בית סטיוארט

בית סטיוארט
House of Stuart
סקוטלנד

שלט האצולה של בית סטיוארט, שמקורו במאה ה-13
מדינה
בית האב	משפחת פיץ־אלן (FitzAlan)
מייסד	רוברט השני, מלך סקוטלנד
השליט האחרון	אן, מלכת בריטניה
ראש הבית הנוכחי	אנדרו סטיוארט, רוזן קאסל־סטיוארט
תקופת השושלת	1371–1714 (כ־343 שנים)
אתניות	סקוטית
→ בית טיודור (באנגליה) בית ברוס (בסקוטלנד) בית הנובר ←

בית סְטְיוּאַרְט (בסקוטית: Hoose o Stewart; באנגלית: House of Stuart) היה שושלת מלוכה ממוצא סקוטי. בני הבית כיהנו כמלכי סקוטלנד בשנים 1371–1707, וגם כמלכי אנגליה ואירלנד החל משנת 1603, פרט לימי "חבר העמים" בהם לא היה שם מלך כלל. גם המלכה הראשונה של ממלכת בריטניה הגדולה, המלכה אן, הייתה מבית סטיוארט.

עם פטירתה של המלכה אן איבד בית סטיוארט את כתרו, שעבר למלכי בית הנובר. ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט, אחיה-למחצה של המלכה אן, טען לכתר אבל נדחה בשל היותו קתולי. הענף הבכיר של בית סטיוארט נכחד בשנת 1807, אבל יש ענפים זוטרים שלו שעדיין קיימים.

אטימולוגיה

השם "סטיוארט" (במקור אוית stewart, או stiùbhart בגאלית סקוטית) נגזר מהמונח סטיוארד (Steward), שזה תואר המקביל לסוכן או למושל (תלוי בהקשר). שם זה אומץ במקור כשם משפחה על ידי וולטר סטיוארט , ההִיךְ־סטיוארט (Heich Stewart, "סוכן רם") השלישי של סקוטלנד. לפני כן שמות משפחה טרם היו בשימוש, ובמקומם היו פטרונים שנקבעו לפי שם האב.

האיות stuart, שהוא הצורה המקובלת לכתיבת שם הבית כיום, מבוסס על הכתיב בצרפתית. הראשון שהשתמש בו היה ג'ון סטיוארט מדרנלי , שקיבל אדמות בצרפת ב-1421 ובהן שמו נכתב stuart, אבל הכתיב הזה אומץ רשמית רק במאה ה-16 על ידי מרי, מלכת הסקוטים, שגדלה בצרפת. הסיבה לשינוי הכתיב הייתה להבטיח שגם דוברי הצרפתית יהגו נכון את השם (סטיוּארט), כי האות w לא מוכרת בצרפתית (משמשת בעיקר במילים שאולות) ורבים הוגים אותה כמו v, מה שמוביל להגייה שגויה של הכתיב stewart. בעקבות המלכה מרי גם שאר חברי הבית אימצו את האיות stuart.

היסטוריה

רקע

מצבת זיכרון לסוכנים הרמים (High Stewards) של סקוטלנד, אבות בית סטיוארט, במקום קבורתם במנזר פייזלי

האב הקדום ביותר שידוע בוודאות שבני בית סטיוארט מתייחסים אליו בקו זכרי (בן אחר בן) הוא אלן פיץ־פלאד (Alan fitz Flaad), אביר ברטוני שהיגר לממלכת אנגליה זמן לא רב לאחר הכיבוש הנורמני. הנרי הראשון, מלך אנגליה, העניק לו אדמות בשרופשייר, ומשפחתו ביססה את עצמה תוך זמן קצר כבית אצולה חשוב. בנו הבכור של אלן, ויליאם , היה ללורד של אוסווסטרי, וצאצאיו (לא בקו זכרי) מחזיקים בתואר הזה עד היום.

וולטר פיץ־אלן (Walter fitz Alan), בנו הצעיר של אלן, תמך בטענתה של מתילדה לכתר האנגלי ב-1135. גם דייוויד הראשון, מלך סקוטלנד, שהיה דודה של מתילדה, צידד בה; ולכן כשסטיבן מבלואה היה למלך אנגליה במקומה, רבים מתומכיה של מתילדה נמלטו לסקוטלנד, ביניהם וולטר. וולטר התקרב למלך דייוויד, שהעניק לו אדמות בסקוטלנד ואף מינה אותו להיך־סטיוארט של סקוטלנד , כלומר סוכן משק הבית של המלך. יורשו של המלך דייוויד, מלקולם הרביעי, אישר את מינויו של וולטר להיך־סטיוארט והפך את התואר לתורשתי, כזה שעובר מאב לבן. התואר אכן עבר במשפחתו במשך שבעה דורות (בשנים 1150–1371); בתקופה זו הם הפכו לשבט סקוטי (Clan Stewart), ואימצו את שם המשפחה "סטיוארט" כאמור לעיל.

עלייה למלכות

בשנת 1315 וולטר סטיוארט , ההיך־סטיוארט השישי של סקוטלנד (שגם לקח חלק בקרב באנוקברן), נשא לאישה את מרג'ורי ברוס , בתו של המלך רוברט הראשון. נולד להם בן אחד, רוברט סטיוארט. אותו הבן ירש את הכתר הסקוטי ב-22 בפברואר 1371, בשל פטירת דודו המלך דייוויד השני ללא ילדים, והפך לרוברט השני, מלך סקוטלנד. מאז תואר ההיך־סטיוארט הפך לאחד מתאריו של יורש העצר הסקוטי (וכיום הבריטי).

בשנת 1406 ג'יימס הראשון בן ה-11 מבית סטיוארט, יורש העצר הסקוטי דאז, הפליג מסקוטלנד אל צרפת, ובדרכו נחטף על ידי אונייה אנגלית. אביו המלך נפטר מעט לאחר מכן, וג'יימס הפך למלך החוקי של סקוטלנד; אבל בשל היותו שבוי באנגליה, דודו רוברט סטיוארט, דוכס אולבני היה לעוצר הממלכה במקומו. רוברט לא עשה דבר כדי לשחרר את אחיינו, והעדיף להישאר שליט סקוטלנד דה פקטו, כך שעם פטירתו עדיין נותר המלך בשבי. בנו של רוברט, מרדוך סטיוארט, היה לעוצר אחריו, וגם הוא לא ממש מיהר להחזיר את המלך השבוי. רק בשנת 1424 חזר ג'יימס הראשון לסקוטלנד, ואז הוציא להורג את מרדוך ואצילים אחרים בעוון בגידה.

אחרי כן היחסים בין סקוטלנד לאנגליה נותרו מתוחים, ולעיתים קרובות היו סכסוכי גבול ביניהם. המלך ג'יימס הרביעי (נינו של ג'יימס הראשון) חתם בשנת 1502 על "אמנת השלום הנצחי" עם אנגליה, וכדי לחזק קשר זה הוא התחתן עם מרגרט טיודור, בתו של הנרי השביעי, מלך אנגליה. בנם, המלך ג'יימס החמישי, היה הראשון מבית סטיוארט שנמצא במקום ריאלי בסדר הירושה לכתר האנגלי.

לג'יימס החמישי היה רק ילד חוקי אחד ששרד אחריו, בת בשם מרי, שהייתה בת שישה ימים בלבד כשאביה נפטר והיא הפכה למלכת סקוטלנד. מסופר שג'יימס החמישי הגיב על לידת בתו במילים: "זה החל בנערה, ויסתיים בנערה", וכוונתו הייתה לשלטון בית סטיוארט – הוא החל עם מרג'ורי ברוס, שנישואיה לוולטר סטיוארט הם שהעלו את הבית לגדולה, ויסתיים עם בתו מרי, שגם ילדיה ישתייכו לשושלת של בעלה, ובכך הכתר הסקוטי יעבור לבית אחר. בשנת 1558 המלכה מרי התחתנה עם הדופן פרנסואה השני מבית ולואה, ונדמה היה ששלטון בית סטיוארט אכן יבוא אל קיצו, וסקוטלנד תיצור אוניה פרסונלית עם צרפת. אלא שלזוג הצעיר לא נולדו ילדים, ופרנסואה נפטר כשנתיים אחרי חתונתם. בעלה השני של המלכה מרי היה בן דודתה הנרי סטיוארט, שכמוה גם הוא היה צאצא בקו זכרי של אלכסנדר סטיוארט , ההיך־סטיוארט הרביעי. מהנישואים האלה נולד למלכה בן, ג'יימס השישי, שאף הוא השתייך לבית סטיוארט בזכות אביו. ג'יימס השישי היה הראשון ממלכי בית סטיוארט שהיה פרוטסטנטי.

אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה ואירלנד הייתה רווקה וחשוכת-ילדים כל ימיה, ולפיכך לא היה לה יורש ברור. לפי כללי העדפת הבן הבכור, היורש שלה היה אמור להיות ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד: כאמור, הוא היה צאצא של מרגרט טיודור, בתו הבכירה של הנרי השביעי ודודתה של אליזבת הראשונה. אומנם היו גם מועמדים אחרים שנשקלו ברצינות – ביניהם ארבלה סטיוארט , בת דודו של ג'יימס השישי – ורבים חששו לתת את הכתר האנגלי למלך של ממלכה אחרת; אבל כשאליזבת הראשונה נפטרה ב-24 במרץ 1603, ג'יימס השישי הוא שירש אותה, באופן שלו למדי, והיה לג'יימס הראשון, מלך אנגליה. כך נוצר איחוד הכתרים: לשלוש ממלכות, אנגליה, סקוטלנד ואירלנד, היה מלך אחד, מבית סטיוארט; ובכל זאת הן נותרו מדינות נפרדות, לכל אחת פרלמנט, ממשלה ומוסדות משלה.

ימי איחוד הכתרים

סמלם של מלכי אנגליה, סקוטלנד ואירלנד מבית סטיוארט

שלטונם של מלכי בית סטיוארט לאחר איחוד הכתרים לא היה יציב. בימיו של המלך צ'ארלס הראשון (בנו של ג'יימס השישי/הראשון) האיים הבריטיים נקלעו לשורה של סכסוכים פנימיים, מלחמות שלוש הממלכות, שהגיעו לשיאן כאשר הפרלמנט האנגלי מרד בצ'ארלס הראשון, הביס אותו במלחמת אזרחים, העמיד אותו לדין, ואף הוציא אותו להורג ב-30 בינואר 1649 בעוון בגידה.

עם מותו של המלך נשבר האיחוד בין ממלכותיו. בעוד שאנגליה הפכה לרפובליקה בשם "חבר העמים של אנגליה", הפרלמנט הסקוטי הכריז כי צ'ארלס השני, בנו של צ'ארלס הראשון, הוא המלך החדש. צ'ארלס השני הוכתר למלך סקוטלנד, אבל האנגלים סירבו לקבל זאת ופתחו במלחמה נגד סקוטלנד . ניצחונו של הצבא האנגלי הביא לכניעתה של ממלכת סקוטלנד בשנת 1652, שאיבדה את עצמאותה וסופחה לחבר העמים, בעוד שצ'ארלס נמלט לצרפת.

הבריטים השיבו את המלוכה בשנת 1660. ממלכת אנגליה, ממלכת סקוטלנד וממלכת אירלנד הוקמו מחדש, וצ'ארלס השני חזר ללונדון והוכתר למלך של שלושתן. הפרלמנט האנגלי קבע שמבחינה חוקית הוא היה המלך מאז מות אביו. ”חוקתית, זה היה כאילו תשע עשרה השנים האחרונות מעולם לא קרו”.

למלך צ'ארלס השני לא היו צאצאים חוקיים, ולכן היורש שלו היה אחיו ג'יימס, דוכס יורק, שהיה קתולי, בניגוד לעם ולהנהגה באנגליה ובסקוטלנד שרובם היו פרוטסטנטים. אחרי ג'יימס באו שתי בנותיו, הנסיכות מרי ואן, והמלך צ'ארלס ציווה לחנך אותן כפרוטסטנטיות כדי שבית המלוכה לא יהפוך לקתולי. כשצ'ארלס השני נפטר וג'יימס היה למלך, בתחילה היורשת שלו הייתה בתו הפרוטסטנטית מרי, אבל בשנת 1688 נולד לו בן, ג'יימס פרנסיס אדוארד. בהיותו בן זכר, הוא עקף את אחיותיו בסדר הירושה, ומאחר שאביו כבר היה המלך, הוא היה חופשי לחנך אותו על פי אמונתו. פירוש הדבר שהענף הבכיר של בית סטיוארט חזר להיות קתולי, ובתגובה לכך פרצה המהפכה המהוללת. המלך ג'יימס ברח מבריטניה עם בנו התינוק, הודח, וכתריו ניתנו לבתו מרי השנייה ולבעלה וילם השלישי, נסיך אורנז' (אימו של וילם הייתה מבית סטיוארט, ולעיתים הוא עצמו נחשב לכזה).

כך בית סטיוארט התפצל לשני ענפים: ענף קתולי, בראשות המלך ג'יימס המודח, ששהה בגלות באירופה הקונטיננטלית אך המשיך לטעון לכתר, ולעומתו ענף פרוטסטנטי, שנשאר באנגליה והחזיק בשלטון בפועל, אך למעשה היה מורכב רק משני אנשים: מרי השנייה ואן, שלשתיהן לא היו ילדים שהגיעו לבגרות (וגם אם היו ילדים כאלה, הם היו משתייכים לבתים של אבותיהם ולא לבית סטיוארט), כך שהוא עמד להיכחד עם פטירתן.

הפרלמנט האנגלי לא רצה להשיב את המלוכה לענף הקתולי של בית סטיוארט, ולכן חוקק את חוק ההסדר 1701, שקבע שאם וכאשר ייכחד הענף הפרוטסטנטי של בית סטיוארט, הכתר האנגלי יעבור לסופיה מהנובר ולצאצאיה הפרוטסטנטיים. באותו זמן ממלכת סקוטלנד הייתה עדיין מדינה נפרדת, ותאורטית הייתה יכולה לבחור מלך אחר ואף להשאיר את בית סטיוארט (שהוא סקוטי במקור), אבל כדי למנוע את התרחיש הזה אנגליה לחצה על סקוטלנד לחתום על הסכם האיחוד. כך בשנת 1707 אנגליה וסקוטלנד התאחדו למדינה אחת, ממלכת בריטניה הגדולה, שמלכתה הראשונה הייתה המלכה אן מבית סטיוארט. לאחר שאן נפטרה ב-1 באוגוסט 1714 ירש אותה ג'ורג' הראשון מבית הנובר, ובזאת הסתיימו ימי המלוכה של בית סטיוארט.

בית סטיוארט בגלות

ערך מורחב – יעקוביטים

מצבה לצאצאי בית סטיוארט בבזיליקת פטרוס הקדוש, עבודתו של אנטוניו קנובה

בזמן שבית הנובר עלה לשלטון בבריטניה, בצרפת עדיין חי ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט, שטען לכתרו של אביו. הוא היה קתולי אדוק, ומספר מדינות קתוליות, כגון ממלכת צרפת ומדינת האפיפיור, הכירו בו כמלך החוקי של אנגליה, סקוטלנד ואירלנד. תומכיו נקראו יעקוביטים (Jacobites), על שם הצורה הלטינית של השם ג'יימס, יעקובוס (Jacobus).

ג'יימס סטיוארט ראה בעלייתו לשלטון של ג'ורג' הראשון, גרמני שבקושי דיבר אנגלית, הזדמנות להשיב את הכתר לבית סטיוארט. בשנת 1715 החל מרד יעקוביטי בבריטניה, וג'יימס סטיוארט נחת בסקוטלנד כמלך, אבל הצבא הבריטי דיכא את המרד, וכחודש לאחר שחזר לארצו ג'יימס נאלץ לברוח שוב; הפעם אפילו ממשלת צרפת לא הסכימה לקבל אותו, והוא הלך למדינת האפיפיור.

בשנת 1719 האפיפיור קלמנס האחד עשר העניק לג'יימס סטיוארט את פאלאצו מוטי ברומא, שהפך לחצר המלוכה של בית סטיוארט בגלות. באותה שנה הוא התחתן עם מריה סובייסקה , נסיכה פולנית, ונולדו להם שני בנים: צ'ארלס אדוארד והנרי בנדיקט. היו עוד מרידות יעקוביטיות ב-1719 וב-1745, אבל גם הן דוכאו. ב-13 ביולי 1807 נפטר הנרי בנדיקט סטיוארט, ועמו מת הענף הראשי של בית סטיוארט.

כיום

"טארטן סטיוארט המלכותי" , הנחשב לטארטן של בית סטיוארט, ומשמש גם את מלכי בריטניה כיום

הענף הלגיטימי הבכיר ביותר של בית סטיוארט (בקו זכרי) שעדיין קיים הוא מזרעו של מרדוך סטיוארט, דוכס אולבני, נכדו של המלך רוברט השני. ענף זה מחזיק כיום (נכון ל-2025) בשלושה תוארי אצולה בריטיים:

• רוזן קאסל־סטיוארט (Earl Castle Stewart). הרוזן הנוכחי הוא אנדרו סטיוארט (Andrew Stuart), והוא כיום החבר הבכיר ביותר בבית סטיוארט. הוא ומשפחתו הם סקוטים של אלסטר: אבותיו התנחלו בצפון אירלנד בשנת 1611, וייסדו שם כפר בשם סטיוארטסטאון .
• רוזן מוריי (Earl of Moray). הרוזן הנוכחי הוא ג'ון סטיוארט (John Stuart). רוזן מוריי הראשון היה בן ממזר של המלך ג'יימס החמישי, והוא הוריש את התואר לחתנו, שהיה צאצא של מרדוך סטיוארט.
• ויקונט סטיוארט של פינדהורן (Viscount Stuart of Findhorn). הוויקונט הנוכחי הוא ג'יימס דומיניק סטיוארט (James Dominic Stuart), והוא בן־דוד מדרגה שנייה של רוזן מוריי.

גם רוזן גאלוויי (Earl of Galloway) הוא מבית סטיוארט, אך מענף זוטר יותר, וכך גם בני שבט סטיוארט מאפין (Clan Stewart of Appin). כמו כן יש צאצאים רבים לבית סטיוארט בקווים "לא-לגיטימיים", כלומר דרך בנים מחוץ לנישואים: דוכס בקלו, למשל, הוא צאצא של ג'יימס סקוט, בנו הממזר של המלך צ'ארלס השני.

• שלטים הרלדיים של בני סטיוארט כיום
• 
  רוזן קאסל־סטיוארט
• 
  רוזן מוריי
• 
  ויקונט פינדהורן
• 
  רוזן גאלוויי
• 
  דוכס בקלו

מאז 1807, לאיש מבני בית סטיוארט אין כל תביעה לכתר.

אילן יוחסין

מייסד הבית:

מקרא   גבר   אישה   קשר הורות (קו היורד מטה)   דורות רבים בקו זכרי (בן אחר בן)   קשר נישואים מבני בית סטיוארט:   מלכי סקוטלנד   מלכי אנגליה   מלכי אנגליה וסקוטלנד יחד   סוכנים רמים (High Stewards) של סקוטלנד   אחרים

וולטר סטיוארט (Walter Stewart) 1204–1246 וולטר סטיוארט (Walter Stewart) 1204–1246

אלכסנדר (Alexander) 1246–1283 אלכסנדר (Alexander) 1246–1283

מלכי סקוטלנד מבית ברוס מלכי סקוטלנד מבית ברוס

ג'יימס (James) 1283–1309 ג'יימס (James) 1283–1309

ג'ון (John) ג'ון (John)

11 דורות בקו זכרי

מרג'ורי ברוס (Marjorie Bruce) מרג'ורי ברוס (Marjorie Bruce)

וולטר (Walter) 1309–1327 וולטר (Walter) 1309–1327

אליזבת מיור (Elizabeth Mure) אליזבת מיור (Elizabeth Mure)

רוברט השני 1371–1390 1327–1371 רוברט השני 1371–1390 1327–1371

יופמיה דה רוס יופמיה דה רוס

אנבלה דראמונד אנבלה דראמונד

רוברט השלישי 1390–1406 רוברט השלישי 1390–1406

רוברט דוכס אולבני רוברט דוכס אולבני

ג'ואן בופורט ג'ואן בופורט

ג'יימס הראשון 1406–1437 ג'יימס הראשון 1406–1437

מצאצאיו יש בנים לבית סטיוארט כיום

ג'יימס השני 1437–1460 ג'יימס השני 1437–1460

מרי מחלדר מרי מחלדר

ג'יימס השלישי 1460–1488 ג'יימס השלישי 1460–1488

מרגרט מדנמרק מרגרט מדנמרק

מלכי אנגליה מבית טיודור מלכי אנגליה מבית טיודור

ג'יימס הרביעי 1488–1513 ג'יימס הרביעי 1488–1513

מרגרט טיודור מרגרט טיודור

מדלן מצרפת (Madeleine of France) מדלן מצרפת (Madeleine of France)

ג'יימס החמישי 1513–1542 ג'יימס החמישי 1513–1542

מארי דה גיז מארי דה גיז

פרנסואה השני, מלך צרפת פרנסואה השני, מלך צרפת

ג'יימס הפבורן (James Hepburn) ג'יימס הפבורן (James Hepburn)

מרי הראשונה 1542–1567 מרי הראשונה 1542–1567

הנרי לורד דרנלי הנרי לורד דרנלי

אן מדנמרק אן מדנמרק

ג'יימס השישי (הראשון) 1567–1625 1603–1625 ג'יימס השישי (הראשון) 1567–1625 1603–1625

הנסיכה אליזבת הנסיכה אליזבת

הנרייט מארי מצרפת הנרייט מארי מצרפת

צ'ארלס הראשון 1625–1649 צ'ארלס הראשון 1625–1649

קתרינה מפורטוגל קתרינה מפורטוגל

צ'ארלס השני 1649–1651 1660–1685 צ'ארלס השני 1649–1651 1660–1685

מרי הנרייטה נסיכה מלכותית מרי הנרייטה נסיכה מלכותית

אן הייד אן הייד

ג'יימס השביעי (השני) 1685–1688 ג'יימס השביעי (השני) 1685–1688

מרי ממודנה מרי ממודנה

מלכי בריטניה מבית הנובר מלכי בריטניה מבית הנובר

ויליאם השני (השלישי) 1689–1702 ויליאם השני (השלישי) 1689–1702

מרי השנייה 1689–1694 מרי השנייה 1689–1694

אן 1702–1714 אן 1702–1714

הנסיך ג'ורג' דוכס קמברלנד הנסיך ג'ורג' דוכס קמברלנד

ג'יימס נסיך ויילס ג'יימס נסיך ויילס

צ'ארלס אדוארד צ'ארלס אדוארד

הנרי בנדיקט הנרי בנדיקט

מלכי בית סטיוארט

דיוקן	שם	תואר	תאריך לידה	עלייה לשלטון	הכתרה	סיום שלטון	פטירה
	רוברט השני	מלך סקוטלנד	2 במרץ 1316	22 בפברואר 1371	26 במרץ 1371	19 באפריל 1390
	רוברט השלישי		1337 לערך	19 באפריל 1390	14 באוגוסט 1390	4 באפריל 1406
	ג'יימס הראשון		10 בדצמבר 1394	4 באפריל 1406	21 במאי 1424	21 בפברואר 1437
	ג'יימס השני		16 באוקטובר 1430	21 בפברואר 1437	25 במרץ 1437	3 באוגוסט 1460
	ג'יימס השלישי		1451 או 1452	3 באוגוסט 1460	10 באוגוסט 1460	11 ביוני 1488
	ג'יימס הרביעי		17 במרץ 1473	11 ביוני 1488	24 ביוני 1488	9 בספטמבר 1513
	ג'יימס החמישי		15 באפריל 1512	9 בספטמבר 1513	21 בספטמבר 1513	14 בדצמבר 1542
	מרי הראשונה	מלכת סקוטלנד	8 בדצמבר 1542	14 בדצמבר 1542	9 בספטמבר 1543	24 ביולי 1567	8 בפברואר 1587
	ג'יימס השישי (באנגליה "הראשון")	מלך סקוטלנד	19 ביוני 1566	24 ביולי 1567	29 ביולי 1567	27 במרץ 1625
		מלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד		24 במרץ 1603	25 ביולי 1603
	צ'ארלס הראשון		19 בנובמבר 1600	27 במרץ 1625	8 ביוני 1633	20 בינואר 1649 הוצא להורג
	צ'ארלס השני	מלך סקוטלנד	29 במאי 1630	30 בינואר 1649	1 בינואר 1651	3 בספטמבר 1651	6 בפברואר 1685
אינטררגנום בשנים 1651–1660
	צ'ארלס השני (שיבה לשלטון)	מלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד	29 במאי 1630	29 במאי 1660	23 באפריל 1661	6 בפברואר 1685
	ג'יימס השביעי (באנגליה "השני")		14 באוקטובר 1633	6 בפברואר 1685	23 באפריל 1685	23 בדצמבר 1688	16 בספטמבר 1701
	מרי השנייה	מלכת אנגליה, סקוטלנד ואירלנד	30 באפריל 1662	13 בפברואר 1689	11 באפריל 1689	28 בדצמבר 1694
בשנים 1689–1702 מלך ויליאם השני/השלישי מבית אוראניה-נסאו
	אן	מלכת אנגליה, סקוטלנד ואירלנד	6 בפברואר 1665	8 במרץ 1702	23 באפריל 1702	1 במאי 1707	1 באוגוסט 1714
		מלכת בריטניה הגדולה ואירלנד		1 במאי 1707	—	1 באוגוסט 1714

ראו גם

• הרסטורציה האנגלית
• המהפכה המהוללת
• יעקוביטים
• סדר הירושה היעקוביטי
• סדר הירושה לכתר הבריטי
• מלכי סקוטלנד
• מלכי אנגליה
• מלכי בריטניה

לקריאה נוספת

• Addington, Arthur C. The Royal House of Stuart: The Descendants of King James VI of Scotland (James I of England). 3v. Charles Skilton, 1969–76
• Cassavetti, Eileen. The Lion & the Lilies: The Stuarts and France. Macdonald & Jane’s, 1977

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית סטיוארט בוויקישיתוף

• בית סטיוארט באתר הרשמי של בית המלוכה הבריטי
• האתר הרשמי של שבט סטיוארט מארגייל
• בית סטיוארט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)