ג'ירו רוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ירו רוסה
Giro Rosa
מדינות איטליהאיטליה איטליה
סוג מרוץ קטעים
חודש סוף יוני/תחילת יולי
היסטוריה
התקיים לראשונה 1988
מרוצים עד כה 33
מנצח ראשון איטליהאיטליה מריה קאנינס
מוביל במספר הניצחונות איטליהאיטליה פביאנה לופריני (5 ניצחונות)
מוביל מנצחי הקטעים הולנדהולנד מריאנה ווס (32 קטעים)
מנצח אחרון הולנדהולנד אנמיק ואן פלוטן
שנת מרוץ אחרונה 2022
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הג'ירו רוסהאיטלקית: Giro Rosa; שם רשמי: Giro d'Italia Femminile) הוא מרוץ אופני כביש לנשים והגרסה הנשית של מרוץ הג'ירו ד'איטליה. המרוץ נוסד בשנת 1988 ונודע בשם ה-"Giro Donne" עד שנת 2013.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרוץ נוסד בשנת 1988, אז ניצחה בו מריה קאנינס המקומית. המנצחת הלא איטלקית הראשונה במרוץ הגיעה שנתיים אחרי היווסדו של המרוץ, ב-1990, כשקתרין מרסל הצרפתית ניצחה. ב-1991 ו-1992 לא התקיים המרוץ. ב-2001, הרוכבת הבולגרית זינאדיה שטאחורסאקיה ניצחה, אך בשל פרשת אימרוץ בה הייתה מעורבת, התואר נשלל ממנה והניצחון הועבר לניקול בראנדי השווייצרית, שניצחה את המרוץ גם שנתיים לאחר מכן, ב-2003, וגם ב-2005. כיום המרוץ מאורגן על ידי חברת RCS, שהיא החברה המארגנת גם של הג'ירו ד'איטליה. אך המרחקים והמסלולים במרוץ לא תואמים את זה של מרוץ הגברים, שכן הג'ירו רוסה הוא מרוץ קטעים של 10 או 9 ימים, בניגוד למרוץ הגברים, שכולל 21 קטעים. אך בדומה למרוץ הגברים, צבעי החולצות דומים, כשהמובילה בג'ירו רוסה לובשת חולצת ורודה.

כיום הג'ירו רוסה נחשב למרוץ הנשים בקטעים היוקרתי והארוך ביותר בסבב, וגם נחשב לגרנד טור היחידי בענף הנשים. מ-2013 המרוץ עבר להיות מכונה ה-"Giro Rosa" לאחר שעד שנה זו כונה ה-"Giro Donne". שיאנית הניצחונות במרוץ היא פביאנה לופריני המקומית שניצחה בשנים 19951998 ו-2008. שיאנית ניצחונות הקטעים היא מריאנה ווס, שניצחה 32 קטעים. ווס גם ניצחה את המרוץ בשנים 2011, 2012 ו-2014.

מ-2016, המרוץ הוא חלק מסבב ה-UCI World Tour לנשים.

מנצחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה רוכבת
1988 איטליהאיטליה מריה קאנינס
1989 איטליהאיטליה רוברטו בונאמוני
1990 צרפתצרפת קתרין מרסל
1993 סלובקיהסלובקיה לנקה אילאווסקה
1994 איטליהאיטליה מיקלה פאניני
1995 איטליהאיטליה פביאנה לופריני
1996 איטליהאיטליה פביאנה לופריני
1997 איטליהאיטליה פביאנה לופריני
1998 איטליהאיטליה פביאנה לופריני
1999 ספרדספרד חואנה סומאריבה
2000 ספרדספרד חואנה סומאריבה
2001 שווייץשווייץ ניקול בראנדי[1]
2002 רוסיהרוסיה סבטלנה בובנחובה
2003 שווייץשווייץ ניקול בראנדי
2004 בריטניהבריטניה ניקול קוק
2005 שווייץשווייץ ניקול בראנדי
2006 ליטאליטא אדיתה פוצ'ינסקאיטה
2007 ליטאליטא אדיתה פוצ'ינסקאיטה
2008 איטליהאיטליה פביאנה לופריני
2009 גרמניהגרמניה קלאודיה האוסלר
2010 ארצות הבריתארצות הברית מארה אבוט
2011 הולנדהולנד מריאנה ווס
2012 הולנדהולנד מריאנה ווס
2013 ארצות הבריתארצות הברית מארה אבוט
2014 הולנדהולנד מריאנה ווס
2015 הולנדהולנד אנה ואן דר ברחן
2016 ארצות הבריתארצות הברית מייגן גווארנייר
2017 הולנדהולנד אנה ואן דר ברחן
2018 הולנדהולנד אנמיק ואן פלוטן
2019 הולנדהולנד אנמיק ואן פלוטן
2020 הולנדהולנד אנה ואן דר ברחן
2021 הולנדהולנד אנה ואן דר ברחן
2022 הולנדהולנד אנמיק ואן פלוטן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ירו רוסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרוכבת הבולגרית זינאדיה שטאחורסאקיה ניצחה, אך בשל פרשת אימרוץ בה הייתה מעורבת, התואר נשלל ממנה