גאונה כהן
 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1914 וילנה,  ליטא |
|---|---|
| פטירה |
1991 (בגיל 76 בערך) תל אביב,  ישראל |
  | |
גאונה (גניה) כהן (17 באוגוסט 1914, וילנה, ליטא – 1991, תל אביב, ישראל) הייתה מחנכת, סופרת, ומורה לדקדוק עברי ישראלית, ילידת ליטא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גניה כהן נולדה לליפא כהן, ולפרל בתו של מיכאל גרשון סגל, ממשפחת המשורר י. ל. גורדון. היא למדה בגמנסיה העברית "תרבות" והייתה חברה בתנועת "השומר הצעיר" בווילנה.
בשנת 1935, בגיל 21, עלתה לארץ ישראל. בשנים הראשונות לחייה בישראל עבדה בחקלאות ובמשק הפועלות בחדרה. בהמשך עברה להוראה בקיבוצים ובמחנות העולים. בתחילת דרכה היא נהגה ללמד את השפה העברית על ידי חקלאות לילדי העולים. היא יסדה משתלות לגידול ירקות בערים, טיפלה בהקמת גינות ירק על יד בתים, הקימה גינות ירק בצה"ל תוך כדי הרצאות במחלקת התרבות של הצבא, הגישה תוכניות להצעותיה בחקלאות לשרים האחראים לחקלאות במדינת ישראל ועוד.
היא נהגה לפרסם סיפורים ומאמרים בעיתונים: דבר, על משמר, בשער, מסלול ופרוזדור. ובעיתונים מקומיים באידיש: "נייוועלט", "לעצטע נייעס" ו"אגרת לעולה". בנוסף עבדה כעיתונאית ב"עם וספר" בעריכתו של עבר הדני. היא פרסמה בירחון זה – של הברית העברית העולמית, מאמרים במדור האשה בספרות. נשלחה כעיתונאית מטעם ירחון זה לקונגרס הציוני העולמי. בנוסף פרסמה בעיתונים האידיים בחו"ל: "דער אמריקאנער" (ניו יורק), "קענעדער אדלער" (מונטריאול), "קענעדער נייעס", "אידלשער זשורנאל" (טורונטו), "שפיגל" (בואנוס איירס), "אפריקאנער אידישע צייטונג" (יוהנסבורג), "ליטערארישע העפטען" (קליפורניה) ואחרים.
ב-1948 מסותיה קובצו בספר: "אמרים והגיגים" (חלק תורגם ונדפס בעיתונות באידיש). שיצא לאור בהוצאת "שניר" בתל אביב.
ב-1956 יצא לאור ספרה "הגיונות" – המכיל הגיגים על החיים. הספר חולק ל 12 פרקים העוסקים בהתנהגות אתית לתפיסתה: בין אדם לאדם, עבודה, אושר, אמת, דאגה למולדת, חיים, ספרות, יצירה, מחשבה וחינוך למבוגר, אמונה בכח האדם. הספר זכה לביקורת לשבח בארץ ובחו"ל.[1]
בשנות השישים הייתה חברה בוועדה להגנת הדייר בארגון הגנת הדייר בתל אביב.[2]
בהמשך חייה המשיכה לעסוק בהוראת העברית. היא הוציאה שלוש חוברות במטרה ללמד דקדוק וכתיב, בצורה פשוטה ונהירה: ב-1964 יצאה לאור בהוצאת הד החינוך חוברת כללי כתיב של האותיות הגרוניות והמסופקות. ב-1971 יצאה לאור חוברת לימוד דקדוק וכתיב של אותיות השמש.[3] ב-1976 יצאה לאור בהוצאת הד חינוך, חוברת בה עסקה בדקדוק וניקוד פעלים.[4] ב-1977 תורגמה החוברת האחרונה לרוסית.
גרה בתל אביב. נפטרה בשנת 1991.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1938 נישאה ליעקב ברזילי (1896–1958).[5][6][7] לשניים היו שני ילדים: אלונה וחובב ברזילי.
ב-1958 נישאה בשנית לאהרליך יעקב בן צבי.[8]
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1948 – אמרים והגיגים, הוצאת שניר
- 1956 – הגיונות, הוצאת שניר
- 1964 – כללי כתיב לאותיות הדומות בהגוין, הוצאת הד החינוך
- 1971 – דקדוק וכתיב בתכנות אותיות השמש, הוצאת הד החינוך
- 1976 – דקדוק ללא נטיות כתיב: אותיות השמוש ונקודן בעריכתו של זאב אגרת, הוצאת הד חינוך; תרגמה לרוסית: רבקה פלד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גאונה כהן (1914-1991), דף שער בספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "גאונה (גניה) כהן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2358
- גאונה כהן, דברים לזכר אילה (הינדה) קגן חברתה, על המשמר, 25 אוקטובר 1964
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספרים חדשים | דבר | 9 אוגוסט 1957 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אירגון הגנת הדייר מציע הצמדת דמי־השכירות לאינדכס | על המשמר | 1 דצמבר 1965 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ספרים חדשים - עיון ראשון | מעריב | 24 מרץ 1972 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ משני עברי הדוכנים | מעריב | 3 יוני 1977 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ דוד תדהר (עורך), "יעקב ברזילי (אייזינמן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1324
- ^ דוד תדהר (עורך), "יעקב ברזילי (אייזינמן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1325(המשך)
- ^ תיק קיום צוואה 1135/58 | על המשמר | 28 יולי 1958 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ פרסום נשואין במשרדי הרבנות והמועצות הדתיות – נרשמו לנשואין במשרדי הרבנות והמועצה הדתית תל אביב יפו | הצפה | 20 אוגוסט 1958 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
בקרת זהויות  |
|
|---|
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "גאונה כהן".