גאוגרפיה של נמיביה
מפה טופוגרפית של נמיביה | |
יבשת | אפריקה |
---|---|
קואורדינטות | 23°S 17°E / 23°S 17°E |
שטח | |
דירוג שטח | 35 |
שטח | 824,292 קמ"ר |
אדמה | 823,290 קמ"ר (99.88%) |
מים | 1,002 קמ"ר (0.12%) |
גובה | |
הנקודה הנמוכה | 0 מטר (האוקיינוס האטלנטי) |
גובה ממוצע | 1,141 מטר |
הנקודה הגבוהה | 2,606 מטר (ברנדברג) |
מידע נוסף | |
אורך קו החוף | 1,572 ק"מ |
אורך הגבולות | 4,220 ק"מ |
מדינות גובלות | אנגולה, בוטסואנה, זמביה, דרום אפריקה |
נמיביה היא המדינה ה-34 בגודלה בעולם, עם 825,418 קמ"ר, ואחת המדינות הכי פחות צפופות בעולם, עם צפיפות של 2.5 אנשים לקמ"ר.
נמיביה גובלת בדרום ובדרום-מזרח בדרום אפריקה, במערב באוקיינוס האטלנטי, בצפון באנגולה ובזמביה ובצפון-מזרח בבוטסואנה. בסמוך לחוף האטלנטי משתרע מדבר נמיב, ובמזרח המדינה שוכן מדבר קלהרי. הרמה המרכזית, המתפרסת במרכז המדינה מצפון לדרום, אף היא צחיחה ברובה, אך עיקר הקרקע הראויה לעיבוד (אחוז אחד בלבד משטח המדינה) מצוי בה, ובה מתגוררת מרבית האוכלוסייה. בצפון-מזרח המדינה, סמוך לגבול האנגולי, מצוי אזור הבושוולד (Bushveld, מאפריקאנס: "סבך"), שבו כמויות הגשמים גבוהות יחסית – כ-400 מ"מ בשנה. באזור זה נכללת גם רצועת קפריבי, הזרוע הצרה שיוצאת מצפון שטחה המרכזי של נמיביה לכיוון זמביה.
אזורים גאוגרפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנוף נמיב מורכב באופן כללי מחמישה אזורים גאוגרפיים שונים הנבדלים (ולעיתים חופפים בדברים מסוימים) בתוואי ובצמחיה: הרמה המרכזית, מדבר נמיב, המתלול הגדול, בושוולד ומדבר קלהרי.
הרמה המרכזית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרמה המרכזית גובלת בחוף סקלטון בצפון מערב, במדבר נמיב והמישור שלו לאורך החוף בדרום מערב, בנהר האורנג' בדרום ובמדבר קלהרי במזרח. ברמה המרכזית נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר בנמיביה, הר ברנדברג שגובהו 2,606 מטרים. ברמה המרכזית נמצאת רוב האוכלוסייה והפעילות הכלכלית של נמיביה. עיר הבירה וינדהוק גם היא נמצאת שם, כמו גם מרבית הקרקעות הראויות לעיבוד במדינה. אף על פי שגודל הקרקעות הראויות לעיבוד במדינה עומד על 1% בלבד, כמחצית מתושבי נמיביה מתפרנסים מחקלאות.
תוואי השטח של הרמה המרכזית דומה מאוד לתוואי השטח של המדרון הגדול, אך המורכבות הטופוגרפית בו פחותה. הטמפרטורות בקיץ יכולות להגיע באזור הזה ל-40 מעלות צלזיוס, והכפור שכיח בחורף.
מדבר נמיב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מדבר נמיב
מדבר נמיב הוא מדבר באפריקה הדרומית, המשתרע לאורך רצועת החוף במערב נמיביה (ובדרום מערב אנגולה), בין האוקיינוס האטלנטי למתלול נמיב. מקור השם "נמיב" בא משפת הנאמה ופירושו "מקום נרחב".
בין 55 ל-80 מיליון שנים של מזג אוויר צחיח וצחיח למחצה הפכו אותו למדבר העתיק ביותר בעולם. ממוצע המשקעים השנתי במדבר עומד על 5 מילימטרים במערב ועד 85 מילימטרים בגבולותיו המזרחיים של המדבר. גאולוגיית המדבר מורכבת מימות חול בסמוך לרצועת החוף, וממישורי חצץ והרים מרוחקים ופזורים בעומק היבשה. דיונות החול במדבר נמיב אשר מספר מהן משתרעות אף עד לאורך של 32 קילומטרים הן השניות בגודלן בעולם, לאחר דיונות החול שבמדבר בדאין חרן שבסין. מספר נחלים עוברים במדבר נמיב, אך כל אלו שמדרום לנהר קוננה (Cunene) שמהווה את חלקו המערבי של גבול אנגולה-נמיביה ועד לנהר אורנג' המהווה את הגבול בין נמיביה לדרום אפריקה, הם כולם נחלי אכזב ומים זורמים בהם רק לאחר סופות הגשם של הקיץ.
המתלול הגדול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בושוולד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור הבושוולד נמצא בצפון מזרח נמיביה לאורך הגבול האנגולי וברצועת קפריבי. האזור מקבל כמות משקעים גדולה יותר שמאר חלקי המדינה, כ-400 מ"מ לשנה. גם הטמפרטורות נמוכות יותר, ובכלל מזג האוויר הוא ממוזג יותר משאר המדינה, כאשר הטמפרטורות נעות בין 10-30 מעלות במהלך השנה. באופן כללי הקרקע שטוחה בבושוולד, והאדמה היא חולית, דבר שמגביל את אגירת המים בקרקע.
ברחבי אזור הבושוולד נמצאת שמורת הטבע הגדולה אטושה.
מדבר קלהארי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מדבר קלהרי
מדבר קלהארי הוא לבטח המאפיין הגאוגרפי המוכר ביותר בנמיביה. במדבר קלהארי המשותף גם לבוטסואנה ודרום אפריקה, ישנם מגוון סביבות מקומיות הנעות מחול מדברי ועד לאזורים שכלל לא נחשבים בהגדרה הציבורית למדבר; אחד מהם הוא האזור הנקרא סוקולנט קארו, שבו קיימים כ-5,000 מינים של צמחים כאשר כמעט מחצית מהם מקומיים. שליש מהסוקולנטים שבעולם כולו נמצאים בקארו.
הגורם העומד מאחורי הפרודוקטיביות והאנדמיות הזו, הוא כנראה כמות המשקעים היציבה יחסית באזור. אזור הקארו אינו חווה מחסור על בסיס קבוע, ולכן למרות שהמקום מוגדר טכנית כ"מדבר", גשמי החורף הרגילים מספקים לו די לחות בשביל חיות הצמחייה.
באזור מדבר קלהרי אזור עם סביבה אקולוגית ייחודית ובה מספר מערות, אגמים תת-קרקעיים ומיני בעלי חיים ייחודיים. באזור זה שוכן האגם התת-קרקעי הגדול בעולם, שנמצא במערת נשימת הדרקון.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמיביה ממוקמת בקצהו הדרומי של האזור הטרופי; חוג הגדי חוצה את המדינה בערך במחציתה. החורף הנמיבי (יוני-אוגוסט) הוא יבש ככלל, ושתי העונות הגשומות הם בקיץ, כאשר העונה הגשומה הקטנה היא בין ספטמבר לנובמבר והגדולה בין פברואר לאפריל. הלחות היא נמוכה, וכמות המשקעים נעה בין כמעט 0 מ"מ בחוף סקלטון, ליותר מ-600 מ"מ ברצועת קפריבי. החורף היבש מביא לתדירות גבוהה של נפילת שלג.
מזג האוויר והאקלים באזור החוף נשלט בעיקר על ידי זרם בֶּנְגֶלָה הקר המגיע מן האוקיינוס האטלנטי, הגורם לכמות משקעים קטנה ביותר (50 מ"מ לשנה או פחות), ערפל תדיר, ובאופן כללי טמפרטורה נמוכה יותר משאר המדינה. לעיתים בחורף מתרחשת תופעה הידועה בשם ברגווינד, כאשר רוח חמה ויבשה נושבת מפנים הארץ לחוף. וכשפנים הארץ הוא מדבר, הרוחות הללו יכולות ליצור סופות חול.
ברמה המרכזית ובמדבר קלהרי יש שינויים בין טמפרטורת היום לטמפרטורת הלילה בשיעורים של עד 30 מעלות צלזיוס.
בחלקים הצפוניים של המדינה מתרחשת מדי שנה האפונדג'ה, ההצפה השנתית, שלא רק גורמת נזקים לתשתיות אלא גם גורמת לאבדות בנפש. הגשמים שגורמים להצפות הללו נוצרים באנגולה, זורמים לנמיביה וממלאים את האושנאס (בשפת האושיוומבו:'מישור מוצף).
ערים בנמיביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיר הבירה של נמיביה היא וינדהוק, שהיא גם העיר הגדולה ביותר במדינה ומשמשת כמרכז המנהלי של נמיביה.
ערים חשובות נוספות הן:
- ארנדיס, שם יש מכרות אורניום.
- ואלוויס ביי, שם יש נמל ושדה תעופה.
- אושקטי, המרכז המסחרי של צפון המדינה.
- אוטג'וורונגו, עיר מסחר חשובה.
- לידריץ, עיר נמל.
- גובאביס, מרכז חקלאי.
- צואמב, עיר מכרות חשובה.
- סווקופמונד, עיר תיירות.
סטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח:
- כולל: 825,418 קמ"ר.
- אדמה: 825,418 קמ"ר.
- מים: 0 קמ"ר.
אורך הגבול:
- כולל: 3,824 ק"מ.
- מדינות גובלות:
- אנגולה: 1,376 ק"מ.
- בוטסואנה: 1,360 ק"מ.
- דרום אפריקה: 855 ק"מ.
- זמביה: 233 ק"מ.
קו החוף: 1,572 ק"מ.
קיצוני הגבהים:
- הנמוך ביותר: האוקיינוס האטלנטי, 0 מטרים.
- הגבוה ביותר: הר ברנדברג - 2,573 מטרים.
משאבים טבעיים: יהלומים, נחושת, אורניום, זהב, עופרת, בדיל, ליתיום, קדמיום, אבץ, מלח, ונדיום, גז טבעי
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]