גונטה שטלצל
 | |
| לידה |
5 במרץ 1897 (יוליאני) מינכן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
22 באפריל 1983 (בגיל 86) מנדורף, שווייץ |
| מדינה |
גרמניה |
| תחום יצירה | אריגה |
| השכלה | באוהאוס |
| בן זוג | אריה שרון, Willy Stadler |
  | |
גוּנטָה שטלצל (Gunta [Adelgunde] Stölzl; 5 במרץ 1897, מינכן, בוואריה, גרמניה – 22 באפריל 1983, ציריך,[1] שווייץ) הייתה אמנית סיבים, אורגת ומעצבת אריגים; הייתה האישה הראשונה שצורפה לסגל המורים של בית הספר לאדריכלות ולעיצוב באוהאוס.
קורות חייה ופועלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גונטה שטלצל נולדה במינכן לפרנץ, מורה ומנהל בית ספר, ולקרסנץ, במשפחה בת שני ילדים. למדה בבית-הספר לאמנויות שימושיות (גר') שם. ב-1919, אחרי שירות כאחות הצלב האדום במלחמת העולם הראשונה, החלה את לימודיה בבית הספר באוהאוס בוויימאר. בשנת 1923 הוסמכה כאוּמן-מומחה (מייסטר). ב-1925, אחרי השתלמות בשווייץ בתהליכים תעשייתיים של ייצור אריגים והמעבר של בית הספר באוהאוס מוויימאר לדסאו, חזרה לפעול בו כמדריכה. ב-1927 מונתה רשמית לראשת סדנת האריגה של המוסד. בהנהגתה, וברוח באוהאוס, הועבר הדגש מאמנות אריגה יחידנית ליצירת דגמי אריגים שימושיים מותאמים לייצור המוני, תוך ניסויים חדשניים בחומרים לא-מסורתיים כגון צלופן, סיבי זכוכית ומתכת.
ב-1929 נישאה לאדריכל הארצישראלי אריה שרון, שהשתלם בבית הספר באוהאוס בדסאו אצל הנס מאייר, ובאותה שנה נולדה בתם יעל. עקב נישואיה איבדה את אזרחותה הגרמנית. ב-1931 עזבה את מִשׂרתה בבאוהאוס, בין היתר כתוצאה משינויים מבניים שבהם הוכפפה סדנת האריגה למחלקה לעיצוב פנים וגם משום שינוי הרוחות הפוליטי. את מקומה בסדנת האריגה מילאה תלמידתה אנני אלברס. ב-1932 הועבר בית הספר באוהאוס לברלין, וב-1933 נסגר כליל.
שטלצל נפרדה מבעלה, שרון, שחזר לארץ ישראל ועקרה לשווייץ.[2] שם הקימה מיד מפעל טקסטיל עם עמיתים מימי באוהאוס (S-P-H Stoffe) ועסקה בעיצוב ובייצור אריגים.[3] בשנת 1938 ייסדה בציריך מפעל אריגה משלה (Sh-Stoffe, Handweberei Flora) שנסגר ב-1967. בשנת 1942 נישאה לעיתונאי השווייצרי וילי שטדלר ונולדה בתם מוניקה. עקב כך קיבלה אזרחות שווייצרית. שטלצל פעלה בסדנתה הפרטית עד מותה ב-1983 והתרכזה בעיקר ביצירת שטיחי קיר. אריגיה מאופיינים במיחברים מופשטים, לעיתים א-סימטריים, שהושפעו מלימודיה אצל פאול קלה.
עבודותיה של גונטה שטלצל אצורות בארכיב הבאוהאוס בברלין ובאוספי מוזיאונים מובילים בגרמניה ובשווייץ וכן במוזיאון לאמנות מודרנית ובמוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, במוזיאון פול גטי בקליפורניה, במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ועוד.[4]
הנצחתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי מותה ייסדו בנותיה, יעל שרון-אלוני ומוניקה שטדלר, את "קרן גונטה שטלצל", לשם הנצחת פועלה. באתר הקרן מוצגים, בצד עבודותיה, גם יומניה, מאמריה ומכתביה של גונטה שטלצל.[4] ההכרה בערכהּ באה לביטוי, בין היתר, בקריאת רחובות על שמה בערים ארפורט, וימאר ומינכן בגרמניה.
ליצירתה של גונטה שטלצל הוקדש קיר בתערוכה "אריה שרון: אדריכל המדינה" בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו (מוזיאון תל אביב לאמנות, אפריל 2018–אוקטובר 2018).[5]
אריאל אלוני, נכדם של שטלצל ושרון, תרם ב-2024 אוסף של 35 מציוריה לקרן הבאוהאוס בדסאו (Stiftung Bauhaus Dessau).[6]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ingrid Radewald, Gunta Stölzl: Pionierin der Bauhausweberei, Weimarer Verlagsgesellsch, 2019 (בגרמנית) ISBN 978-3-737-40258-3
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבחר מעבודותיה של גונטה שטלצל
- יצירותיה באתר 'קרן גונטה שטלצל'
- Gunta Stölzl – A Loom with a View (באנגלית)
- Gunta Stölzl – Bauhaus Master, MoMa, 2009 (באנגלית)
מוניקה שטדלר על אמהּ, גונטה שטלצל (באנגלית), לרגל התערוכה "באוהאוס: אמנות כחיים" במרכז האמנויות ברביקן בלונדון, 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי הביוגרפיה באתר "קרן גונטה שטלצל", שייסדו בנותיה
- ^ ב-1936 נכנסו לתוקף גירושיה משרון
- ^ ראשי התיבות של שמותיהם – Hürlimann ,Preiswerk, Stölzl
- ^ 1 2 אתר 'קרן גונטה שטלצל'
- ^ על תערוכת "אריה שרון - אדריכל המדינה"
- ^ "ציורים של אומנית באוהאוס מגיעים לדסאו", ידיעה בשירות השידור של גרמניה, 30.7.2024 (בגרמנית)