גביע אמריקה (שיט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גביע אמריקה
לוגו אמריקן קאפ.PNG
תחום שיט דו-קרב מפרשיות
ארגון ISAF
תאריך הקמה 1851
אלופה נוכחית ניו זילנדניו זילנד emirates team new zealand
מירב הזכיות ארצות הבריתארצות הברית מועדון היאכטות ניו-יורק
americascup.com

גביע אמריקהאנגלית: America's Cup) היא תחרות השיט והספורט הוותיקה ביותר שפעילה כיום[1] והיא גם התחרות הנחשבת ביותר בעולם השיט. שיטת התחרות היא דו-קרב בין שתי יאכטות, אחת היא המנצחת של סבב התחרות הקודם והשנייה היא יאכטה שניצחה בסבב המוקדמות. הגביע נקרא על שם הספינה אמריקה ולא על שם הארץ או היבשת כפי שרבים נוטים לחשוב.

לאורך השנים משכה התחרות בנוסף לשייטי עילית ומעצבי יאכטות מפורסמים, גם ספונסרים ויזמים עשירים. התחרות מהווה מבחן ליכולות שיט ובנית סירות וכן גם ליכולות ניהול וגיוס השקעות. ההשתתפות בתחרות היא פרויקט יקר כשהתקציבים להכנת הצוות ובניית הסירה מתחילים ב-100 מיליון דולר ומגיעים להרבה מעבר לזה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השיט שאורגנה ב-1851 ע"י מועדון היאכטות הבריטי המלכותי (R.Y.S) להקפת האי וייט ( Isle of Wight) לאורך 53 מייל. ניצחה המפרשית "אמריקה" ממועדון היאכטות של ניו-יורק 15 ספינות בריטיות, ולקחה את הגביע ששוויו עמד על 100 לי"ש של אותם ימים. מסופר שלאחר התחרות כששאלה המלכה הבריטית ויקטוריה, מי סיים במקום השני, ונענתה בתשובה "אין מקום שני"[2]. הגביע עבר מאנגליה לניו יורק, ונתרם למועדון היאכטות של ניו-יורק (NYYC) ע"י הסינדיקט שמימן את הספינה באמצעות מסמך שטר העברה ללא תמורה שכותרתו הייתה: Deed of Gift of the America's Cup, כשהתנאי המרכזי בו היה שהגביע יוחזק תמיד בנאמנות ע"י המועדון המנצח עד לתחרות הבאה, זאת במטרה לאפשר את המשך התחרויות הידידותיות בין האומות על הגביע. מאוחר יותר נקבע שם התחרות לאמריק'ס קאפ (גביע אמריקה, על שם הסירה),

לכל מועדון יאכטות אשר עונה על הדרישות הקבועות בשטר ההעברה תהיה הזכות להתמודד מול המועדון אשר מחזיק את הגביע. המועדון המתמודד יקרא "the challenger" ומולו יגן על הגביע המחזיק הקודם שיקרא "the defender"

מאז הניצחון בבריטניה שמר מועדון היאכטות הניו-יורקי על הגביע עד 1983, כאשר משנת 1870 עד 1920 התחרויות היו בעיר ניו יורק ומ 1920 ועד 1983 עברו לניופורט. השליטה של המועדון הניו יורקי במשך 132 שנה הייתה כה מלאה עד שהוחלט להבריג את הגביע לרצפת המועדון. בתחרות בשנת 1983 ניצח מועדון היאכטות המלכותי של פרת' בראשות אלן בונד עם המפרשית "אוסטרליה II" בתוצאה 3–4 את הספינה "ליברטי" האמריקאית. לראשונה ארצות הברית איבדה את התואר והתחרות הבאה שהתקיימה בשנת 1987 הייתה בפרימנטל במערב אוסטרליה, בתחרות זו הפסידו האוסטרלים למועדון היאכטות סן דייגו, שבשלוש התחרויות הבאות שמר העל התואר עד שנת 2000 אז ניצחו אותו הניו זילנדים.

מאז לא ניצחה קבוצה יותר מפעמיים רצופות והגביע חזר לאירופה בפעם ראשונה מאז התחרות של 1851 בשנת 2003 לאחר שקבוצת Alinghi השווייצרית זכתה והתחרות הבאה התקיימה בולנסיה ב 2007 ובה הצליחה Alinghi לשמור על הגביע, אך איבדה אותו ב 2010 ל Golden Gate Yacht Club מסאן פרנסיסקו , המועדון מסאן פרנסיסקו הצליח לשמור על הגביע גם בתחרות של 2013 אך איבד אותו לניו זילנד emirates team new zealand ב 2017 .

סבבים מוקדמים לתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות הקדם נערכות לרוב בשיטת "round-robin" כאשר בכל משט מתחרים שני צוותים אחד מול השני ובהמשך הסבבים, מתחרים כל הצוותים זה מול זה. בסוף התחרויות עולה המנצח שהשיג את מירב הנקודות לשלב הבא. בשלב ה-פיינל (final) יתחרו שני הצוותים שהשיגו את שני המקומות הראשונים. שלב ה פיינל של תחרויות הקדם יסתיים בנוקאאוט כאשר רק צוות אחד יעלה לתחרות ה america's cup להתחרות במחזיק הגביע.

תחרויות קדם נוספות (ACWS)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה שלפני התחרות המרכזית נהוג לקיים תחרויות קדם שמאפשרות למתחרים לבחון את עצמם לפני התחרויות הרשמיות.

ב 2020 עקב התפשטות הקורונה בוטלו תחרויות הקדם שהיו אמורות להתקיים באפריל בקליארי-סרדיניה וביוני בפורטסמות אנגליה, כך שהפעם הראשונה בה יכלו הצוותים להכיר אחד את השני ולהתחרות ביניהם היה ב 17-12-2020 באוקלנד ניו זילנד.

גביע לואי ויטון (Louis Vuitton)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 מספר יאכטות ממועדונים שונים ביקשו להתחרות מול המועדון הניו יורקי על הגביע. כך נקבע כי שלב בחירת הטוען לגביע (CHALLENGER) יופרד מהתחרות הראשית ויתקיים שלב מוקדם בו יבחר המתחרה היחיד על הגביע אל מול המגן עליו (defender). ב 1983 הצטרף מעצב האפנה הצרפתי לואי ויטון והפך לספונסר הראשי בתחרויות הקדם כאשר הרעיון המרכזי בהשקעות העתק בצוותים ובסירות היה לזהות ולפתח מתחרה חזק לתחרות על הגביע ולדאוג לכך שתחרויות הקדם תהוונה רף כניסה גבוה מספיק לתחרות הראשית.

תחרויות הקדם שנקבעו לחודשים שלפני התחרות על הגביע, משנת 1983 ועד 2017 נקראו "גביע לואי ויטון". חמישה מתוך תשעת המנצחים בגביע לואי ויטון זכו בגביע אמריקה.

גביע פרדה (Prada)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2017 הוכרז כי חברת פרדה האיטלקית תיקח את החסות על כל אירועי הקדם לאמריקס קאפ כולל גם התחרות הראשית של אמריקס קאפ ה 36, שתתקיים במרץ 2021. תחרויות הקדם "גביע פרדה" נקבעו לחודשים ינואר ופברואר 2021.

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ציינת את שם הערך המורחב. מידע נוסף ניתן למצוא כאן.

כללים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכללים בגביע אמריקה, בהם מקום התחרות, התאריך, דגם הסירה בה יתחרו ואף מספר השיוטים הדרושים לניצחון, נקבעים על ידי מנצח גביע אמריקה הקודם, תוך התייעצות במתחרה, לכן הם משתנים לעיתים קרובות בשונה מרוב מקצועות הספורט המקצועני. לפני התחרות מתפרסם פרוטוקול (עבור התחרות ה 36 שתהיה במרס 2021 הפרוטוקול התפרסם בספטמבר 2017) . למעט מקרה אחד לקראת התחרות ב 2010 שם הגיע סיכום הפרוטוקול לדיון בבית משפט אשר השתמש במסמך היסוד the Deed of Gift שנכתב ב 1851 כדי לפסול מועדון מתחרה. רוב הפרוטוקולים נכתבים בהסכמה ובהגינות בין המגינים על הגביע למאתגרים. זאת תוך שמירה על רוח התחרות הידידותית הספורטיבית בין המדינות המשתתפות ותוף שאיפה למצוינות ולחלוציות בטכנולוגיה .

חוקי התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום הסבב המוקדם מתמודדים המאתגר (challenger) והמחזיק בתואר מהתחרות הקודמת (defender) בסדרת שיוטי דו-קרב . מכיוון שזו תחרות דו-קרב המטרה היא לחצות את קו הסיום ראשון. בתחרות אין חשיבות לזמן אלא למיקום, מי שמגיע ראשון מקבל נקודה.

חוקי התחרות נגזרו מחוקי השיט הרגילים החל ממעבר מוקדם של קו ההתחלה, חציית מסלול אחד של השני, סיבוב סביב המצוף ושמירת טווח נקי בין המקיף למצוף, הסתרת רוח וכן אי עמידה בכללים שנקבעו בפרוטוקול התחרות. אי עמידה בכל אלה גוררים ענישה (penalty) שגם היא נקבעת בפרוטוקול ובחוקי התחרות שנקבעים לקראת התחרות.

התחרויות מ-1983[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם שנה אתר מועדון מגן צוות מגן (ספונסר, סירה) מועדון מאתגר צוות מאתגר (ספונסר, סירה) תוצאה
חוקי ISAF

סדרה

12 מטר

1983 ניופורט מועדון יאכטות ניו יורק סינדיקט חירות, "ליברטי" מועדון היאכטות המלכותי של פרת' אלן בונד, "אוסטרליה III" 3–4
1987 פרמנטל מועדון היאכטות המלכותי של פרת' קווין פרי, "קוקברה III" מועדון היאכטות סן דייגו "סייל אמריקה", "כוכבים ופסים 87" 0–4
דו-קרב
1988 סן דייגו מועדון היאכטות סן דייגו "סייל אמריקה", "כוכבים ופסים 88" מועדון הסירות מפרץ מרקורי מיכאל פיי, "KZ-1" 2–0
סדרת

אמריקה'ס

קאפ

בינלאומי

1992 סן דייגו מועדון היאכטות סן דייגו ביל קוך, "אמריקה בשלישית" מועדון המפרשיות של ונציה ראול גרדיני, "Il Moro di Venezia" 4–1
1995 סן דייגו מועדון היאכטות סן דייגו סייל אמריקה, "Young America" שייטת היאכטות המלכותית של ניו זילנד צוות ניו זילנד, "NZL-32" 0–5
2000 אוקלנד שייטת היאכטות המלכותית של ניו זילנד צוות ניו זילנד, "NZL-60" מועדון יאכטות פונטה אלה לונה רוסה, "ITA-45" 5–0
2003 אוקלנד שייטת היאכטות המלכותית של ניו זילנד צוות ניו זילנד," NZL 82" איגוד השייטים של ז'נבה קבוצת אלינגהי, "SUI-64" 0–5
2007 ולנסיה איגוד השייטים של ז'נבה קבוצת אלינגהי, "SUI-100" שייטת היאכטות המלכותית של ניו זילנד צוות ניו זילנד, "NZL-92" 5–2
דו-קרב
2010 ולנסיה איגוד השייטים של ז'נבה קבוצת אלינגהי, "אלינגהי 5" מועדון היאכטות גולדן גייט ב.מ.וו. אורקל מרוצים, "USA-17" 0–2
AC72
2013 סן פרנסיסקו מועדון היאכטות גולדן גייט צוות אורקל ארצות הברית, "צוות אורקל USA-17" שייטת היאכטות המלכותית של ניו זילנד צוות ניו זילנד, "ניו זילנד אוטאורה" 8-9[א]
AC50
2017 ברמודה מועדון היאכטות גולדן גייט צוות אורקל ארצות הברית, "17" שייטת היאכטות המלכותית של ניו זילנד צוות ניו זילנד, "ניו זילנד אוטאורה" 7-1
  1. ^ לאחר הפחתת שתי נקודות לצוות אורקל ארצות הברית בעקבות ענישה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גביע אמריקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוסט בנושא 'האם האמריקן קאפ היא תחרות הספורט הוותיקה ביותר?' (באנגלית)
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
    Alfred F. Loomis, {{{שם}}}, American heritage 1958