יושיהיטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יושיהיטו
大正天皇
Emperor Taishō(cropped).jpg
לידה 31 באוגוסט 1879
יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בדצמבר 1926 (בגיל 47)
הייאמה (אנ'), יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפןיפן  יפן
מקום קבורה האצ'יוג'ו (אנ'), יפן
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג הקיסרית טיימיי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית המלוכה של יפן
אב מוצוהיטו עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Yanagihara Naruko עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הירוהיטו
נוֹבוּהיטוֹ, הנסיך טאקאמאצוּ
יאשוהיטו, הנסיך צ'יצ'יבו
טאקאהיטוֹ, הנסיך מיקַאסַה עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר יפן ה־123
30 ביולי 1912–25 בדצמבר 1926
(14 שנים)
פרסים והוקרה
חתימה Taisho shomei-svgver.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יושיהיטו[1]יפנית: 嘉仁;‏ 31 באוגוסט 1879 - 25 בדצמבר 1926), המכונה ביפן הקיסר טָאישוֹ (大正天皇), היה הקיסר ה-123 במספר של יפן. יושיהיטו ירש את אביו, מוצוהיטו, עם מותו של זה בשנת 1912 ושלט עד מותו בשנת 1926, אם כי מאז שנת 1921 היה בנו ויורשו, הירוהיטו, עוצר (שליט) בתפקיד העוצר עקב בריאותו המעורערת של יושיהיטו.

תקופת טאישו כפי שנודעת תקופת שלטונו הייתה ביפן תקופה של מודרניזציה ודמוקרטיזציה לעבר העולם המערבי, דבר שהביא להתנגדות חריפה להמשך השלטון הדמוקרטי מצד פלגים קיצוניים בתוך הצבא היפני הקיסרי. לאורך שלטונו יפן השתתפה במלחמת העולם הראשונה והנהיגה את המערכה בסיביר במסגרת התערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים ברוסיה. לקראת סוף שלטונו נחלה יפן את רעידת האדמה הגדולה בתולדותיה: רעידת האדמה והצונמי בקאנטו (1923).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושיהיטו היה בנו הזכר היחיד של אביו, הקיסר מוצוהיטו (מייג'י). הוא נולד לפילגשו של הקיסר, אולם באופן רשמי הוכר כבנה של הקיסרית שוקן (הארוקו). יושיהיטו היה הקיסר האחרון בהיסטוריה של יפן שהיה בן הפילגש ולא הרעייה הקיסרית של הקיסר שקדם לו. עם לידתו קיבל את השם הַארוּ נוֹ מיאַה ("הנסיך הארו") ומאוחר יותר קיבל את שמו יושיהיטו. כנהוג במסורת היפנית, יושיהיטו לא גדל עם הוריו אלא עם סבא רבא שלו, נקאייאמה טדאיסו - אביה של רעייתו הקיסרית של קומיי, קיסר יפן, אביו של הקיסר מוצוהיטו המכהן.

הוא הוכרז באופן רשמי כיורש העצר ב-31 באוגוסט 1887, והוכתר כנסיך יורש העצר ב-3 בנובמבר 1888. בשנת 1900 נשא לאישה את בתו של ראש משפחת פוג'יווארה המלכותית למחצה (לפי המסורת היפנית, על יורש העצר הקיסרי להתחתן עם בת למשפחת אצולה המקורבת בדרך מסוימת לשושלת הקיסרית), וביחד הם הולידו את 4 ילדיהם:

  1. הנסיך יורש העצר הירוהיטו, שירש את הקיסר יושיהיטו לאחר מותו. (29 באפריל 1901 - 7 בינואר 1989)
  2. הנסיך צ'יצ'יבּוּ (יאשוּהיטוֹ) (26 במאי 1902 - 4 בינואר 1953)
  3. הנסיך טאקאמאצוּ (נוֹבוּהיטוֹ) (1 במרץ 1905 - 3 בפברואר 1987)
  4. הנסיך מיקַאסַה (טאקאהיטוֹ) (2 בדצמבר 1915 - 27 באוקטובר 2016)

זמן מועט לאחר לידתו לקה יושיהיטו בדלקת קרום המוח, מה שערער את בריאותו הגופנית, הנפשית והשכלית. הוא הוסתר מהציבור היפני ככל שניתן, גם לאחר הכתרתו כקיסר בשנת 1912. בשונה מאביו ומבנו, יושיהיטו לא נהג להשתתף רבות בצפייה על מסדרים צבאיים של הצבא היפני הקיסרי והיה מעורב במידה מועטה יחסית בנושאי המדינה. על כן, ליועצי הגנרו, שומרי החותם הפרטי ויועצים אחרים בחצר הקיסרית הייתה השפעה רבה על קבלת ההחלטות שלו.

קיסר יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחת ההופעות הפומביות הנדירות שלו, בעת פתיחת מושב הפרלמנט היפני של שנת 1913 הוא גלגל את הדף עליו נכתב נאומו למעין טלסקופ ובהה דרכו בקהל ההמום. עקב קלות ההשפעה עליו הוא אישר מתוך התמיכה של יועציו את השתתפותה של האימפריה היפנית בתוך מלחמת העולם הראשונה, זמן קצר לאחר תחילת המלחמה. עקב החשש מעליית הקומוניזם, האימפריה היפנית הפכה לכוח המרכזי במהלך המערכה בסיביר והמזרח הרחוק הרוסי לאורך מלחמת האזרחים ברוסיה. התערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים ברוסיה הסתיימה בשנת 1920 בכישלון אך יפן מצידה המשיכה להיאבק נגד רוסיה הסובייטית ומאוחר יותר ברית המועצות עד שנת 1925.

לאורך מלחמת העולם הראשונה עלתה השפעתה של האימפריה היפנית על הרפובליקה הסינית שבאותה העת הייתה במאבק פנימי ממושך שנודע בתור תקופת המצביאים. הממשלה היפנית הציגה בשנת 1915 את עשרים ואחת התביעות בפני ממשלת בייאנג הסינית, לא כל התביעות של יפן נענו ויחסיה עם ארצות הברית והאימפריה הבריטית התקררו עקב התביעות מן הממשלה הסינית, שבבירור נועדו במטרה לחזק את ההשפעה היפנית בסין.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החל תהליך הדמוקרטיזציה היפנית להאיץ. המערכת הדו-מפלגתית הגיעה לשיא השפעתה, לראשונה מונו ראשי ממשלה שלא היו ממוצא סמוראי וניתנו זכויות הצבעה ליותר ויותר האנשים בחברה הכללית היפנית. הכלכלה היפנית פרחה גם היא. לאחר הוועידה הימית בוושינגטון ואמנת וושינגטון יחסי ארצות הברית–יפן החלו להיכנס למתיחות. בשנת 1923 התרחשה רעידת האדמה והצונמי בקאנטו, הגדולה ברעידות האדמה בהיסטוריה של יפן אשר הביאה להרס רוב הבירה טוקיו. למרות הרס העיר, הארמון הקיסרי בו שהה הקיסר יושיהיטו נותר יציב על עומדו.

מאז שנת 1919 הפסיק באופן רשמי למלא כל תפקיד ציבורי ובשנת 1921 הכריז על בנו הירוהיטו כעוצר של יפן במקומו. עם מותו של יושיהיטו ב-1926 ירש אותו בנו הירוהיטו כקיסר יפן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יושיהיטו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשפחת הקיסרים היפניים אין שם משפחה, והם בעלי שם פרטי בלבד.