לדלג לתוכן

נחל סער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל סער
מפל סער בנחל סער
מפל סער בנחל סער
מידע כללי
אורך 11 ק"מ
ספיקה ממוצעת 7 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 26 קמ"ר
מוצא "עין סער" ליד מג'דל שמס
גובה מוצא הנהר 1125 מטרים
שפך נחל חרמון
מדינות באגן הניקוז ישראלישראל ישראל

נַחַל סַעַר (וָאדִי חַשַׁבֶּה) הוא נחל הזורם בין צפון רמת הגולן לבין רכס החרמון. הנחל ידוע בעיקר בזכות מפל סער, הנמצא סמוך לכביש 99, ומתאפיין בזרימה מרשימה לאחר הגשמים.

הנחל נשפך אל נחל חרמון כ־500 מטר מדרום־מערב למעיין הבניאס. נחל סער מהווה גבול גאוגרפי בין רמת הגולן לחרמון

מקורו של נחל סער בעין סער שמדרום ל"גבעת הצעקות", ליד מג'דל שמס. בהמשך מסלול זרימתו הוא מנקז את בקעת יעפורי ומעיינותיה, ממשיך מצפון לברכת רם, ופונה מערבה סמוך לכפר מסעדה. משם הוא עובר ב"תפר" הגאולוגי שבין סלעי הגיר והדולומיט של מורדות החרמון לבין הבזלת של הגולן. נחל סער נחשב כגבול הגאוגרפי בין הגולן לחרמון.

בערוץ הנחל ישנם שני מפלי מים גבוהים: מפל רסיסים – כקילומטר ממזרח לגשר הידידות בכביש העולה לעין קיניה, ומפל סער – ממערב לגשר סער צמוד לכביש 989 העולה לנווה אטי"ב. מפלי המים הם תוצאה של ירידה חדה ברום הנחל לאורך מרחק קצר: ירידה של 550 מטר רום לאורך 6 קילומטר בלבד.

לפני כ־120,000 שנים פרץ קילוח לבה מאזור ברכת רם. הנחל התחתר בבזלת זו ויצר את הערוץ הנוכחי. מלבד שני המפלים הגדולים ישנם בערוץ הנחל עוד כמה עשרות מפלונים ואשדות מים קטנים.

במדרון הצפוני, למרגלות היישוב עין קיניה, נצפתה תופעה של גלישת קרקע, הקרויה: "הגלישה הגדולה". המסלע במקום הוא חול חווארי (מגיל הסנון שבתקופת הקרטיקון העליון) ותלול, ולכן כאשר המדרון רווי במים גושי סלע מהדרגש העליון (תצורת יעפורי בעבר נקרא דרגש צומהופן) מחליקים במורד המדרון אל ערוץ הנחל.

הידרולוגיה והידרוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחל סער, פברואר 2006
מפל סער, מרץ 2007
מפלון בנחל סער, סמוך לגשר הידידות בעין קנייא

אורכו של נחל סער הוא כ־11 ק"מ ושטח אגן ההיקוות כ־26 קמ"ר.[1] כמות המשקעים היא כ־1,000 מ״מ בממוצע רב שנתי.

הספיקה השנתית (נפח שנתי) הממוצעת היא 11 מיליון מ״ק בשנה (1971–2023). בחורף 1991–1992 זרמו בנחל 30 מיליון מ״ק - נפח שיא לעונה. בתאריך ה־27 בפברואר 2010 נמדדה ספיקת שיא מוחלטת של 34.4 מ״ק בשניה[2], לאחר ירידה של כ־100 מ"מ גשם בתוך 24 שעות, ב־26 בחודש (91.5 מ"מ בנווה אטי"ב)[3].

באופן טבעי נחל סער הוא נחל איתן שמימיו זורמים כל ימות השנה, אבל כבר לפני שנים רבות שאבו תושבי כפר דרוזי במי המעיינות של נחל סער כדי להשקות את מטאי התפוחים בקיץ (יש להם מספיק מים בחורף) כך שהנחל זורם למעשה רק בחורף. בשנות ה־80 של המאה ה־20 התחילו לשאוב מים מהנחל גם בחורף ומאז זורמים בו מים רק כאשר עוצמת הזרימה בו עולה על ספיקת המשאבות (אחרי גשם חזק), או כאשר המאגרים מלאים, לרוב רק במחציתו השנייה של החורף. בשיאה של עונת הגשמים עשויה זרימתו להגיע לשיעור מרשים, והמוני מטיילים פוקדים אז את מפל סער.

בצמחייה הטבעית של נחל סער נפגשים צומח הבזלת של הגדה הדרומית עם צומח הגיר והחוואר של הגדה הצפונית, ומעט צומח נחלים (בעיקר הרדוף) באפיק. בגדה הדרומית (במפנה צפוני) הצומח הוא חלק מיער אודם, המותאם למפנה צפוני תלול: חורש צפוף מאוד וגבוה למדי בשליטת אלון מצוי עם אלון תולע, אלה ארצישראלית עם אלה אטלנטית, הרבה אחירותם החורש, עוזרר קוצני (וגם עוזרר חד־גלעיני), אגס סורי, ער אציל ולבנה רפואי. בתת-יער מתבלטת שרכיה אשונה מפותחת ושופעת. בגדה הצפונית גולש צומח מורדות החרמון. בקטע שבין עין קיניה למפל רסיסים נחשף במפנה זה סלע חווארי, ועליו עולה חורש בשליטת אלון התולע, עם הרבה סחלביים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל סער בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נחל סער, באתר רשות הכינרת
  2. ^ הרשות הממשלתית למים ולביוב, תחנות – ספיקות שיא ונפחים שנתיים, באתר DATA.GOV – מאגרי המידע הממשלתיים, 23 במרץ 2025
  3. ^ מאגר נתונים מטאורולוגיים, באתר השירות המטאורולוגי