פרידריך וילהלם שלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך וילהלם שלינג
Friedrich Wilhelm Joseph von Schelling
Nb pinacoteca stieler friedrich wilhelm joseph von schelling.jpg
Friedrich Wilhelm Joseph Schelling Signature - 01.svg
לידה 27 בינואר 1775
לאונברג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוגוסט 1854 (בגיל 79)
בד רגאז, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טיבינגן, אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט גוטלב כריסטיאן סטור (אנ')
זרם אידיאליזם גרמני
תחומי עניין מטאפיזיקה, תורת ההכרה, אסתטיקה
הושפע מ אפלטון, ברוך שפינוזה, גוטפריד לייבניץ, עמנואל קאנט, יוהאן גוטליב פיכטה
השפיע על גאורג וילהלם פרידריך הגל, סרן קירקגור, מרטין היידגר, צ'ארלס סנדרס פירס, שמואל הוגו ברגמן, ולדימיר ינקלביץ, קן וילבר
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות
מסדר מקסימיליאן הבווארי למדעים ואמנויות (1853) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרידריך וילהלם יוזף פון שלינג (גרמנית: Friedrich Wilhelm Joseph von Schelling; ‏27 בינואר 1775) היה פילוסוף גרמני. היסטוריונים של הפילוסופיה לרוב ממקמים את שלינג כחוליה המגשרת בהתפתחות האידיאליזם הגרמני בין יוהאן גוטליב פיכטהמנטור שלו בתחילת דרכו) לבין גאורג וילהלם פרידריך הגל (חברו ללימודים ויריבו האקדמי בהמשך הדרך).[1]

ברבות השנים דעך מעמדה של הפילוסופיה של שלינג. בין הגורמים לכך ניתן למנות את הדומיננטיות של הפילוסופיה של הגל, שבעבודותיו המאוחרות הציג את שלינג כלא יותר מאשר הערת שוליים זניחה בהתפתחות תולדות הפילוסופיה. בנוסף, פילוסופית הטבע של שלינג ה-"Naturphilosophie" (אנ') ספגה ביקורת בגלל נטייתה לאנלוגיות ובשל היעדר ביסוס אמפירי. עם זאת, בשנים האחרונות חלה התעניינות מחודשת בפילוסופיה של שלינג בשל ביקורתו המאוחרת על הגל (שהשפיעה על קירקגור, פוירבך, מרקס ואחרים); הסובייקטיביות האנטי-קרטזיאנית שלו (שהשפיעה על ניטשה, היידגר ולאקאן); והדיון של שלינג ביחס האנושות לטבע זכה לעדנה מחודשת לאור משבר האקלים.[2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגרוטיפ של שלינג משנת 1848

פרידריך וילהלם שלינג נולד בלאונברג ליד שטוטגרט ב-27 בינואר 1775. הוא פקד סמינרים פרוטסטנטים בטיבינגן (כיום גרמניה) בשנים 17901795, והיה מוערך בקרב פילוסופים דגולים רבים כגון: הגל, והמשורר האידיאליסט פרידריך הלדרלין.

ב-1797 עבר ליינה שבגרמניה ושם התוודע לראשונה לחלק מהרעיונות של הרומנטיקה החדשה, ופגש משוררים רבים שהיו בכנסים במכללה שבה למד. במשך הזמן למד בפקולטה בגרמניה והגיע לדרגת פרופסור.

אף על פי שהרצאותיו בברלין היו בנוכחותם של משוררים דגולים, יצירותיו הפילוסופיות לא התקבלו ולא נחשבו בעיניהם לדבר משמעותי שיש להתייחס אליו ברצינות. למרות זאת, כיום ידוע שחשיבותו הפילוסופית והאידיאליזם שחקר משפיעה על רבים שדחו אותו, בעיקר בגלל חוגי הפוליטיקה והקבוצות הנמנות איתה.

שלינג נפטר ב-20 באוגוסט 1854 בשווייץ.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ueber Mythen, historische Sagen und Philosopheme der ältesten Welt (On Myths, Historical Legends and Philosophical Themes of Earliest Antiquity, 1793)[3]
  1. Ueber die Möglichkeit einer Form der Philosophie überhaupt (On the Possibility of an Absolute Form of Philosophy, 1794),[4]
  2. Vom Ich als Prinzip der Philosophie oder über das Unbedingte im menschlichen Wissen (Of the I as the Principle of Philosophy or on the Unconditional in Human Knowledge, 1795), and
  3. Philosophische Briefe über Dogmatismus und Kriticismus (Philosophical Letters on Dogmatism and Criticism, 1795).[5]
  • 1, 2, 3 in The Unconditional in Human Knowledge: Four Early Essays 1794–6, translation and commentary by F. Marti, Lewisburg: Bucknell University Press (1980).
  • De Marcione Paulinarum epistolarum emendatore (1795).[6]
  • Abhandlung zur Erläuterung des Idealismus der Wissenschaftslehre (1796).[7] Translated as Treatise Explicatory of the Idealism in the 'Science of Knowledge' in Thomas Pfau, Idealism and the Endgame of Theory, Albany: SUNY Press (1994).
  • Ideen zu einer Philosophie der Natur als Einleitung in das Studium dieser Wissenschaft (1797) as Ideas for a Philosophy of Nature: as Introduction to the Study of this Science, translated by E. E. Harris and P. Heath, introduction R. Stern, Cambridge: Cambridge University Press (1988).
  • Von der Weltseele (1798).
  • System des transcendentalen Idealismus (1800) as System of Transcendental Idealism, translated by P. Heath, introduction M. Vater, Charlottesville: University Press of Virginia (1978).
  • Ueber den wahren Begriff der Naturphilosophie und die richtige Art ihre Probleme aufzulösen (1801).
  • "Darstellung des Systems meiner Philosophie" (1801), also known as "Darstellung meines Systems der Philosophie", as "Presentation of My System of Philosophy," translated by M. Vater, The Philosophical Forum, 32(4), Winter 2001, pp. 339–371.
  • Bruno oder über das göttliche und natürliche Prinzip der Dinge (1802) as Bruno, or on the Natural and the Divine Principle of Things, translated with an introduction by M. Vater, Albany: State University of New York Press (1984).
  • On the Relationship of the Philosophy of Nature to Philosophy in General (1802). Translated by George di Giovanni and H.S. Harris in Between Kant and Hegel, Albany: SUNY Press (1985).
  • Philosophie der Kunst (lecture) (delivered 1802–3; published 1859) as The Philosophy of Art (1989) Minnesota: Minnesota University Press.
  • Vorlesungen über die Methode des akademischen Studiums (delivered 1802; published 1803) as On University Studies, translated E. S. Morgan, edited N. Guterman, Athens, Ohio: Ohio University Press (1966).
  • Ideas on a Philosophy of Nature as an Introduction to the Study of This Science (Second edition, 1803). Translated by Priscilla Hayden-Roy in Philosophy of German Idealism, New York: Continuum (1987).
  • System der gesamten Philosophie und der Naturphilosophie insbesondere (Nachlass) (1804). Translated as System of Philosophy in General and of the Philosophy of Nature in Particular in Thomas Pfau, Idealism and the Endgame of Theory, Albany: SUNY Press (1994).
  • Philosophische Untersuchungen über das Wesen der menschlichen Freiheit und die damit zusammenhängenden Gegenstände (1809) as Of Human Freedom, a translation with critical introduction and notes by J. Gutmann, Chicago: Open Court (1936); also as Philosophical Investigations into the Essence of Human Freedom, trans. Jeff Love and Johannes Schmidt, SUNY Press (2006).
  • Clara. Oder über den Zusammenhang der Natur- mit der Geisterwelt (Nachlass) (1810) as Clara: or on Nature's Connection to the Spirit World trans. Fiona Steinkamp, Albany: State University of New York Press, 2002.
  • Stuttgart Seminars (1810), translated by Thomas Pfau in Idealism and the Endgame of Theory, Albany: SUNY Press (1994).
  • Weltalter (1811–15) as The Ages of the World, translated with introduction and notes by F. de W. Bolman, jr., New York: Columbia University Press (1967); also in The Abyss of Freedom/Ages of the World, trans. Judith Norman, with an essay by Slavoj Žižek, Ann Arbor: The University of Michigan Press (1997).
  • "Ueber die Gottheiten von Samothrake" (1815) as Schelling's Treatise on 'The Deities of Samothrace', a translation and introduction by R. F. Brown, Missoula, Mont.: Scholars Press (1977).
  • Darstellung des philosophischen Empirismus (Nachlass) (1830).
  • Philosophie der Mythologie (lecture) (1842).
  • Philosophie der Offenbarung (lecture) (1854).
  • Zur Geschichte der neueren Philosophie (probably 1833–4) as On the History of Modern Philosophy, translation and introduction by A. Bowie, Cambridge: Cambridge University Press (1994).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הכוכב השני בתוך המזל המשולש של האידיאליזם בשמי הפילוסופיה בהתחלת המאה התשעה עשרה: פיכטה, שלינג, היגל" (שמואל הוגו ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה)
  2. ^ =https://plato.stanford.edu/entries/schelling/
  3. ^ Adamson & Mitchell 1911, p. 316.
  4. ^ Adamson & Mitchell 1911, p. 319.
  5. ^ Adamson & Mitchell 1911, p. 317.
  6. ^ Friedrich Wilhelm Joseph von Schelling; Gottlob Christian Storr (1795). De Marcione Paullinarum epistolarum emendatore. Rodopi. 
  7. ^ Adamson & Mitchell 1911, p. 317 fn. 1.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.