גביע הקיסר (יפן)
 | |
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1921 |
| ארגון מפעיל | התאחדות הכדורגל היפנית |
| מספר מתמודדים | 88 |
| מדינות משתתפות |
 יפן |
| זוכה | קאווסאקי פרונטלה (2023) |
| הכי הרבה זכיות | קבוצת אוניברסיטת קיו (9 זכיות) |
| מפעל מקביל | J1 ליג |
| גביע הקיסר באתר ההתאחדות היפנית | |
  | |
גביע הקיסר (ביפנית: 天皇杯全日本サッカー選手権大会), הוא תחרות כדורגל יפנית. יש לטורניר את המסורת הארוכה ביותר של טורניר כדורגל כלשהו ביפן, החל משנת 1921, לפני הקמתה של ליגת הכדורגל של יפן. לפני מלחמת העולם השנייה הקבוצות יכלו להעפיל לא רק מיפן עצמה אלא גם מקוריאה, טאיוואן, ולעיתים גם ממנצ'וקו. המקבילה לנשים היא גביע הקיסרית.
זוכת גביע הקיסר לעונת 2019/2020 היא ויסל קובה, שזכתה בו לראשונה בתולדותיה.
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכיוון שמדובר בתחרות להכרעת "קבוצת הכדורגל הטובה ביפן", הגביע פתוח כעת לכל מועדון החבר בהתאחדות הכדורגל של יפן, כולל קבוצות מהליגה השנייה והשלישית וקבוצות מהליגות האזוריות, ואף מועדוני מכללות ותיכונים מרחבי הארץ. גביע הקיסר הוא אחד משני טורנירי הכדורגל הלאומיים הידועים הקרויים על שם מונרך (השני הוא קופה דל ריי הספרדי).
מחזיקת הגביע מקבלת מקום בליגת האלופות של AFC בעונה הבאה.
מאז הקמת ה-J.League בשנת 1992, המועדונים המקצועניים שלטו בתחרות, אם כי זכיות דאבל, שהיו נפוצות בעבר, הפכו נדירות יותר. עם זאת, מכיוון שגביע הקיסר נערך במתכונת טורניר הכרעה, ההזדמנות של קבוצות קטנות חובבניות להפתיע מועדונים בכירים היא אפשרות ממשית. לדוגמה, התרגשות גדולה כמעט אירעה בתחרות של עונת 2003/04, כאשר קבומת בית הספר התיכון העירוני פונאבשי גברה על אלופת המדינה של שנת 2003, יוקוהמה פ. מרינוס, בדו-קרב פנדלים.[1] אף על פי שקבוצת אוניברסיטת ואסדה הייתה הזוכה האחרונה שלא מהליגה הבכירה.
מאז 1969, גמר גביע הקיסר משוחק באופן מסורתי ביום השנה החדשה של השנה שלאחר מכן באצטדיון האולימפי הלאומי בטוקיו ונחשב למשחק הסיום המסורתי של העונה. מאז 2014, המקום השתנה עקב שיפוץ האצטדיון הלאומי לאולימפיאדת הקיץ 2020, אך חזר לאותו מקום בינואר 2020. גמר גביע הקיסר לשנת 2014 לא נערך ביום השנה האזרחית החדשה, אלא ב-13 בדצמבר 2014, בשל השתתפות נבחרת יפן בשנת 2015 בגביע ה-AFC אסיה. גמר גביע 2018 נערך ב-9 בדצמבר 2018. אף על פי שלא ניתנה סיבה רשמית לכך, נראה כי זה נעשה בעקבות השתתפות הנבחרת הלאומית בגביע אסיה בכדורגל 2019.
ב-1 בינואר 2020, ויסל קובה ניצחה את קשימה אנטלרס בגמר גביע הקיסר בשנת 2019 באצטדיון הלאומי החדש וזכתה בתואר הראשון בתולדות המועדון בן 54 השנים.[2] זה היה המשחק המקצועני הראשון ביפן בו נעשה שימוש בשופט עוזר הווידאו (VAR).[3]
פורמט
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחקים הראשונים להעפלה לגביע הקיסר מתחילים באפריל עד אוגוסט באותה שנה ומשתנים משנה לשנה. לקראת גביע הקיסר ה-97 (2017) המשחקים הוחלפו ונערכו החל מ-22 באפריל 2017 והסתיימו בגמר ב-1 בינואר 2018.[4] שלב הנוק-אאוט של התחרות מתחיל לקראת סוף השנה. שלב זה מורכב מכל הקבוצות מליגת J1 (J1) ו-J2, הזוכות מכל אחת מ-47 האליפויות המחוזיות (המורכבות מקבוצות חובבים החל מליגת J3 לקבוצות המכללות).
קבוצות מליגת J1, ולפעמים קבוצות מליגת J2 מקבלות העדפה בשלב הנוקאאוט. בשנת 2016, כל קבוצות J1 ואלופות J2 בשנה שקדמה לה קיבלו העדפה ומשתתפות בליגת האלופות האסיאתית. בשנת 2017 כל הקבוצות של J1 ו-J2 יכלו להשתתף. עם זאת, הקבוצות מאבדות את היתרון הביתי החל מהסיבוב השלישי, אלא אם הן מתמודדות מול קבוצה שמדורגת גבוה יותר.
בשנים 1965 עד 1970, ארבע הקבוצות המובילות של הליגה בסוף העונה העפילו לגביע וארבעת המקומות האחרים שהוקצו נשלטו על ידי קבוצות אוניברסיטאיות. משנת 1971 עד 1994, ככל שהליגה גדלה, כל הקבוצות בליגה העליונה נכנסו אוטומטית, בעוד קבוצות הליגה השנייה השתתפו בשלבים אזוריים עם קבוצות אחרות. החל משנת 1995 החלו להתקבל אוטומטית קבוצות הליגה השנייה (באותה העת, ליגת הכדורגל היפנית הישנה).
לפני 2008, 48 קבוצות השתתפו בשני הסיבובים הראשונים - המנצחת מכל אחת מ-47 האליפויות המחוזיות ואלופת המכללות, בנוסף לקבוצה בכירה מליגת העל ושלוש עשרה קבוצות ליגת J2 מצטרפות לסיבוב השלישי. אליהן מצטרפות שמונה עשרה קבוצות J1 החל מהסיבוב הרביעי ובסך הכל 80 קבוצות משתתפות.
הגביע
[עריכת קוד מקור | עריכה]גביע טורניר אליפות יפן המקורי הוענק להתאחדות היפנית על ידי התאחדות הכדורגל האנגלית בשנת 1919. גביע זה שימש עד ינואר 1945, אז החרימה אותו הממשלה המיליטריסטית והמיסה אותו כדי להשיג מתכת למאמץ המלחמתי.[5] עם החזרת הטורניר הוענק הגביע הנוכחי, בו נראה סמל החרצית הקיסרי.
באוגוסט 2011, הציג ה-FA האנגלי למקבילו היפני העתק של הגביע המקורי, שנעשה על ידי הצורף הלונדוני תומאס ליט. נשיא התאחדות הכדורגל היפנית JFA, ג'ונג'י אוגורה, הביע תקווה שהגביע שיוענק בגמר 2011 יהיה "סמל לשלום".[6][7]
העפלה לליגת האלופות האסייתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]זוכת הגביע מעפילה לליגת האלופות של ה-AFC מאז שנת 2001. לפני הקמת ליגת האלופות, זוכת הגביע העפילה גם לגביע מחזיקות הגביע האסייתי. החל משנת 2012, כחלק מהדרישה של ליגת האלופות, על הקבוצה להחזיק ברישיון של מועדון J1 כדי להיכנס לליגה (אך לא הכרחי להיות קבוצה בליגה 1).
בשנים 2002–2003, זוכת הגביע משתתפת בליגת האלופות החל מהשנה שלאחר מכן; לדוגמה, זוכת גביע הקיסר לעונת 2005, שהוכתרה ב-1 בינואר 2006, השתתפה בטורניר של עונת 2007.
אם זוכה הגביע כבר העפילה לליגת האלופות אחרי שסיימה מעל למקום השלישי בליגת J1, המקום שיושג בגביע יינתן לקבוצה שבמקום הרביעי.
זוכות בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריית משחקי הגמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]טבלת זכיות לפי קבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מקום | קבוצה | זכיות | סגנויות |
|---|---|---|---|
| 1 | קבוצת אוניברסיטת קיו | 9 | 4 |
| 2 | אוראווה רד דיימונדס[8] | 8 | 4 |
| 3 | יוקוהמה אף. מרינוס[9] | 7 | 2 |
| 4 | קבוצת אוניברסיטת קואנסיי גאקוין | 7 | 1 |
| 5 | טוקיו ורדי[10] | 5 | 3 |
| 6 | קאשימה אנטלרס | 5 | 3 |
| 7 | גמבה אוסקה[11] | 5 | 3 |
| 8 | סרזו אוסקה[12] | 4 | 8 |
| 9 | JEF יונייטד צ'יבה[13] | 4 | 2 |
| 10 | קבוצת אוניברסיטת ואסדה | 4 | 2 |
| 11 | סאנפרצ'ה הירושימה[14] | 3 | 12 |
| 12 | שונאן בלמאר[15] | 3 | 4 |
| 13 | קאשיווה רייסול[16] | 3 | 4 |
| 14 | קבוצת אוניברסיטת טוקיו | 3 | 1 |
| 15 | קבוצת אוניברסיטת צ'ו | 2 | 3 |
| 16 | ג'ובילו איוואטה[17] | 2 | 2 |
| 17 | נגויה גראמפוס | 2 | 1 |
| 18 | יוקוהמה פלוגלס | 2 | 1 |
| 19 | ריג'ו שוקיו (הירושימה) | 2 | 1 |
| 20 | שימיזו אס-פולס | 1 | 4 |
| 21 | יאוואטה ברזל | 1 | 3 |
| 22 | קיוטו פרפל סאנגה | 1 | 1 |
| 23 | ניפון קוקאן | 1 | 1 |
| 24 | נגויה שוקיו-דאן | 1 | 1 |
| 25 | ויסל קובה | 1 | - |
| 26 | טוקיו | 1 | - |
| 27 | אסטרה קלוב (טוקיו) | 1 | - |
| 28 | קבוצת תיכון קובה איצ'י | 1 | - |
| 29 | קייונגסונג | 1 | - |
| 30 | טוקיו שוקיו-דאן | 1 | - |
| 31 | טוקיו אולד-בויז קלוב | 1 | - |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גביע הקיסר (ביפנית)- RSSSF.com - רשימת משחקי גמר גביע הקיסר
גביע הקיסר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-26 באוקטובר 2005. נבדק ב-21 במאי 2006.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ "AFCチャンピオンズリーグ2020 ヴィッセル神戸が本大会の出場権を獲得" (ביפנית). Japan Football Association. 1 בינואר 2020. נבדק ב-1 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "第99回天皇杯 決勝でビデオアシスタントレフェリー（VAR）を導入" (ביפנית). Japan Football Association. 14 בנובמבר 2019. נבדק ב-1 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "第97回天皇杯全日本サッカー選手権大会". JFA.jp. נבדק ב-10 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
Julian Ryall, England replaces football trophy Japan melted down during Second World War, The Telegraph, 7 September 2011
- ^ "F.A. Silver Cup to be presented to Emperor's Cup winners". Japan Football Association. 29 באוגוסט 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Julian Ryall, England replaces football trophy Japan melted down during Second World War, The Telegraph, 7 September 2011
- ^ בעבר "מיצובישי תעשיות"
- ^ בעבר "ניסאן מוטור"
- ^ בעבר "יומיורי" / "טוקיו ורדי 1969" / "ורדי קוואסקי"
- ^ בעבר "מצושיטה תעשיות חשמל"
- ^ בעבר "ינמאר דיזל"
- ^ בעבר "פורקאווה חשמל"
- ^ בעבר "טויו תעשיות"
- ^ בעבר "פוג'יטה תעשיות"
- ^ בעבר "היטאצ'י בע"מ"
- ^ בעבר "ימאהה מוטור"
| כדורגל ביפן
| ||
|---|---|---|
| ניהול | התאחדות הכדורגל היפנית • קבוצות • אצטדיונים • תחרויות | |
| תחרויות ליגה | הליגה היפנית הראשונה • הליגה היפנית השנייה • ליגת הכדורגל היפנית • הליגות היפניות האזוריות | |
| תחרויות ליגה נוספות | אליפות יפן בכדורגל נשים | |
| תחרויות גביע | גביע הקיסר • גביע הליגה היפנית • הסופר קאפ היפני • גביע ג'ומו • גביע שאקאיג'ין • גביע סורוגה בנק | |
| נבחרות | הנבחרת הלאומית • הנבחרת הצעירה • נבחרת הנוער עד גיל 20 • נבחרת הנוער עד גיל 17 • נבחרת יפן בכדורגל נשים | |
| תחרויות אזוריות | גביע פרינץ טאקאמאדו • אליפות כל תיכוני יפן | |