ג'ים אלן
 | |
| לידה |
7 באוקטובר 1926 מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
24 ביוני 1999 (בגיל 72) מידלטון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'יימס (ג'ים) אלן (באנגלית: James (Jim) Allen;7 באוקטובר 1926 – 24 ביוני 1999) היה תסריטאי ומחזאי בריטי, יליד מנצ'סטר, הידוע בזכות שיתופי הפעולה שלו עם הבמאי קן לואץ'.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלן נולד באזור מיילס פלאטינג במנצ'סטר, לנקשייר, ילדם השני של קיטי וג'ק אלן, קתולים ממוצא אירי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, עזב את בית הספר בגיל 13 לעבוד בבית חרושת לתיל. הוא עבד בעבודות שונות במהלך המלחמה, לפני שגויס לצבא בשנת 1944 ושירת עם כוחות הכיבוש הבריטיים בגרמניה. לאחר שעזב את הצבא בשנת 1947, עבד במגוון עבודות, כולל פועל בניין, כבאי בצי הסוחר וכורה פחם. במהלך שירותו הצבאי נכלא אלן בגין תקיפה ואסיר חבר הכיר לו את האידיאלים של הסוציאליזם. מאז אלן היה סוציאליסט נלהב למשך שארית חייו, אם כי תיעב את הסטליניזם וסירב להיות קשור למפלגה הקומוניסטית של בריטניה.
אלן החל לכתוב בתקופה שעבד ככורה פחם. בשנת 1958 הוא היה מעורב בהשקה ובפרסום של כתב עת של ארגון כורי הפחם בבריטניה, והוא החליט לאמץ כתיבה כמקצוע במשרה מלאה. בשנת 1964 הוא הגיש תסריט לחברת הטלוויזיה "גרנדה", שקיבלה אותו לעבודה כתסריטאי באופרת הסבון "קורוניישן סטריט", סדרה שהייתה אז הפופולרית ביותר בטלוויזיה הבריטית. עם זאת הוא לא אהב את הסדרה והלחץ לעמוד בתאריכי מסירת התסריט לפרקים שצולמו ושודרו 4 או 5 פעמים בשבוע.
המחזה הראשון של אלן, The Hard Word (1966), בבימויו של רידלי סקוט, שודר בערוץ BBC 2. אחריו הופיעה The Lump (1967), היצירה הבדיונית הראשונה שביים: ג'ק גולד, שהחל את הקריירה שלו בסרטים תיעודיים. שתי ההצגות התבססו על חוויותיו כפועל בענף הבניין. אלן פגש בקן לואץ' בשנת 1967. הראשון במחזותיו של אלן שביים לואץ' היה "הלהבה הגדולה" בשנת 1969. ההצגה המתארת שביתה בקרב פועלי נמל ליברפול, שהונהגה על ידי פועל טרוצקי בניגוד לרצון איגוד העובדים; השביתה נשברת באלימות על ידי הצבא והמשטרה.
בשנת 1975 כתב אלן ולואץ' ביים את הסדרה "ימים של תקווה" (Days of Hope), יצירתו הידועה ביותר של אלן. סדרה של ארבעה פרקים, המספרת את סיפורה של תנועת הלייבור הבריטית בין מלחמת העולם הראשונה לבין השביתה הכללית בשנת 1926. הדרך בה הוצג הצבא הבריטי בסדרה ספגה ביקורת עוינת מאוד בעיתונות באותה תקופה.
המחלוקת על המחזה "אבדון"[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרויקט השנוי ביותר במחלוקת של אלן ולואץ' היה המחזה שכתב אלן, אֲבַדוֹן - Perdition. שהצגת הבכורה שלו תוכננה ל-22 בינואר 1987 בתיאטרון 'רויאל קורט' בלונדון. יממה אחת לפני הבכורה הודיע המנהל האמנותי של התיאטרון, על ביטול ההצגה. הפרשה עוררה סערת רוחות בקהילה היהודית בבריטניה, והעסיקה את אמצעי התקשורת במדינה במשך שבועות אחדים. המחזה היה מבוסס בעיקר על משפט קסטנר, שהתנהל בישראל במהלך שנות ה-50. המחזה הוצג כדרמה באולם בית המשפט ועסק בטענה לשיתוף פעולה בין ציוני הונגריה לנאצים בתקופת השואה. בין הדברים שנזכרו במחזהו של אלן היו: הפניה של ההסתדרות הציונית בגרמניה אל המפלגה הנאצית עם עלותה לשלטון, וניסיונות אחרים להגיע להבנה עם הנאצים. כולל הזמנת לאופולד פון מילדנשטיין, מטעם קורט טוכלר, איש הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית בגרמניה, לבלות חצי שנה בארץ ישראל. את נציג ההגנה, פייבל פולקס, שנפגש עם אדולף אייכמן והציע לו שיתוף פעולה מודיעיני במזרח התיכון. וההתבטאות מעוררת המחלוקת, שיוחסה לדוד בן-גוריון: "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני, כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל". דברים שזכו לחשיפה גם שנה קודם, עם פרסום ספרה של דינה פורת "הנהגה במלכוד, היישוב נוכח השואה, 1942–1945"[1].
הקהילה היהודית והלובי הישראלי בבריטניה, מחו במשך מספר שבועות נגד העלאת המחזה, בטענה שהוא אנטישמי, ודרשו שלא יוצג. לבסוף נענה התיאטרון לדרישתם, והמחזה בוטל[2].
בשנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-90 כתב אלן את התסריטים לשלושה סרטים עלילתיים של לואץ': "אג'נדה נסתרת" ב-1990, המתארת את הרצח של פעיל אמריקאי לזכויות האזרח בבלפסט. ריינינג סטונס ב-1993, טרגיקומדיה המתרחשת במידלטון, שליד מנצ'סטר, ועבודתו הדרמטית האחרונה של אלן, ארץ וחופש ב-1995, המספרת את סיפורו של צעיר קומוניסט אידיאלי מליברפול המצטרף לכוחות הממשלה במלחמת האזרחים בספרד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ים אלן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ים אלן, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ים אלן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- Jim Allen. Obituary at The Guardian.
- An interview with Jim Allen conducted in 1995 by Barbara Slaughter and Vicky Short. World Socialist Web Site, 11 August 1999.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יעל לוטן, הקרב על המתים, כותרת ראשית, 29 ביולי 1987
- ^ אינדה דויטשקרון, יהודים מפגינים נגד מחזה אנטישמי בלונדון, מעריב, 21 בינואר 1987