גבריאל לייצ'אנו
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
גבריאל לייצ'אנו (נולד ב-23 במאי 1942, ברומנית: Râmnicu Vâlcea) הוא פילוסוף רומני.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לייצ'אנו נולד ב-23 במאי 1942 ברמניקו ולצ'ה; אביו, עבד בפיננסים, ואמו הייתה מורה למתמטיקה.
בילדותו התיישבה המשפחה בבוקרשט. הוא סיים את הפקולטה לפילוסופיה (1960-1965) ואת הפקולטה לשפות קלאסיות (1968-1973) מבוקרשט. ב-1976 קיבל את תואר הדוקטורט בפילוסופיה עם התזה הטראגית. "פנומנולוגיה של גבול והתעלות". לאחר מכן שימש כחוקר צעיר במכון לפילוסופיה. הוא החל ללמוד יחד עם אנדריי פלשו ב"בית ספר פלטיניש" (אתר נופש הררי שבו ביצע הפילוסוף קונסטנטין נויקה, באמצעות סמינרים פרטיים, יחד עם כמה תלמידים, את הפרויקט התרבותי של הסתגרות מעצבת בהתנדבות מול המציאות של המשטר הקומוניסטי) לייצ'אנו הושפע רבות מהמנטור שלו, קונסטנטין נויצה, במיוחד בזמן שהייה בעיר פלטיניש, פילוסוף רומני שנהג לקחת את תלמידיו וחסידיו היקרים ביותר לביתו הקטן בפלטיניש, שם היה מלמד אותם את מה שהם כינו לאחר מכן "לא שיעורי פילוסופיה, אלא חוויות רוחניות".
חסיד נוסף של נויצה שהוזמן לפלטיניש היה אנדריי פלשו, לייצ'אנו ופלשו עדיין חברים היום). לייצ'אנו מתייחס לזמנים אלו כ"אסכולת פלטיניש" והמונח החל להיות מקובל ושימוש נרחב בפילוסופיה הרומנית, כמו גם האירופית. בין השנים 1982-1984 היה בעל מלגה של קרן אלכסנדר פון הומבולדט
עיקר נושאי כתיבתו הם: ניכור, מקריות, חופש, אפוריה מוסר ומציאות. ניתן להגדיר את נושא חשיבתו כאקזיסטנציאליסטי ואגנוסטי ("בעיה אמיתית לא יכולה להתאים לידע אמיתי", ראה ספרו "דלת אסורה"). רעיונותיו הושפעו בעיקר מהאידיאליזם האפלטוני, קאנט, שלינג, הוסרל והאונטו-פנומנולוגיה של היידגר. בספרו אודות "הגבול", הוא מתווה פנומנולוגיה קיומית המוגדרת על ידי רעיון התעלות מעבר לקביעות הכלליות וההכרח ההיסטורי, אל עבר אחריות אינדיבידואלית המתקבלת באמצעות בחירה, עיצוב ונחישות.
גם בשנות ה-2000 והוא נותר דמות מיינסטרים בחיים הציבוריים האינטלקטואליים ברומניה, עם קשרים הדוקים עם אנדריי פלשו, מוניקה לובינסקו ווירג'יל אירונקה . [2] אחד המבקרים, גבריאל אנדרסקו, הציע שלייצ'אנו סייע לכאורה לקיצוניות בכך שאיפשר לבית ההוצאה שלו לערוך את יצירותיהם של דמויות רומניות בין-מלחמתיות (שנרדפו בזמן שלטון הקומוניזם) שאנדרסקו האשים בהיותן "אידיאולוגים של קיצוניות ימנית".[3]
לייצ'אנו הוא פרופסור בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת בוקרשט מאז 1992. חבר מייסד של הקבוצה לדיאלוג חברתי (1990), נשיא איגוד המוציאים הרומנים לאור וחבר במועצה המדעית של New Europe College .
בין 1998 ל-2001, הוא היה חבר במועצה המנהלית של הטלוויזיה הלאומית הרומנית.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טראגיקול. O fenomenologie a limitei și depășirii ( The Tragic - A Phenomenology of limit and overtaking ), 1975
- Încercare în politropia omului și a culturii (מסה על הפוליטרופיה של האדם והתרבות), 1981
- ז'ורנל דה לה פלטיניש. Un model payeic în cultura umanistă ( יומן פלטיניש: מודל פאידיאי בתרבות ההומניסטית ), 1983
- Le Journal de Păltiniș, La Decouverte, פריז, 1998
- יומן פלטיניש, הוצאת CEU, בודפשט וניו יורק, 2000
- Epistolar ( Epistolary ), 1987, שותף ועורך
- Apel către lichele ( Appeal to knaves ), 1992
- Cearta cu filozofia. Eseuri ( מריבה עם פילוסופיה. מאמרים ), 1992
- Despre limită ( על הגבלה ), 1994
- דה לה לימיטה, אד. מיכאלון, פריז, 1997
- מסלולי טיול: EM. Cioran urmat de Apocalipsa după Cioran. Trei zile de convorbiri - 1990 , 1995
- מסלולי טיול: EM Cioran suivi de Les Continents de l'insomnie, Ed. מיכאלון, פריז, 1995
- אפוקליפסן לפי Cioran, Dualis Forlags, Ludvika, Suedia, 1997
- Declarație de iubire ( הצהרת אהבה ), 2001
- Ușa interzisă ( הדלת האסורה ), 2002
- אם זה סימבול. פירוש ale simbolului în teoria artei și filozofia culturii ( אדם וסמל. פירושים של הסמל בתורת האמנות ובפילוסופיית התרבות ), 2005
- Despre minciună ( על שקר ), 2006
- Despre ură ( על שנאה ), 2007
- Scrisori către fiul meu, 2008
- Întâlnire cu un necunoscut, 2010
- Întâlnire în jurul unei palme Zen, 2011
- פגישה עם זר
ספריו מתפרסמים כעת בברזיל בהוצאת Editora Monergismo. [4]
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפלטון, פרשנים אריסטוטלים, פילוסופים גרמנים ( מרטין היידגר, שלינג )
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Exercițiu de admirație ( תרגיל של הערצה ), 1991, עם קונסטנטין צ'לבה (כותב שותף)
- ראיון עם אז'ן יונסקו, 1992
- Apocalipsa după Cioran ( אפוקליפסה על פי Cioran ), 1995, עם Sorin Ilieșiu (כותב שותף)
ספרים מוקלטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ușa interzisă ( הדלת האסורה ), 2003
- Noica, 2003, עם אנדריי פלשו (כותב משותף)
- Apel către lichele ( Apel to knaves ), 2006
- Declaraţie de iubire ( הצהרת אהבה ), 2006
- סבסטיאן, mon frère. Scrisoare către un frate mai mare ( סבסטיאן, mon frère. מכתב לאח בכור ), 2006
- Strategii ale seducţiei. דה לה רומיאו ואי ג'ולייטה לה סרוטול ציוריאן ( אסטרטגיות של פיתוי. מרומיאו ויוליה ועד נשיקה סיוראנית ), 2006
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס איגוד הסופרים הרומני, 1983, עבור יומן פלטיניש
- Chevalier de l' Ordre des Arts et des Lettres, 1992
- הפרס הגדול של איגוד יוצרי הסרטים הרומני, 1992, ex-aequo, עבור הפעלת הערצה
- צלב הצטיינות, מחלקה ראשונה, מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, 2006, לקידום השפה והתרבות הגרמנית ברומניה
- אביר מסדר הכוכב של רומניה, 2006
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Organizations, Organization of Phenomenology (2007). Phenomenology 2005. Zeta Books. pp. 73–. ISBN 978-973-88632-0-0. נבדק ב-30 במאי 2011.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Monica Lovinescu (2006), Jurnal 1998-2000, Editura Humanitas.
- ^ Andreescu, Gabriel (2003). "Ideologii, discursuri, asocieri extremiste". Extremismul de dreapta în România (PDF). Cluj: Centrul pentru Diversitate Etnoculturală. p. 26. ISBN 978-973-85738-8-8. נבדק ב-2 ביולי 2011.
Notorietatea pe care au căpătat-o oamenii de presă și de carte din categoria autorilor citați face ca valorile democrației liberale moderne să se afle astăzi în defensivă. Cazul lui Gabriel Liiceanu, care a promovat prin editura sa voga naționaliștilor și a iraționaliștilor interbelici – ideologi ai extremismului de dreapta –, sau al lui Horia-R. Patapievici, autorul unei cărți pe cât de reacționară, pe atât de succes, arată rolul intelectualilor antiminoritari și antimulticulturaliști în pregătirea unei atmosfere propice curentelor extremiste.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Tecnologia, Tray. "Gabriel Liiceanu na Editora Monergismo - Compre aqui". www.editoramonergismo.com.br (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-2024-02-12.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "גבריאל לייצ'אנו".