גמרא סדורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גמרא סדורה היא הוצאת ספרים שמוציאה מהדורה של הגמרא בעריכה מבארת, מנוקדת, מפוסקת ומחולקת לפסקאות, על מנת להקל על ההבנה והשינון.

לוגו גמרא סדורה

הפרויקט נוסד בשנת תשנ"א- 1991 על ידי הרב דניאל ברק ווינט, מורה ומחנך, בוגר ישיבת מרכז הרב. משתמשים במהדורה תלמידים בעשרות מוסדות: ישיבות תיכוניות, אולפנות, תיכונים, חטיבות ביניים, בתי ספר יסודיים[1] ובפורטל הדף היומי. נכון לשנת 2020 לומדים במהדורה למעלה מ-10,000 תלמידים[2], ברובם בחמ"ד בכלל סוגי הכיתות ומיעוטם בחינוך העצמאי בעזרה לתלמידים בעלי קשיים[3].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד מתלמוד גמרא סדורה

מטרת המיזם היא לשפר את לימוד הגמרא וליצור הבנה משמעותית יותר בסוגיה הנלמדת. מטרת המיזם לפתור בעיות בלימוד הגמרא כגון : שפה זרה, חוסר בסימני פיסוק וניקוד, מהלכים ארוכים וסבוכים, קושי בהבחנה בין סוגיות ובין מקורות. בעוד עם כל קושי בפני עצמו ניתן להתמודד, הרי שכל הקשיים יחד מייאשים פעמים רבות את הלומד. כבר לפני יותר ממאה שנה כתב על בעיה זו הרב אברהם יצחק הכהן קוק "הגורם היותר גדול להכבדת ההבנה של התלמוד, הוא היותו מסור לנו כמו שהוא, בלי סימני הפסק ויתר הסימנים המטעימים ומקילים את ההבנה. הרבה חלמנו שיבוא זמן וימנה החסרון הזה. ואור חדש יאיר על שמי התלמוד"[4]. הרב חיים דרוקמן כתב ברוח דברים אלו של הרב קוק דברי שבח על מהדורת גמרא סדורה[3]. המיזם שואף לפיתוח עצמאות בלימוד, השקעה בתוכן ובמשמעות, ראיית הסוגיה במבט כולל, מודעות לדמויות התנאים והאמוראים, כלים לבניית הזיכרון, הספק גדול יותר בלימוד הגמרא וכן יצירת גמרא "ידידותית" ללומד, לימוד נוסח הגמרא עצמה, ולא פרשנות מתווכת.

המיזם זכה להסכמות מפי גדולי רבני הציונות הדתית ובהם: הרב חיים דרוקמן ראש ישיבת אור עציון ויו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, הרב אביגדור נבנצאל רב העיר העתיקה בירושלים לשעבר, הרב יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הרב פרופ' יהודה ברנדס נשיא מכללת הרצוג, הרב משה צוריאל, הרב זאב חיים ליפשיץ, והרב אליהו דורדק[5]. גמרא סדורה זכתה גם לברכתם של הרב חננאל אתרוג ראש ישיבת שבי חברון, הרב רא"ם הכהן, והרב בני קלמנזון, ראשי ישיבת עתניאל, הרב יעקב אידלס, לשעבר ראש ישיבת חיצים, והרב נתנאל דהן, ראש הישיבה התיכונית בקריית גת ועוד רבנים וראשי ישיבות ואנשי חינוך רבים[6].[7].

צורת הדף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הוצאת הגמרא בנוסחה זו היא לשם נתינת כלים ללומד, שאמורים להביאו להבנה בהירה, מהירה ויסודית יותר של הסוגיה. בלי לוותר על עמל הלימוד, אך לתעל את העמל להבנה ולמשמעות. כחלק מדרכים לתעל את הלימוד הגמרא מחולקת לסוגיות ובתוך כל סוגיה ישנה חלוקה לפסקאות . כמו כן הגמרא מנוקדת, ומפוסקת ושמות הדוברים מודגשים. בנוסף גופנים שונים מבהירים את מקורות הגמרא: מתי מצוטט פסוק, ומתי מקור תנאי (משניות, ברייתות, תוספתות).

מסכתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ה"גמרא סדורה" קיימת על כל התלמוד בבלי, וכן על מסכת שקלים בתלמוד הירושלמי. בשנת תש"ע יצא העותק המודפס הראשון על מסכת שלמה, מסכת ברכות, מאז הודפסו מסכתות: סוכה, קידושין, מכות, תענית, מגילה, וכן על פרקים וחלקי מסכתות: בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, פסחים, שבת, הוריות ועוד. כל שאר הש"ס נמצא במהדורות דיגיטליות הניתנות לרכישה.

בנוסף לכך, גמרא סדורה הודפסה בהתאם לכלל תוכניות הלימודים של בתי הספר של החינוך הממלכתי דתי והחינוך העצמאי.

צוות "גמרא סדורה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הרב ווינט, שותפים בפרויקט צוות של אברכים ורבנים, בהדרכתם ובייעוצם של רבנים ומחנכים ובעיקר הרב שמואל אריאל, ראש כולל הלכה בישיבת ההסדר ירוחם. עד לפטירתו בשנת תש"פ הרב דוד פוקס, מחשובי רבני ישיבת נתיב מאיר ליווה את הפרויקט. בהכנת המהדורה משתתפים נקדנים ולשונאים מקצועיים, בהדרכתו ובהכוונתו של ד"ר יחיאל קארה.

הרב דוד פוקס והרב דניאל ברק ווינט עם הגמרא סדורה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גמרא סדורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]