עבר הדני

עבר הדני
	אין תמונה חופשית
לידה	2 באפריל 1899; האימפריה הרוסית
פטירה	8 באפריל 1972 (בגיל 73)
מדינה	ישראל

ערך זה עוסק בסופר וחוקר ישראלי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עבר הדני (פירושונים).

עבר הדני (אהרן פלדמן; כ"ב בניסן תרנ"ט, 2 באפריל 1899 – כ"ד בניסן תשל"ב, 8 באפריל 1972) היה חלוץ, מומחה לחקלאות, חוקר תולדות היישוב, משורר, מחזאי וסופר עברי ויידי, עורך ומתרגם.

תולדותיו

צריף העץ, בערבית: "תחשיבה", במרכז קיבוץ כפר גלעדי 1918 - על שמו נקרא הספר **צריף העץ**

עבר הדני, הוא אהרן פלדמן, נולד בעיירה זדויז'ה ליד העיר פינסק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1913 בתקופת העלייה השנייה, על מנת ללמוד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. מורו ללימודים עבריים בגימנסיה הרצליה, החוקר הנודע ד"ר אברהם צפרוני, השפיע עליו רבות מרוחו וידיעותיו וניבא לו עתיד של סופר.

בקיץ 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שיבושי הדואר וסגירת הבנקים, נמצא כנער צעיר, כמו רבים מחבריו, ללא קשר עם משפחתו וללא תמיכתה הכלכלית. הוא עבר את תלאות המלחמה, הרעב, המחסור, מכת הארבה וגירוש תל אביב בקושי רב. בשלהי המלחמה התנדב עם חבריו לגדוד העברי הארצישראלי. אחר כך היה חלוץ ומורה בכפר גלעדי ומחניים.

בראשית שנות העשרים נסע להולנד ללמוד חקלאות. ב-1926 חזר לארץ והחל לעבוד בייעוץ ובעריכה של ספרות חקלאית ביישוב. לאחר הקמת המדינה עבד במשרד החקלאות.

יצירתו

עבר הדני היה חוקר תולדות היישוב בארץ ישראל והתמחה בחקלאות המודרנית בה, במקביל היה משורר, מחזאי וסופר פורה. רוב ספריו עסקו בהיבטים של תולדות היישוב ובמיוחד בהתיישבות החקלאית לסוגיה ולצורותיה וארגוניה. ספרו הנודע צריף העץ שראה אור בתר"ץ 1930, ביטא רכיבים מתודעתם ואורח חייהם של אנשי "השומר" חברי קיבוץ כפר גלעדי. עבר הדני הכיר את חברי הקיבוץ מקרוב כאשר חי ועבד כמורה ביישוב במחצית השנייה של שנות העשרים. צריף העץ (בערבית: תחשיבה) היה המבנה הראשון שהוקם בכפר גלעדי, כאשר נוסד ב-1916, ושימש כביתם של החלוצים ומשק החי שלהם. עבר הדני מתאר בספרו את חיי היומיום הרצופים בתלאות וקשיים; את הנפשות הפועלות, התרבות והרגשות העמוקים של חברי הקיבוץ; וגם את התפתחותו החומרית האופיינית ליישובי החלוצים באותן שנים. תחילה נוסף לצריף בנין אבן אחד, ואחר 'אל בית-האבן היחידי כבר נוספו ארבעה בתים העומדים זה מול זה ופותחים "רחוב". אל הבתים הוציאו קודם כל מבית-האבן את הילדים ואת התינוקות - בית לתינוקות, בית לילדים ובית לגן ולבית-ספר. ולבית הרביעי נכנסו המורים לגור ושנים-שלושה מהנשואים'.^[1]

עבר הדני טען שהמרץ לכתוב ולערוך ספרים רבים נשאב אצלו מן התכנים והרעיונות של הציונות וההתיישבות, ומדמויות מופת: מנהיגים ומפקדים, חיילים ופועלים פשוטים, שאותן הכיר מקרוב והעריץ. כך במחקריו על ארגונים ואגודות שבהם נהג כהיסטוריון; וכך ביצירתו הספרותית שבה נהג לתאר בפרוטרוט דמויות ואתרים ללא אזכור שם או מקום. בהקדמה לספרו השלושה הסביר:

"קוראי,

אפשר שמי מכם יאמר: מה המעשה הזה, שאתה מספר לנו? וכי לא אירעו מאורעות חשובים יותר לאין־ערוך, האם לא פעלו אישים חשובים הרבה יותר - פעלו, השפיעו, עשו גדולות ונצורות -, כי בחרת דווקא בשלושה פלמונים-אלמונים, אשר כמוהם כאין?

אף אני עצמי שאלתי את עצמי לא אחת לפשר החידה הזאת.

התשובה הייתה תמיד אחת: זאת ראיתי, זאת הייתי. זאת מוכרח אני לכתוב.

מבפנים האירה לי התשובה - ואדע כי מצפוני הוא. כי כוחי הוא, שאין לי שליטה עליו. ואכנע לו. ואבטח בו.

עבר הדני".^[2]

מספריו (מבחר)

ספרים מפרי עטו

כתבי א. עבר-הדני, א-ז, תל אביב: הוצאת י’ צ’צ’יק, 1968.
שמעון לוחם בארבה, (מצֻיר בידי נחום גוטמן), תל אביב : הוצאת דביר, תרצ"ח.
מלחמה בארבה, מעֻבד בידי אלחנן אינדלמן, מצֻיר על ידי אריה הס, ניו יורק: משרד החינוך היהודי לדור, (1971).
ארֻבות גבהות : רומן, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ה.
אדם קטן : רומן, תל אביב: מצפה, תרצ"ה.
המפעל בערבה : ספור, תל אביב: מצפה, תרצ"א.
צריף העץ : ספור מחיי השדה בארץ, ירושלים: מצפה, (1930).
השלשה : רומן, תל אביב: מצפה, תרצ"ה.
ברוח ובחיל : שרשרת חוליות ומעשים בקורות היישוב מגירוש ספרד <1492> עד הזמן הזה, תל אביב: הוצאת י’ שרברק, (תשי"ב).
חדרה : תרנ"א-תשי"א 1891–1951: שישים שנות קורותיה, תל אביב: הוצאת מסדה וחברת מייסדי חדרה, תשי"א.
עם במלחמתו : שלושים שנות מלחמתנו מגאליפולי עד החי"ל, תל אביב: י’ שרברק, תש"ח, תש"י 1949.
יד לעמוס : נכתב ליום השנה של קרב תל א-ריש, ט ניסן תש"ט / החוברת נכתבה מפי המשתתפים בקרבות, תל אביב: דפוס שהם, תש"ט.
תערוכת הספר העברי תש"ט : בחסותו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון: (סיכום), [ירושלים : חמו"ל], תש"ט.
איש ציוני : יצחק ליב גולדברג, י"ב שבט תר"ך - ט"ו אלול תרצ"ה <1935-<1860, ירושלים: הקורטוריון של קרן י"ל ורחל גולדברג, [תש"ח].
החיל העברי בשתי מלחמות-העולם, תל אביב: הוצאת אוצר החייל, תש"ח 1947.
צור תעודה : מחזה היסטורי - ישובי, תל אביב: הוצאת מ’ ניומן, תש"ה.
תולדות אגודת הכורמים : ליובל הששים תרס"ו-תשכ"ו ... ולייסוד מושבות הגפן תרמ"ב, תל אביב: אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון-לציון וזכרון יעקב, תשכ"ו.
משמר הירדן : מושבת-הספר שנפלה, תרמ"ד-תש"ח - 1884–1948 : מפי מייסדיה, בניה ולוחמיה, תל אביב: דפוס ישראל, תשכ"ה.
אשר נשמה באפם : סיפורים, תל אביב: מסדה, תשכ"ג.
ההתיישבות בגליל התחתון : חמישים שנות קורותיה, בהשתתפות חברי מערכת הספר, רמת גן: מסדה והתאחדות האכרים בגליל התחתון, 1955.

ביידיש

אין פרייע שעה’ן : נאוועלן און דערציילונגען, / אהרן פעלדמאן, ניו יורק: הוצאת צוזאמען, 1935.
דורך טעג און נעכט, ניו יורק: צוזאמען, 1927.

ספרים שערך

השומר, תל אביב: הוצאת אמנות, תרצ"א.
פעמי הגאולה : ספר הציונות הרוסית מראשית "חיבת ציון" עד מהפכת 1917 / אריה צנציפר רפאלי, מבוא: יוסף קלוזנר, תל אביב: הוצאת נ’ טברסקי, תשי"ב-1951.
50 שנות אגודת פרדס : 50 שנות פרדסנות עברית - תר"ס-תש"י, 1950-1900, הקדמה מאת משה סמילנסקי, על הכריכה: ספר היובל של אגודת פרדס, תל אביב: הוצאת היובל של אגודת פרדס, תש"י.
אגודת פרדס בת 70 : תר"ס-תש"ל, תל אביב יפו: אגודת פרדס, תש"ל.
אהרן א’ איזנברג : קורותיו, כתביו ותקופתו היישובית, בצירוף הקדמה מאת משה סמילנסקי, תל אביב: מסדה, תש"ז [1946].
עיר יזרעאל - עפולה : בת כ"ה תרפ"ה-תש"י/1925-1950, עפולה: המועצה המקומית, תש"י.
הזנת בהמות הבית / בהשתתפות ד"ר פרוינד, תל אביב: מ’ שטיגלברג, תרצ"ט.
מאפרוח יומם עד למטילה / מאת י’ ברקמן, תל אביב: הוצאת המשק, [תש"ג].
גידול תפוחי-אדמה / מאת יוסף אטינגר וא. זלינגר, תל אביב: המשק, [תש"ד].
מלחמת האירים לעצמאותם / מאת אפרים שברצמאן, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ז, תשט"ז 1955
מנחמיה בת שישים : תרס"ב-תשכ"ב 1902- 1962, מנחמיה: יובל, תשכ"ג.
(עם א’ עמיר, א’ קם, י’ לווה [ועוד]), חקלאות והתיישבות בישראל : בעשור למדינה, ירושלים: משרד החקלאות, הסוכנות היהודית - המחלקה להתיישבות, תשי"ח.^[3]
בנימינה - פנינת השומרון : הכפר ע"ש הנדיב הידוע תרפ"ב-תשי"ג 1922- 1953, בנימינה: המועצה המקומית, תשי"ד.
מאה שנות שמירה בישראל, ערוך על-פי מקורות וכתבי שומרים, תל אביב: י’ צ’צ’יק, 1954.

ספרים שתרגם

מדעי החיים, מאת ה. ג. ולס, ג’וליאן הכסלי, ג.פ. ולס ; תרגום מאנגלית על ידי ש. בס, ראובן גרוסמן, עבר הדני [=אהרן פלדמן] וב. קרופניק [=קרוא], עריכת הסגנון בידי אשר ברש, תל אביב: מצפה, תרצ"ב-תרצ"ד.

קישורים חיצוניים

עבר הדני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
כתבי עבר הדני בפרויקט בן-יהודה
עבר הדני, באתר זמרשת
אורי קיסרי, הפייטן בפרוזה של צריפי־העץ(הקישור אינו פעיל), עיתון מעריב, 12 באפריל 1968
דוד תדהר (עורך), "עבר הדני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1395
עבר הדני, דף שער בספרייה הלאומית
עבר הדני, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
עבר הדני, בארכיון הבימה

הערות שוליים

^ עבר הדני, צריף העץ, ירושלים ותל אביב : הוצאת מצפה, 1930, עמ' 119.
^ השלושה, עמ' 5.
^ לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן

[1] עבר הדני, צריף העץ, ירושלים ותל אביב : הוצאת מצפה, 1930, עמ' 119.

[2] השלושה, עמ' 5.

[3] לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן

[1]

[2]

[3]