביו: ב-1715 הוביל התקוממות בבריטניה כנגד ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה המלך הראשון מבית הנובר שירש את הכתר אחרי אחותו אן, מלכת בריטניה, ניסיון שכשל וג'יימס נאלץ לחזור לגלותו ביבשת; ב-1745 הוא מינה את בנו הבכור צ'ארלס אדוארד סטיוארט לעוצר וזה פלש לסקוטלנד, אך לאחר מספר הצלחות הובס בסופו של דבר בקרב קלודן.

בהמשך, התקווה לרסטורציה של בית סטיוארט נמוגה. עם מותו של ג'יימס תומכיו היעקוביטים הכירו בבנו צ'ארלס כמלך, אך בניגוד לאביו הוא לא זכה להכרה בתוארו משום מדינה זרה, לאחר מותו של צ'ארלס התואר עבר להנרי בנדיקט סטיוארט שהיה אחרון הטוענים לכתר היעקוביטי מבית סטיוארט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.