גמרא סדורה המאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גמרא סדורה

גמרא סדורה המאיר היא מהדורה של התלמוד הבבלי המתאפיינת בעימוד על פי פסקאות ופיסוק המשפטים (תוך נטישת צורת הדף המסורתית), ובתיקון של נוסח התלמוד, על פי כתבי יד. מטרתה המרכזית של המהדורה היא ליצור כלי נוח לחזרה, שינון וזכירה של הגמרא. בפתח המהדורה מובא מפתח ייחודי לדפי הגמרא, על פי משניות המסכת.

מהדורת "גמרא סדורה המאיר" החלה לצאת לאור בשנת תשע"ב בשם "גמרא סדורה", אך בשנת תשע"ג נאלץ המו"ל לשנות את שמה בגלל פגיעה במותג של מהדורה ותיקה יותר בשם זה, ובחר בשם "גמרא סדורה המאיר".[1] עד כה יצאו לאור מסכתות ברכות, ביצה, ראש השנה, מועד קטן, חגיגה וסוכה.

עורך המהדורה הוא הרב ישראל יצחק בן שלמה (וויינשטיין).

העימוד והעיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

העימוד בצורת פסקאות ושורות לפי הפיסוק הוא פרי רעיונו של הרב אליהו דורדק, בעל ה"משנה סדורה[2]". בשיטה זו הטקסט כולו מחולק לשורות על פי הפיסוק של המשפטים, ולפסקאות על פי הנושא וההקשר. מטרת חלוקה זו היא להקל על הלומד ולסייע לו להתקדם במהירות, מבלי להיתקע בהבנת הפיסוק והתחביר של הטקסט. כמו כן שיטה זו מסייעת לזכירת הדברים, שכן כל ציטוט, כל קושיא וכל תירוץ עומדים בפני עצמם. מהדורת "גמרא סדורה המאיר" אימצה שיטה זו, בהסכמתו ובברכתו של הרב דורדק. תוכן הגמרא עוצב כמו ב"משנה סדורה", ופירוש רש"י נדפס בתחתית העמוד. כיון שמקובלת בציבור, באופן גורף, חלוקת הדפים לפי דפוס וילנא והדפוסים שקדמו לו, סומנו המעברים בין העמודים והדפים בסימון מיוחד, וכן הודפסו בסוף כל כרך דפי הגמרא עם צורת הדף, של מהדורת וגשל החדשה, ארבעה עמודי גמרא בעמוד.

בנוסף לעימוד, הודגשו שמות כל האמוראים והתנאים הנזכרים בגמרא, וציטוטי פסוקים מהמקרא ניתנים בכתב סת"ם. הפסוקים אף נוקדו, וצוינו מקורותיהם, ומקורות המשניות המצוטטות.

עמוד לדוגמה

הנוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח המהדורה הוא נוסח דפוס וילנא, עם שינויי נוסח על פי כתבי יד, ראשונים והגהות האחרוניםב"ח, הגר"א, מסורת הש"ס, שיטה מקובצת ועוד). השינויים נמצאים בגוף הטקסט (בניגוד לרוב המהדורות כיום, שעל פי רוב רק מעירות על הנוסח הקיים), וכל תיקון מסומן בהפניה למדור 'מקורי הנוסח' שבסוף כל כרך. במדור זה הובאו מקורות כל תיקוני הנוסח, עם הערות שונות. היקף שינויי הנוסח הוא כמה מאות תיקונים בכל פרק.

סוגי התיקונים הנפוצים במהדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. תיקוני הצנזורה - בוטלו שינויים שהוכנסו בתלמוד מאימת הצנזורה הנוצרית.
  2. שמות החכמים תוקנו, ובכך נפתרות קושיות ותהיות על מימרות של תנאים ואמוראים שאינן מסתדרות עם סדר הדורות ומקום ישיבתם.
  3. עקביות - שיבושים רבים שנפלו בדפוסים גרמו לחוסר עקביות במבנה הלשוני במימרות וסוגיות מקבילות במקומות שונים בתלמוד, וכן במבנה הלשוני של מימרא וסוגיא ספציפיות, כאשר בכתבי היד נמצאו עקביים להפליא.[3]
  4. טעויות דקדוקיות - טעויות תחביריות (כגון: מעבר מיחיד לרבים או מעבר להווה באמצע משפט), טעויות כתיב ועוד.
  5. תיקונים במבנה מימרות וסוגיות.
  6. הארכת הפסוקים המובאים בגמרא על פי כתבי יד במקום שנצרך להבנה.
  7. בכל מקום בו הגיהו האחרונים (הב"ח, הגר"א, מסורת הש"ס, השיטה המקובצת ועוד) נבדק הנוסח ושונה על פי כתבי היד.
  8. בפירוש רש"י שונה הנוסח במעט מקומות, ובעיקר במקומות בו נפגע הנוסח מהצנזורה. התיקון נעשה ע"פ דפוסים ישנים והערות הדקדוקי סופרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]