גורם חצוצרתי לאי פוריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גורם חצוצרתי לאי פוריות
גורם fallopian tube disease עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 N97.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גורם חצוצרתי לאי פוריות (באנגלית: Tubal factor infertility) היא אי פוריות נשית כתוצאה ממספר סיבות, חלקן נרכשות וחלקן מולדות וכמו גם גורמים אחרים המעכבים את הירידה של ביצית מופרית או לא מופרית לתוך הרחם דרך החצוצרות.

גורם חצוצרתי לאי פוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורם החצוצרה לאי פוריות הוא אי פוריות נשית הנגרמת ממחלות, חסימות, נזק, צילוק, מומים מולדים או גורמים אחרים המעכבים את הירידה של ביצית מופרית או לא מופרית לתוך הרחם דרך החצוצרות ומונעת היריון נורמלי ולידה מלאה. גורמי החצוצרה אחראים ל-25%–30% מקרי אי פוריות[1]. גורם החצוצרה הוא סיבוך אחד של זיהום כלמידיה טראכומטיס בנשים[2].

חיידקי כלמידיה ומיקופלאסמה, המועברים במגע מיני, הם גורמי אי פוריות ותוצאות היריון שליליות הניתנות למניעה. כשהזיהומים מחמירים, הם יכולים לגרום לאי פוריות שמקורה בחצוצרות. לאי פוריות יכולות להיות מספר סיבות אפשריות ויכולות לא להיות מזוהות במשך שנים אחרי שזיהום של זיבה, כלמידיה או מיקופלאסמה גרם לנזק בחצוצרות, כיוון שאולי האישה שחלתה לא ניסתה להיכנס להיריון שנים לאחר מכן[2].

סימנים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי פוריות הוא תסמין עיקרי של גורם החצוצרה לאי פוריות ובאופן כללי מוגדר כאישה מתחת לגיל 35 שלא נכנסה להיריון אחרי 12 חודשים ללא שימוש באמצעי מניעה. 12 חודשים הם הגבול היחסי התחתון עבור זמן כניסה להיריון לפי ארגון הבריאות העולמי[3]. כאשר חוסר היכולת להתעבר מלווה בסימנים ותסמינים של מחלה זיהומית של האגן כמו כאב בבטן התחתונה, יכול להיות שגורם החצוצרה לאי פוריות קיים. היסטוריה של מחלת אגן זיהומית, ראיה לפרוסקופית של צילוק ואבחון של דלקת החצוצרה תומכים באבחנה.

גורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורם החצוצרה לאי פוריות יכול להיגרם מזיהום כלמידיה ולכן בדיקת נוגדנים של כלמידיה היא כלי אבחון אחד[4]. נשים נתקלות בקושי להיכנס להיריון או לשאת תינוק עד לסיום ההיריון בגלל הצטברות של רקמה צלקתית בחצוצרות הגורמת לנזק לריסים על תאי האפיתל[5][6]. גורם החצוצרה לאי פוריות יכול להיגרם גם על ידי אנדומטריוזיס[7].

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרופא המטפל ישיג היסטוריה רפואית ויבחן האם יש חסימות או זיהומים בחצוצרות. חסימה יכולה להיווצר בכל מקום לאורך החצוצרה. החסימה יכולה להיות חלקית או חסומה לגמרי. מידת החסימה מוערכת בדרך כלל על ידי שימוש בהיסטרופוסים. ניתן להשתמש בלפרוסקופיה כדי לקבוע את מידת החסימה. ניתן לראות הידבקויות באגן, אם קיימות[4]. מבחינים יותר (70%) בחסימה המרוחקת ממרכז החצוצרה מאשר בחסימה הקרובה למרכז. החסימה יכולה להיגרם על ידי הידרוסלפינגס, הידבקויות באגן או מיזוג של גדילים. חסימה של החצוצרה נגרמת על ידי זיהום, אנדומטריוזיס, מיומות, דלקת החצוצרה או רירית מיובשת. מכיוון שהחצוצרה יכולה להתעוות בזמן ההזרקה של הצבע בתהליך היסטרופוסים, האבחנה יכולה להיו שגויה[4].

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם יש חשד שגורם החצוצרה לאי פוריות הוא הסיבה לאי הפוריות, הטיפול מתחיל עם או בלי אימות של הזיהום בגלל סיבוכים שיכולים להיגרם על ידי דחיית הטיפול. טיפול נאות תלוי בפתוגן ונעשה שימוש בטיפול אנטיביוטי. טיפול במחלות מין זיהומיות אפשריות בגופו של הפרטנר המיני מונע זיהום חוזר[8]. טיפול אנטיביוטי משפיע על התוצאות לטווח קצר או ארוך של נשים במצב קל או בינוני של המחלה[9]. עבור נשים עם זיהומים ברמה קלה עד בינונית, נרשם טיפול אוראלי או פרנטרלי. התרופות האנטיביוטיות האופייניות שבהן משתמשים הן צפוקסיטין או צפוטטן עם דוקסיציקלין וקלינדמיצין עם גנטמיצין[10][11][12]. טיפול פרנטרלי חלופי הוא אמפיצילין/סולבקטם עם דוקסיציקלין[13]. ברגע שהזיהום סולק, ניתוח של פתיחת חלל החצוצרה יכול להצליח כדי לאפשר היריון ולידה מוצלחים[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tubal Factor Infertility:Diagnosis and Management in the Era of Assisted Reproductive Technology: Diagnosis and Management in the Era of Assisted Reproductive Technology, Dun, Erica C. ; Nezhat, Ceana H. Obstetrics and Gynecology Clinics of North America, December 2012, Vol.39(4), pp.551-566[Peer Reviewed Journal]
  • Genome-wide identification of Chlamydia Trachomatis antigens associated with tubal factor infertility, Budrys, N.M. ; Rodgers, A.K. ; Gong, S. ; Holden, A. ; Schenken, R.S. ; Zhong, G. Fertility and Sterility, 2011, Vol.96(3), pp.S95-S95[Peer Reviewed Journal]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bardawil, Tarek (30 בינואר 2018). Lucidi, Richard Scott, ed. "Fallopian Tube Disorders: Overview". Medscape. בדיקה אחרונה ב-25 בפברואר 2018. 
  2. ^ 1 2 Sunčanica Ljubin-Sternak, Tomislav Meštrović, Chlamydia trachomatis and Genital Mycoplasmas: Pathogens with an Impact on Human Reproductive Health, Journal of Pathogens 2014, 2014 doi: 10.1155/2014/183167
  3. ^ Trevor G. Cooper, Elizabeth Noonan, Sigrid von Eckardstein, Jacques Auger, World Health Organization reference values for human semen characteristics*‡, Human Reproduction Update 16, 2010-01-01, עמ' 231–245 doi: 10.1093/humupd/dmp048
  4. ^ 1 2 3 Wolters Kluwer Health - Article Landing Page, pt.wkhealth.com
  5. ^ Jackie I Tay, Judith Moore, James J Walker, Ectopic pregnancy, Western Journal of Medicine 173, 2000-8, עמ' 131–134
  6. ^ Leon Speroff, Robert H. Glass, Nathan G. Kase, Clinical Gynecological Endocrinology and Infertility, Lippincott Williams & Wilkins, 6th Edition, 1999, עמ' 1149ff, ISBN 978-0-683-30379-7
  7. ^ Endometriosis - Symptoms and causes - Mayo Clinic, www.mayoclinic.org (באנגלית)
  8. ^ PID Partner Management - Self-Study from CDC, www2a.cdc.gov (ארכיון)
  9. ^ C. K. Walker, H. C. Wiesenfeld, Antibiotic Therapy for Acute Pelvic Inflammatory Disease: The 2006 Centers for Disease Control and Prevention Sexually Transmitted Diseases Treatment Guidelines, Clinical Infectious Diseases 44, 2007-04-01, עמ' S111–S122 doi: 10.1086/511424
  10. ^ Roberta B. Ness, David E. Soper, Robert L. Holley, Jeffrey Peipert, Effectiveness of inpatient and outpatient treatment strategies for women with pelvic inflammatory disease: Results from the pelvic inflammatory disease evaluation and clinical health (peach) randomized trial, American Journal of Obstetrics and Gynecology 186, 2002-05-01, עמ' 929–937 doi: 10.1067/mob.2002.121625
  11. ^ Ness RB, Hillier SL, Kip KE et al. Bacterial vaginosis and risk of pelvic inflammatory disease" Obstet Gynecol 2004; 44 (Supp 3): S111–22., Ness RB, Hillier SL, Kip KE et al
  12. ^ Kenneth J. Smith, Roberta B. Ness, Harold C. Wiesenfeld, Mark S. Roberts, Cost-effectiveness of alternative outpatient pelvic inflammatory disease treatment strategies, Sexually Transmitted Diseases 34, December 2007, עמ' 960–966
  13. ^ CDC - Pelvic Inflammatory Disease - 2010 STD Treatment Guidelines, www.cdc.gov (באנגלית)
  14. ^ "Fallopian Tube Procedures for Infertility". WebMD (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-3 בדצמבר 2017. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.