נחל סמך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שפך נחל סמך לכנרת ליד כורסי כפי שהוא נראה ממצפה אופיר ברמת הגולן

נַחַל סָמָךְ הוא הגדול בנחלי דרום רמת הגולן, הזורם לכיוון דרום מערב, ונשפך לכנרת מצפון לעין גב, ליד כורסי. לפני שהוא נשפך לכנרת, נחל סמך מתאחד משני יובלים עיקריים: נחל אל על שזורם מדרום, ונחל סמך שזורם מצפון.

מי הנחל נאגרים בכמה מאגרים: מי נחל אל על במאגר בני ישראל, ומי נחל סמך במאגר רויה (מַאֲגַר סָמָךְ) בגובה של 435 מטרים מעל פני הים. חלקו התחתון של נחל סמך מושך מים כל ימות השנה, וכיום הוא משמש בעיקר למרעה בקר.

בתקופה הכלקוליתית היו בנחל סמך יישובים רבים שהתפתחו מאוד, והיה למקום מפואר ומפורסם. על השלוחה הנמצאת מצפון לנחל, בסמוך למוצאו, נמצא אתר מתחם לביאה, בו שרידים מרשימים מתקופת הברונזה הקדומה. השגשוג בסביבת הנחל היה ניכר בכל התקופות, אך השגשוג העיקרי הגיע בתקופה ההלניסטית והרומית. בתקופה זו הוקמו בשטח הנחל יישובים רבים, ואף מצודות, מאחר שהוא סימן את הגבול שבין "תחום סוסיתא", הנכרי ברובו, מדרום, ובין "תחום הגולן", היהודי ברובו, מצפון[1].

שמו של נחל סמך בעברית הוא על פי שמו בערבית - "ואדי א-סמכ", שמשמעותו "נחל הדגים".

בשנת 2005 נפגע נחל סָמָךְ בשריפה גדולה שהתחוללה באזור. תוצאותיה היו 3,500 דונם של חורש טבעי שנשרפו, והגורם לה, ככל הנראה, הייתה חניכה בתנועת נוער ששרפה את נייר הטואלט בו השתמשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל סמך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ר' פלג, בנתיבות הגולן והחרמון, יד יצחק בן צבי, 2011, 109-100.


Brechat ram mt hermon.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא רמת הגולן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.