ג'יין ויילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יין ויילד
Jane Wilde
לידה 27 בדצמבר 1821
דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בפברואר 1896 (בגיל 74)
צ'לסי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jane Francesca Agnes Elgee
מדינה אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קנסאל גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Speranza, John Fanshawe Ellis עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ויליאם ויילד (12 בנובמבר 1851ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים וילי ויילד, אוסקר ויילד, איזולה פרנצ'סקה אמילי ויילד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדרטת ליידי ויילד ובעלה בבית הקברות מאונט ג'רום, דבלין

ג'יין פרנצ'סקה אגנס, ליידי ויילד (אנגלית: Jane Francesca Agnes, Lady Wilde; ‏27 בדצמבר 18213 בפברואר 1896)[1] הייתה משוררת אירית שכתבה תחת שם העט ספרנזה[2] ופעילה בתנועה הלאומנית האירית. לליידי ויילד היה עניין מיוחד בסיפורי עם איריים, שאותם עזרה לקבץ[3] והייתה אימו של אוסקר ויילד.

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יין הייתה הצעירה מבין ארבעת ילדיהם של עורך הדין צ'ארלס אלג'י (1783–1824), ואשתו שרה (לבית קינגסברי, נפטרה בשנת 1851). כשהייתה בת שלוש, נפטר אביה, ועקב כך חלק גדול מחינוכה וידיעותיה נבעו מלמידתה העצמאית. על אף האתגר שבכך, מסופר כי היא שלטה ב-10 שפות עד גיל 18. לטענתה, סבא רבא שלה היה איטלקי שהגיע לווקספורד במאה ה-18, אך למעשה משפחת אלג'י היו צאצאציהם של פועלים מדרהאם.[4]

ב-12 בנובמבר 1851 נישאה ג'יין לסר ויליאם ויילד, מנתח עיניים ואוזניים, וחוקר פולקלור חובב, בכנסיית פטרוס הקדוש בדבלין[5] וכך הפכה לליידי ויילד. לזוג נולדו שלושה ילדים: ויליאם צ'ארלס קינגסברי ויילד (26 בספטמבר 1852 – 13 במרץ 1899), אוסקר פינגל או'פלהרטי ויילד (16 באוקטובר 1854 – 30 בנובמבר 1900) ואיסולה פרנצ'סקה אמילי ויילד (2 באפריל 1857 – 23 בפברואר 1867).

בשנת 1864 עמד הזוג במרכזו של משפט סנסציוני בדבלין בנוגע לאישה צעירה בשם מרי טראוורס, בתו של עמיתו של סר ויליאם ומטופלת ותיקה שלו. מרי טענה שסר ויליאם סימם אותה בכלורופורם ואנס אותה ב-1862; ליידי ויילד כתבה מכתב לאביה של מרי ובו תקפה את האשמותיה של בתו, ועל כך תבעה אותה מרי תביעה בגין הוצאת דיבה.[6] מרי אמנם זכתה בתיק, אך נפסקו לה פיצויים זעומים וכיסוי עלויות המשפט, שהגיעו ל-2,000 פאונד.[7]

עם מותו של בעלה ב-1876, גילתה המשפחה כי היא נמצאת בפשיטת רגל.[8] ליידי ויילד הצטרפה ב-1879 אל בניה, וילי ואוסקר, בלונדון, שם החלו להתפרסם בקרב החוגים הספרותיים. היא התגוררה יחד עם בנה הבכור בעוני, כשהיא תורמת להכנסתם הדלה באמצעות כתיבה עבור עיתוני אופנה והפקת ספרים המבוססים על מחקריו של בעלה המנוח על הפולקלור האירי. היא כתבה מספר ספרים, למשל "אגדות עתיקות, קסמים מיסטיים ואמונות טפלות של אירלנד" (1887). נטען כי שיריה השפיעו על עבודתו של בנה אוסקר.[9]

העותק של ספריית לונדון של "האגדות העתיקות של אירלנד".

בינואר 1896 חלתה ליידי ויילד בברונכיטיס, וביקשה לפני מותה היתר לבקר את בנה אוסקר, שהיה כלוא באותה עת בכלא רידינג. בקשתה נדחתה. נטען כי רוחה הופיעה בתא הכלא של אוסקר בזמן מותה בביתה בצ'לסי, ב-3 בפברואר 1896. הלווייתה נערכה ב-5 בפברואר בבית הקברות קנסל גרין בלונדון ומומנה על ידי אוסקר שכן בנה הבכור ויליאם היה חסר פרוטה.[10] היא נקברה בשטח הקבורה הציבורי המשותף ללא מצבה.

בשנת 1996 נקבע לוח לזכרה על קברו של בעלה בדבלין, בו נכתב עליה "ספרנזה של האומה, סופרת, מתרגמת, משוררת ולאומנית, מחברת יצירות אודות פולקלור אירי, חלוצה למען שוויון לנשים, ומייסדת סלון ספרותי מוביל".[9] בשנת 1999 הוקמה על ידי אגודת אוסקר ויילד אנדרטה נוספת, בצורת צלב קלטי, להנצחתה בבית הקברות בו נקברה.

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליידי ג'יין ויילד מאת ג'יי מורוסיני

בצעירותה כתבה במסגרת תנועת אירלנד הצעירה שפעלה בשנות ה-40 של המאה ה-19, ופרסמה שירים בעיתון האירי "האומה" תחת השם הבדוי ספרנזה. יצירותיה כללו התייחסות בעד עצמאות אירית וגישה אנטי-בריטית; היא נודעה לפעמים כ"ספרנזה של האומה". במקרה אחד כתבה תחת שם זה מאמר דעה בו קראה למהפכה מזוינת באירלנד, ועקב כך סגרו השלטונות את העיתון והעמידו את העורך לדין, אך זה סירב להסגיר מי כתב את המאמר. ספרנזה לכאורה נעמדה והזדהתה בבית המשפט, אך זכתה להתעלמות, בעוד העיתון נסגר לצמיתות.[11]

ליידי ויילד הייתה בין חלוצות המאבק למען זכויות נשים, ופעלה למען חינוך טוב יותר לנשים. בין היתר, היא הזמינה לביתה את הסופרג'יסטית מיליסנט פוסט כדי לנאום על חירות האישה. בהמשך, היא היללה את חקיקת חוק הרכוש של נשים נשואות בשנת 1883, אשר מנע מנשים שנישאות להפוך לשפחות הכבולות לבעליהן כאשר עם הנישואים נשללות מהן כל הזכויות על הונן ונכסיהן.[12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליידי ג'יין פרנצ'סקה ויילד 'ספרנסה' 1821-1896 משוררת ומסאית חיה כאן 1887–1896
  • Oscar Wilde and His Mother: A Memoir,
(ספר שפרסמה בשנת 1911 אנה דה ברמונט, שטענה כי הייתה לה ידידות קרובה עם ליידי ויילד.[13]
  • Mother of Oscar: The Life of Jane Francesca Wilde, Joy Melville, John Murray (1994)
  • Wilde's Women: How Oscar Wilde Was Shaped by the Women He Knew, Eleanor Fitzsimons, Gerald Duckworth & Co Ltd (16 Oct 2015)
  • Critical Biography of Lady Jane Wilde, 1821?-1896, Irish Revoltionist, Humanist, Scholar and Poet, Karen Sasha Anthony Tipper, Edwin Mellen Press (2002)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יין ויילד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Marhorie Howes, "Lady Wilde and the Emergence of Irish Cultural Nationalism," in Ideology and Ireland in the Nineteenth Century, ed. Foley and Ryder, Dublin: Four Courts Press, 1998.
  2. ^ "Speranza (Jane Francesca Wilde)", Irish Writers Online.
  3. ^ Robeto Rosaspini Reynolds, Cuentos de hadas irlandeses.
  4. ^ Sturgis, Matthew (2019). Oscar: A Life. London: Head of Zeus. p. 9. ISBN 9781788545983. נבדק ב-28 ביוני 2022. Jane had also convinced herself that the Elgee name derived from the Italian 'Algiati' – and from this (imaginary) connection she was happy to make the short leap to claiming kinship with Dante Alighieri (in fact the Elgees descended from a long line of Durham labourers). {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Irish Geneaology The church no longer exists.
  6. ^ Richard Ellmann (1988). Oscar Wilde. Vintage Books. pp. 14–15.
  7. ^ Gerard Hanberry, More Lives Than One: The Remarkable Family of Oscar Wilde through the Generations, Collins Press, 2011, מסת"ב 9781848899438
  8. ^ Terence de Vere White, The Parents of Oscar Wilde, Hodder & Stoughton, 1967.
  9. ^ 1 2 "Like Mother, Like Son". The Irish Times.
  10. ^ "Cemetery". אורכב מ-המקור ב-26 בפברואר 2008. נבדק ב-11 באפריל 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Joy Melville, "Wilde, Jane Francesca Agnes, Lady Wilde (1821–1896)," Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004.
  12. ^ Lady Wilde, "A New Era in English and Irish Social Life," The Gentlewoman, January 1883.
  13. ^ Stetz, Margaret D. (2013). "Oscar Wilde and the New Woman". In Powell, Kerry; Raby, Peter (eds.). Oscar Wilde in)
Context. Cambridge University Press. p. 239. ISBN 9781107729100. Stetz describes de Brémont as a "compulsive fantasist".