גלייפוסט
 | |
| כתיב כימי |
C₃H₈NO₅P  |
|---|---|
| מספר CAS | 1071-83-6 |
| צפיפות | 1.704 גרם/סמ"ק |
  | |
גלייפוסט (באנגלית: Glyphosate) הוא קוטל עשבים סיסטמטי. מיועד בעיקר לפגיעה בעשבוניים חד-שנתיים, הגדלים בקרבה לשדות חקלאיים. הגלייפוסט הוא קוטל העשבים הנפוץ ביותר לשימוש ברחבי העולם[1][2], וגם בישראל (נכון ל-2015)[3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגלייפוסט פותח ונרשם כפטנט על ידי חברת "מונסנטו" ב-1974 תחת השם המסחרי "ראונד-אפ". תוקף הפטנט פג בארצות הברית בשנת 2000. שיטת הפעולה של חומר ההדברה מבוססת על פגיעה בפעילות אנזים המעורב ביצירת חומצות אמינו. חומר ההדברה נספג בצמח באמצעות העלווה.
עם השנים, פיתחה חברת "מונסנטו" זני צמחים חקלאיים טרנסגניים שעמידים לפעולת הגלייפוסט, תחת שם המותג "ראונד-אפ רדי" (roundup ready). בכך מתאפשר לחקלאים שימוש נרחב בגלייפוסט לצורך הדברת העשבים, ללא חשש לפגיעה בגידול החקלאי[4]. מאז שנות ה-90, מרבית גידולי הסויה, התירס והכותנה בארצות הברית הם צמחים מהונדסים גנטית ועמידים לגלייפוסט, רבים מהזרעים חברת "מונסנטו" שילבה את שיווק הזרעים של הצמחים הטרנסגניים שפיתח עם מכירת קוטל העשבים "ראונד-אפ"[1][5]. עם זאת הזרעים שמכרה "מונסנטו" היו עקרים, כך במקום שהחקלאים יוכלו להפיק זרעים מהיבולים ולזרוע אותם בעונה הבאה, הם נדרשו לקנות מחדש כל שנה את הזרעים של "מונסנטו". החברה טענה כי השימוש בזרעי "ראונד-אפ רדי" מפחית את הצורך בשימוש בקוטלי עשבים קשים יותר. מתנגדים טוענים, בתמיכת מחקרים מדעיים, כי זנים חדשים ועמידים של עשבים נוצרו בתהליך של אבולוציה מואצת, בעקבות השימוש בזרעים ובהדברה המשולבים. טענות נוספות כוללות היסחפות זרעים עקרים לשדות סמוכים של חקלאים שלא זרעו אותם, והפיכת היבולים הפוריים לעקרים. המוצרים של מונסנטו, נטען נגד החברה, מעניקים תמריץ לחקלאים לעבור לגידולים אחידים וגם עלולים לסכן את אספקת המזון במקרה של פגיעה ספציפית בהם[6].
לאחר פקיעת הפטנט של "מונסנטו" החלו המתחרים שלה גם לייצר "גלייפוסט", בהן חברת "מכתשים אגן" (לימים חברת "אדמה פתרונות לחקלאות")[7], שהחל מ-1991 הייתה המפיצה הרשמית של המוצר בישראל[8]. התחרות הגוברת הביאה לירידת מחירים של ה"גלייפוסט" ולהגדלת תפוצתו בעולם. בתחילת 2010 דיווחה החברה "מונסנטו" על הפסד רבעוני לאחר שהכנסותיה ירדו ביותר משליש עקב הירידה במכירות של "ראונד-אפ"[9]. בהמשך אותה שנה פרסמה אזהרת רווח נוספת[10]. באוקטובר 2010 חתמה חברת "מכתשים אגן" על הסכם שיתוף פעולה עם "מונסנטו", במסגרתו קיבלה "מכתשים אגן" רישיון להשתמש בסימן המסחרי "Roundup Ready PLUS"[11].
בעשור השני של המאה ה-21 גדל השימוש החקלאי ב"גלייפוסט" בעולם פי 15, ופי 300 בארצות הברית מאז השקתו ב-1974. ב-2016 פורסם מחקר שמצא כי מדי שנה משתמשים חקלאים ב–747 מיליון קילוגרם שלו, כשקרוב למחצית מהכמות מיועדת לריסוס גידולי סויה[2].
נכון לשנת 2024 חברת "אדמה פתרונות לחקלאות" היא בין היצרנים הגדולים בעולם של "גלייפוסט" (שמשווק בישראל לציבור תחת שם המותג "גליפוגן")[12].
כחומר מסרטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2015, הוכרז החומר כ"מסרטן סביר בבני אדם" על ידי ארגון הבריאות העולמי[3], אולם בבדיקה חוזרת שנערכה בנובמבר 2015 על ידי האיחוד האירופי נמצאו ליקויים באופן ביצוע הבדיקות. האיחוד האירופי ביצע סדרת בדיקות חדשה, יסודית ומעמיקה, ובסופה הוכרז שמדובר בחומר שאינו רעיל ואינו מסרטן[13].
בפברואר 2019 מצא מחקר חדש שנערך באוניברסיטת וושינגטון כי השימוש בגלייפוסט מעלה את הסיכון לכמה סוגי סרטן ביותר מ-40%[14]. בתגובה מספר מדינות החליטו להוציא בהדרגה את החומר מחוץ לחוק. מנגד, הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה פרסמה ב-2020 הודעה מרגיעה, שלפיה החומר אינו מהווה סכנה לבריאות האדם אם משתמשים לפי הוראות היצרן (בין השאר שיש להסתלק ממקום הריסוס למשך 12 שעות). בישראל אושר שוב ב-2021 שה"גלייפוסט" בטוח לשימוש בחקלאות ובגינון, מאחר שהוא מחומרי ההדברה הפחות מסוכנים, מדורג בדרגת רעילות 4 (הנמוכה ביותר), מתפרק מהר ולא מורחף בקלות לאוויר[15]. עם זאת עמותת אדם טבע ודין טוענת שבישראל אין הקפדה על ביצוע הוראות היצרן והריסוס שלו נפוץ לדוגמה בגינות ציבוריות, בזמן ששוהים בהן אנשים[16]; וכך גם מצא תחקיר שערך אתר "זמן ישראל"[17].
פיצוי משתמשים בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שהרגולטורים בארצות הברית אישרו במשך השנים את בטיחות השימוש במוצר "ראונד-דפ" של "מונסנטו", ביולי 2017, מסמכים שפורסמו בתביעה נגד החברה (אחת מ-5,000 שהוגשו נגדה בעניין זה), שהגיש גנן שטען כי המוצר שבו השתמש בעבודתו גרם לו לחלות בלימפומה מסוג נון-הודג'קינס, חשפו כי מנהלים בחברה חששו מבטיחות המוצר, והיא שילמה למדענים שיפרסמו מחקרים שמתנגדים לסיווג חומר ההדברה כחשוד כמסרטן[18]. באוגוסט 2018 חבר מושבעים בסן פרנסיסקו פסק לטובתו פיצויים בסך 289 מיליון דולר[19].
במאי 2019 חבר מושבעים בקליפורניה הורה לשלם פיצויים של יותר מ-2 מיליארד דולר לבני זוג חקלאים שחלו בסרטן אחרי שהשתמשו ב"ראונדאפ"[20]. ביוני 2020 הסכימה חברת "באייר", שרכשה את "מונסנטו", לשלם יותר מ-10 מיליארד דולר כדי ליישב ולסיים את כל התביעות בעניין "ראונדאפ" בארצות הברית[21]. למרות ההסדר בית המשפט העליון של ארצות הברית אישר ביוני 2022 תביעות נוספת נגד החברה[22]. בנובמבר 2023 נפסקו פיצויים בסך 1.5 מיליארד דולר לשלושה משתמשים לשעבר של קוטל העשבים[23].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמוד המוצר באתר חברת "אדמה פתרונות לחקלאות"
- סוכנויות הידיעות, כך מגיעים חומרי הדברה מסוכנים לדגני הבוקר, באתר TheMarker, 19 באוגוסט 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 מאת דיויד ברברוזה, הניו יורק טיימס, ראונד-אפ - קוטל עשבים, קוטל מתחרים, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2001
- 1 2 צפריר רינת, מחקר: קוטל עשבים החשוד כמסרטן הוא חומר ההדברה הנפוץ בעולם, באתר הארץ, 8 בפברואר 2016
- 1 2 ירון קלנר, חומר הריסוס הפופולרי בישראל הוכרז כמסרטן, באתר ynet, 19 באפריל 2015
- ↑ דר שפיגל, גם צמחים נהנים מהנדסה גנטית, באתר גלובס, 26 באוקטובר 1998
- ↑ שרשרת המזון של מונסנטו, באתר גלובס, 16 ביולי 1998
- ↑ דפנה מאור, ראונדאפ - זרעי המחסל, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2017
- ↑ אילן מוסנאים, תל אביב: מכתשים אגן צונחת ב-5% עקב אזהרת הרווח של מונסנטו; הדולר נחלש ל-4.97 שקלים, באתר TheMarker, 13 ביוני 2002
- ↑ נווית זומר, אגן כימיקלים תשווק את קוטל העשבים ראונד־אפ, חדשות, 8 במרץ 1991
- ↑ הפסד רבעוני מפתיע של ענקית הזרעים מונסנטו, מתחרתה של מכתשים אגן: המכירות נפלו ב- 36%, באתר TheMarker, 6 בינואר 2010
- ↑ אזהרת רווח של מונסנטו - מתחרתה של מכתשים אגן - הפילה את המניה ב-5%, באתר TheMarker, 27 במאי 2010
- ↑ ואדים סבידרסקי, מכתשים תשתף פעולה עם המתחרה מונסנטו בהדברת עשבים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2010
- ↑ יורם גביזון, הנפילה של אדמה מקשה על ההתמודדות עם חוב בסך מיליארד דולר, באתר TheMarker, 22 ביולי 2024
- ↑ Glyphosate: EFSA updates toxicological profile
- ↑ "UW study: Exposure to chemical in Roundup increases risk for cancer". 2019-02-13.
- ↑ דני בר-און, קוטל העשבים הזה מעורר מהומה, אבל מהרבה סיבות לא נכונות, באתר הארץ, 24 במרץ 2021
- ↑ עדי סמריאס, "המוצר הרעיל ביותר שהומצא על ידי האדם": מה מרססים ברחבי תל אביב והאם זה יכול להרוג אותנו?, באתר "Time Out ישראל", 5 בפברואר 2019
- ↑ עומר שרביט, תחקיר קוטלי עשבים מסכנים את הציבור במרחב העירוני ללא פיקוח, באתר זמן ישראל, 18 ביולי 2021
- ↑ הניו יורק טיימס, המסמכים החשאיים של מונסנטו: "איננו יכולים לטעון שהמוצר שלנו לא מסרטן, כי לא בדקנו", באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2017
- ↑ רויטרס, קוטל העשבים שלה גרם סרטן - ומונסנטו תשלם פיצויים של 289 מיליון דולר, באתר TheMarker, 11 באוגוסט 2018
- ↑ הגרדיאן, מונסנטו תפצה ב-2 מיליארד ד' זוג שחלה בסרטן בעקבות שימוש בקוטל העשבים שלה, באתר TheMarker, 14 במאי 2019
- ↑ סוכנויות הידיעות, באייר תפצה ב-10.9 מיליארד ד' חולי סרטן עקב שימוש בקוטל עשבים ראונדאפ, באתר TheMarker, 24 ביוני 2020
- ↑ בלומברג, העליון בארה"ב פסק נגד באייר: עשרות אלפים יוכלו לתבוע בטענה שחומריה מסרטנים, באתר TheMarker, 21 ביוני 2022
- ↑ בלומברג, ג'ף פילי, 1.5 מיליארד דולר ל-3 אנשים: מונסנטו תשלם פיצויים למשתמשים בקוטל העשבים שלה, באתר TheMarker, 19 בנובמבר 2023