גאוגרפיה של רמת הגולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נוף אופייני ברמת הגולן

רמת הגולן היא חבל הארץ הצפוני ביותר והמזרחי ביותר שבשליטת מדינת ישראל, והיחיד מבין אזורי המדינה המצוי מזרחית לבקעת הירדן.

גבולות טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת רמת הגולן

הגולן מהווה את חלקו המערבי של אזור הבשן המתחלק לארבעה אזורים גאוגרפיים (ממערב למזרח):

גבולה המערבי של רמת הגולן היא בקעת הירדן. גבולה הדרומי הגאוגרפי הוא בקעת נחל הירמוך, הגבול הגאוגרפי הצפוני המפריד בין רמת הגולן לבין הר החרמון הוא נחל סער. במזרח גבול חבל הארץ אינו חד-משמעי, ומקובל לומר שהגבול עובר לאורך נחל רוקד ונחל עלאן. שטחו של הגולן - 1,250 קמ"ר. אורכו - כ- 60 ק"מ. רוחבו המרבי - 30 ק"מ. גבולות אלה אינם הגבולות המדיניים והאדמיניסטרטיביים של חבל הארץ: חלק משטח הגולן נמצא בשטחה של סוריה, ואילו חלקים של נפת גולן אינם מהווים חלק מהחבל הגאוגרפי של רמת הגולן - כגון הר החרמון המהווה אזור גאוגרפי נפרד, ובקעת בית צידה המהווה חלק מבקעת הירדן.

ברחבי הגולן פזורים אתרים ארכאולוגיים רבים וביניהם גלגל רפאים.

מבנה חבל הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת הגולן היא רמה מישורית המשתפלת מצפון לדרום. בדרומה - גובה המישור כ-300 מטרים מעל פני הים, ובצפונה מגיעה הרמה לגובה של כ- 1,100 מטרים מעל פני הים. מן המישור מתרוממים פסגות הרי געש. גובהם של הרי הגעש מעל המישור מגיע ל-30 מטרים מעל המישור בגבעת פזרה ול- 300 מטרים מעל המישור בהר אביטל.

שימושי שטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-12 קמ"ר משטחי הגולן הם שטחים בנויים. מבין השטחים הפתוחים בגולן:

  • כ-0.54% הם מאגרי מים.
  • כ-5% שטחי חקלאות מעובדים.
  • כ-12% הם שמורות טבע.

נחלי הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלי צפון הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצפון הגולן עוברים הנחלים ממזרח למערב ויורדים לעמק החולה. באזור זה כ-25 נחלים (בממוצע נחל חוצה את הגולן כל קילומטר מצפון לדרום). ברמה רק שני נחלי איתן - נחל ג'ילבון ונחל שוח (ואדי אל-פאג'ר). שאר הנחלים הם נחלי אכזב המובילים מים רק בחורף ובהם: נחל עורבים, נחל פרע, נחל חמדל, ונחל נשף.

נחלי מרכז רמת הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל זוויתן

נחלי מרכז רמת הגולן זורמים ממזרח למערב ודרום מערב ונשפכים לבקעת בית צידה שבצפון מזרחה של הכנרת:

נחלי דרום רמת הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור זה של רמת הגולן זורמים הנחלים הן מזרחה (ונשפכים לנחל רוקד), הן דרומה (ונשפכים לירמוך) והן מערבה (ונשפכים לכנרת). נחל סמך הוא הגדול בנחלים הנשפכים לכנרת. באחד מיובליו של נחל אל על נמצאים המפל השחור והמפל הלבן. נחלים עיקריים נוספים:

מפלים בגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירמוך זורם בגולן

רמת הגולן היא האזור הגאוגרפי בו מספר המפלים הרב ביותר בארץ ישראל. הסיבה לכך היא אופייה הטופוגרפי של הרמה (הפרשי גובה משמעותיים) וכן כמות המשקעים המרובה. בגולן 20 מפלים שגובהם עולה על 10 מטרים. הגבוה במפלי הגולן הוא מפל גמלא (שגובהו 53 מטרים), והשני בגובהו הוא מפל גילבון (41 מטרים). ישנם שני סוגי מפלים עיקריים - מפלים החורצים את סלעי הבזלת - דוגמה למפל מסוג זה הוא המפל השחור, ומפלים החורצים את סלעי המשקע הגיריים - דוגמה למפל מסוג זה הוא המפל הלבן.

אקלים רמת הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים של אזור רמת הגולן הוא אקלים ים תיכוני קיץ חם בדרום ובמרכז שלו וים תיכוני קיץ חמים בחלקו הצפוני.

משקעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת הגשמים נמשכת על פני שבעה חודשים - ספטמבר עד מאי, אולם 70% מכמות הגשמים יורדת בחודשים דצמבר - פברואר. שלג יורד בצפון רמת הגולן כמעט מידי חורף.

כמות המשקעים הממוצעת:
אזור כמות משקעים ממוצעת
החרמון כ-1,600 מילימטרים
צפון רמת הגולן 1,000 - 1,300 מילמטרים
מרכז רמת הגולן 700 - 900 מילימטרים
דרום רמת הגולן 400 - 600 מילימטרים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]