גיבתון צווארון
 גיבתון צווארון
| |
|---|---|
גיבתון צווארון בנפאל
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | גיבתוניים |
| סוג: | גיבתון |
| מין: | גיבתון צווארון |
| שם מדעי | |
 Emberiza aureolaפאלאס, 1773 | |
| |
גיבתון צווארון (שם מדעי: Emberiza aureola) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הגיבתוניים, המצוי ברחבי דרום־מזרח אסיה והמזרח הפלארקטי. שם הסוג Emberiza הוא מ-Embritz, גיבתון בגרמנית עתיקה. שם המין הספציפי aureola הוא מלטינית ומשמעותו "זהוב".[2]
בישראל הוא מזדמן נדיר מאוד, בעיקר בין ספטמבר לנובמבר. 12 תצפיות תועדו עד עתה, האחרונה מביניהן באוגוסט 2007 בעמק החולה.[3]
עד שנת 2004, האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע דירג את מצב השימור של גיבתון הצווארון ללא חשש, אך מאז 2004, הוא הידרדר בהדרגה עד למעמד של מין בסכנת הכחדה חמורה עקב ירידה מהירה בגודל האוכלוסייה.[4] ירידה זו מיוחסת לצייד הנרחב של המין בסין, דרכה עוברים רוב הפרטים במהלך הנדידה.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיבתון צווארון הוא ציפור שיר קטנה, אורכו בין 14 ל-16 ס"מ ומשקלו בין 17 ל-26 גרם. יחסית לגיבתון הוא נחשב גדול וחסון.
לזכר בלבוש חיזור יש חלקים תחתונים בגוון צהוב בהיר עם פסי צד שחורים, חלקים עליונים חומים, פנים וגרון שחורים ומקור ורדרד. לנקבה גב אפור-חום מפוספס בכבדות, וחלקים תחתונים צהובים פחות בהשוואה לזכר. יש לה פנים לבנבנות עם כיפה כהה, פסי עין ולחיים. הצעיר דומה לה, אך אצלו הצבע הכללי של החלקים התחתונים והפנים הוא צהוב-בז'.
תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
תת-המין Schoeniclus aureolus aureolus מקנן בטייגות של פינלנד ועד לים ברינג ונודד לאזור הודו-סין. תת-המין Schoeniclus aureolus ornatus מקנן מנהר אמור ועד למנצ'וריה, צפון קוריאה, קמצ'טקה ואיי קוריל. הוא נודד, חורף בדרום מזרח אסיה, הודו ודרום סין. זהו מזדמן נדיר אך קבוע למערב אירופה. ישנם גם כ-4 תצפיות מהאיים האלאוטיים של אלסקה ותצפית בודדת ב-2017 מלברדור, קנדה. המין חורף בלהקות גדולות בשטחים מעובדים, בשדות אורז ובשטחי עשב, ומעדיף ללון בשדות אורז.[4]
קינון[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיבתון צווארון מקנן בשטחים פתוחים המורכבים משדות אורז יבשים לחיפוש מזון וחישות קנים בקרבת מקור מים למנוחה. הוא מטיל ארבע עד שש ביצים בקן על הקרקע. מזונו מורכב בעיקר מזרעים, אולם את הצעירים הוא מאכיל בחרקים.
שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספריו ירדו באופן חד מאז תחילת שנות ה-2000, והמין נחשב כיום בסכנת הכחדה חמורה. הירידה במספרים של גיבתון הצווארון עשויה להיגרם מלכידה משמעותית במהלך הנדידה ובמיוחד באתרי חורף. ציפורים מוברחות ואז נתפסות ברשתות ערפל, כדי להימכר לצריכה כ"דרורים" או "ציפורי אורז". למרות שהפעולות האלו הוגבלו לאזור קטן בדרום סין, הוא הפך לנפוץ יותר ופופולרי יותר ככלי להגדלת העושר, וציידים נוסעים כעת למרחקים ארוכים כדי למצוא מספיק ציפורים. שינויים בשיטות ההשקיה של שדות אורז הפחיתו את האיכות והכמות של בתי הגידול החורפיים, לרבות אובדן כיסי מים, ואובדן חישות קנים שהפחית את אתרי הלינה הזמינים.[4]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
גיבתון צווארון נקבה -
זכר בשירה -
איור של זכר עם קן וביצים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיבתון צווארון, באתר ITIS (באנגלית)
- גיבתון צווארון, באתר NCBI (באנגלית)
- גיבתון צווארון, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- גיבתון צווארון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גיבתון צווארון, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גיבתון צווארון באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Jobling, James A. (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London, United Kingdom: Christopher Helm. pp. 62, 145. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ ד"ר יואב פרלמן, גיבתון צווארון-אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il
- ^ 1 2 3 גיבתון צווארון, באתר האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (באנגלית)