גאוגרפיה של יוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאוגרפיה של יוון
יבשת אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 38°30′N 23°00′E / 38.5°N 23°E / 38.5; 23
שטח
דירוג שטח 98
שטח 131,957 קמ"ר
  אדמה 130,647 קמ"ר (99.01%)
  מים 1,310 קמ"ר (0.99%)
גובה
הנקודה הנמוכה 0 מטר (שקע קליפסו)
גובה ממוצע 498 מטר
הנקודה הגבוהה 2,917 מטר (אולימפוס)
מידע נוסף
אורך קו החוף 13,676 ק"מ
אורך הגבולות 1,110 ק"מ
מדינות גובלות אלבניה, מקדוניה הצפונית, בולגריה, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת יוון

יוון מורכבת מאיים רבים, חלק יבשתי גדול בדרום חבל הבלקן וחצי האי פלופונסוס אשר מופרד על ידי תעלת קורינתוס מהיבשת. אורך החופים ביוון הוא 14,880 קילומטר ואורך הגבול היבשתי כ-1,160 קילומטר.

נהוג לחלק את יוון לכמה חטיבות עיקריות:

איי הים האגאי
האיים הספורדיים
האיים הקיקלאדיים
האיים הדודקאנסיים
האיים הסרוניים
איי צפון מזרח הים האגאי
כרתים
האיים היוניים
צפון יוון
תראקיה
מקדוניה
אפירוס
תסליה
מרכז יוון (סטראה אלאדה)
אטיקה
פלופונסוס

כ-80% משטח המדינה הררי ויבש. רק 26% מהקרקע ניתנת לעיבוד חקלאי. ביוון המערבית יש הרבה ימות ואזורים לחים. פינדוס, רכס ההרים במרכז יוון מתנשא לגובה ממוצע של כ-2650 מטר והנקודה הגבוהה ביותר בו, היא הר אולימפוס האגדי: 2,917 מטר מעל גובה פני הים.

פני הארץ של יוון היבשתית עשויים להסביר, בין השאר, את פיצולה ליחידות נפרדות: הארץ מבותרת לאורכה ולרוחבה בשרשרת הרים, ורק בעמקים שביניהן יכלו להיאחז שבטים שונים ולמצוא בה את מחיתם. תנאי השטח לא אפשרו אלא קיום קשרים רופפים בין אזור לאזור ובין שבט לשבט. גורם גאוגרפי חשוב לא פחות בתולדות יוון היה הים: חופי יוון מפורצים ביותר ואין מקום ביוון היבשתית המרוחק יותר מ-90 קילומטר מן הים. רב הערים המשגשגות שכנו לחופי הים ובהן הוקמו ציי מסחר ומלחמה. באמצעות הספינות קוימו עיקר הקשורים בין ערי יוון לבין עצמן, וביניהן לבין מאות האיים המבודדים הפזורים בים האגאי, בים התיכון ושלוחותיו ובים השחור. הספנים היוונים סללו נתיבים לקדמת אסיה ופיתחו קשרים גם עם ארצות רחוקות יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאוגרפיה של יוון בוויקישיתוף