גאורגי פופוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גאורגי פופוב
Георги Николов Попов
Popov georgi23.JPG
לידה 5 בנובמבר 1887
פלובדיב, נסיכות בולגריה בולגריהבולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 1953 (בגיל 65)
סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה בולגריהבולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בולגריהבולגריה צבא ממלכת בולגריה
תקופת שירות 19071941, 19441946
דרגה גנרל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים צבאיים
מפקד הארמייה השלישית של צבא בולגריה
ראש המטה הכללי של צבא בולגריה
המושל הכללי של חבל דרום דוברוג'ה
מלחמות וקרבות
מלחמת הבלקן הראשונה, מלחמת הבלקן השנייה, החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה
עיטורים
צלב הברזל דרגה שנייה
תפקידים אזרחיים
נציג בולגריה לוועדת הפיקוח של בעלות הברית (1944 - 1946)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גאורגי ניקולוב פּוֹפּוֹבבולגרית: Георги Николов Попов; 5 בנובמבר 1887, פלובדיב, נסיכות בולגריה10 באוקטובר 1953, סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה) היה גנרל בולגרי, מפקד הארמייה השלישית ומושל חבל דרום דוברוג'ה שלאחר הסכם קראיובה. פופוב נודע בניסיונו הכושל לגרש את יהודי דרום דוברוג'ה לרומניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פופוב נולד בפלובדיב. ב-1907 סיים את האקדמיה הצבאית בסופיה, הועלה לדרגת לוטננט והוצב בגדוד ארטילריה. בין 1908 ל-1912 למד באקדמיית המטה הכללי של צבא האימפריה הרוסית בסנקט פטרבורג. בהמשך, לחם פופוב במלחמת הבלקן הראשונה והשנייה.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה לחם פופוב במערכה על סרביה כמפקד סוללת תותחים ובהמשך הוצב בחזית המקדונית והועלה לדרגת מאיור. פופוב שהיה מקורבו של הגנרל איוון לוקוב, מונה על ידו לחבר בצוות המשא ומתן הבולגרי לגיבוש שביתת הנשק של סלוניקי ובהמשך נמנה עם חברי המשלחת הצבאית לוועידת השלום בפריז במסגרתה נחתם חוזה ניי. ב-1928 הועלה לדרגת קולונל וב-13 באפריל 1935 הועלה לדרגת גנרל מאיור ומונה לראש המטה הכללי של צבא בולגריה.

ב-11 בספטמבר 1940 לאחר חתימת הסכם קראיובה מונה פופוב למושל דרום דוברוג'ה. במקביל פיקד פופוב על הארמייה השלישית של צבא בולגריה. ב-6 באוגוסט 1941 הועלה פופוב לדרגת גנרל, אך ב-11 באוגוסט הועבר מתפקידו ושוחרר מהצבא. ב-1944, לאחר הפיכת חזית המולדת בבולגריה הוחזר פופוב לשירות פעיל ומונה לנציג הצבא הבולגרי לוועדת הפיקוח של בעלות הברית. ב-1946 סיים גאורגי פופוב את תפקידו והשתחרר מהצבא. הוא הלך לעולמו בסופיה ב-1953 והוא בן 66 שנים.

פופוב ויהודי דרום דוברוג'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מינויו למושל חבל דרום דוברוג'ה פרסם פופוב צו גירוש ליהודי החבל מבולגריה לרומניה ונערכו הכנות ליישמו. במועד זה התגוררו בחבל כ-1,000 יהודים לכל היותר.[1][2] ראשי הקהילות בחבל פנו בבהילות לקונסיסטוריה היהודית של בולגריה בבקשה לסייע בביטול הגירוש. ראשי הקונסיסטוריה הסתייעו בקולונל בדימוס אברהם תג'ר ופנו לנציגי ארגון המיעוט הבולגרי בדוברוג'ה עימם ניהלו קשרים ענפים במסגרת הפעילות בקונגרס הבינלאומי למיעוטים לאומיים(אנ'). בתקופת פעילותו של הקונגרס תמך אברהם תג'ר לא אחת בזכויות התושבים ממוצא בולגרי בדרום דוברוג'ה ועקב כך זכה לאהדה בחוגי הממשל הבולגרי. נציגי ארגון התושבים הבולגרים בדרום דוברוג'ה פנו לממשל הבולגרי ולגנרל פופוב בבקשה לבטל את גירוש היהודים והוא בוטל.[3][4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי קרן, הקהילה היהודית בדובריץ', באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
  2. ^ הקהילה היהודית בסיליסטרה, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה. (מרבית יהודי החבל התגוררו בדובריץ' וסיליסטרה. משפחות מעטות מתועדות גם בבלצ'יק)
  3. ^ חיים קשלס, היהודים במשטר הפאשיסטי - רדיפות ראשונות, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 769-774.
  4. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ג' - תקופת השואה, הוצאת דבר, 1969, עמוד 24.