ג'ק מארין
| לידה |
12 באוקטובר 1944 (בן 79) שרון, פנסילבניה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | סמול פורוורד |
| גובה | 2.01 מטרים |
| מספר | 15, 24, 42 |
| מכללה | אוניברסיטת דיוק |
| דראפט |
בחירה חמישית, 1966 בולטימור בולטס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1966–1972 1972–1974 1974–1975 1975–1977 |
בולטימור בולטס יוסטון רוקטס באפלו ברייבס שיקגו בולס |
| הישגים כשחקן | |
|
2 בחירות למשחק האולסטאר של ה-NBA (1972, 1973) בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה (1967) | |
ג'ון וורן "ג'ק" מארין (באנגלית: John Warren "Jack" Marin; נולד ב-12 באוקטובר 1944) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1966–1977. בעונות 1972 ו-1973 נבחר להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA, וממוצעיו הכוללים לאורך 11 עונותיו בליגה הם 14.8 נקודות, 5.2 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים למשחק.[1]
קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מארין נולד בעיר שרון שעל יד פיטסבורג, פנסילבניה, ובין השנים 1962–1966 למד באוניברסיטת דיוק. בעונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, הוביל אותה ג'ף מאלינס להעפלתה הראשונה אי פעם למעמד גמר טורניר אליפות המכללות, בעוד מארין עצמו שימש כמחליפו מהספסל. במשחק הגמר הצטיין מארין עם 16 נקודות ו-10 ריבאונדים, אך קבוצתו הפסידה מול UCLA בתוצאה 83–98.[2] בעונתו האחרונה בדיוק, 1965/1966, שיפר את תפוקתו ל-18.6 נקודות ו-9.7 ריבאונדים בממוצע למשחק, והוביל את ה"בלו דבלס" לפיינל פור טורניר המכללות, בפעם השלישית בתולדותיה. במשחק חצי הגמר הפסידה דיוק מול אוניברסיטת קנטקי (79–83), בה שיחקו פט ריילי ולואי דמפיר, ובמשחק על המקום השלישי גברה על אוניברסיטת יוטה (79–77). בסיום אותה עונה נבחר מארין לחמישייה השנייה של העונה בליגת המכללות (Second-team All-American).[3]
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA 1966 נבחר מארין בבחירה החמישית, על ידי בולטימור בולטס.[4] ב-6 עונותיו בבולטימור ביסס את מעמדו כאחד השחקנים המובילים של הקבוצה, לצד וס אנסלד, ארל מונרו, גאס ג'ונסון וקווין לוגרי, ורשם לאורך התקופה ממוצעים של 16.7 ו-6.2 ריבאונדים למשחק. בעונת 1968/1969 השיגו הבולטס את המאזן הטוב ביותר בליגה, 57–25, אך הודחו מהפלייאוף כבר בסיבוב הראשון, על ידי ניו יורק ניקס. בעונת 1970/1971 גברה הקבוצה על פילדלפיה 76' ועל הניקס בשני שלבי הפלייאוף הראשונים, בדרך להעפלתה הראשונה אי פעם לגמר ה-NBA. בסדרת הגמר עצמה הובסה בולטימור בתוצאה 0–4 מול מילווקי באקס, אותה הובילו כרים עבדול-ג'באר ואוסקר רוברטסון. לאורך אותו הפלייאוף היה מארין הקלעי השני של קבוצתו (אחרי מונרו), עם ממוצע של 20.6 נקודות למשחק. בעונתו האחרונה בבולטימור, 1971/1972, קלע שיא קריירה של 22.3 נקודות בממוצע למשחק, ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר לצד חבריו לקבוצה וס אנסלד וארצ'י קלארק.
לקראת עונת 1972/1973 הועבר מארין בטרייד ליוסטון רוקטס, בתמורה לאלווין הייז.[5] בעונתו הראשונה ביוסטון רשם ממוצעים של 18.5 נקודות, 6.2 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים למשחק, ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר בפעם השנייה בקריירה.
בפברואר 1974, לאחר כעונה וחצי ביוסטון, הועבר יחד עם מאט גוקאס בטרייד לבאפלו ברייבס, בתמורה לדייב ווהל וקווין קונרט.[6] עד לסיום אותה עונה קלע 13.4 נקודות בממוצע למשחק, וסייע לברייבס להעפיל לשלב הפלייאוף לראשונה בתולדות המועדון.
בנובמבר 1975 נשלח בטרייד לשיקגו בולס, בתמורה לבחירת דראפט עתידית.[7] כשנה וחצי לאחר מכן, בסיום עונת 1976/1977, פרש מארין ממשחק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של מארין ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין דיוק ל-UCLA, באתר sports-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של מארין, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1966, באתר basketball-reference.com
- ^ מארין נשלח בטרייד ליוסטון, באתר הניו יורק טיימס, 24 ביוני 1972
- ^ מארין וגוקאס נשלחים בטרייד לבאפלו, באתר ניו יורק טיימס, 2 בפברואר 1974
- ^ מארין נשלח בטרייד לשיקגו, באתר nbatrades.com, 27 בנובמבר 1975