גרגוריוס הארבעה עשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרגוריוס הארבעה עשר
Gregorius XIV
GregorioPPXVI.jpg
גרגוריוס הארבעה עשר
לידה 11 בפברואר 1535
דוכסות מילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוקטובר 1591 (בגיל 56)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינת האפיפיור
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש
השכלה אוניברסיטת פרוג'ה, אוניברסיטת פדובה, אוניברסיטת פאביה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, איש דת, כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־229
5 בדצמבר 159016 באוקטובר 1591
(45 שבועות ויום)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גרגוריוס הארבעה עשרלטינית: Gregorius XIV; ‏ 11 בפברואר 1535 - 16 באוקטובר 1591; נולד בשם ניקולו ספונדראטו או ספונדראטי Niccolò Sfondrato / Sfondrati) היה אפיפיור מ-5 בדצמבר 1590 ועד מותו.

חייו עד בחירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר הזעירה Somma Lombardo בדוכסות מילאנו. אמו, שהייתה בת לבית ויסקונטי, מתה בלידתו. אביו הוכתר על ידי פאולוס השלישי לכומר במעלת קרדינל בשנת 1544.

ניקולו למד בפרוג'ה ובאוניברסיטת פדובה והוסמך לכמורה. ב-1560 (בגיל 25) מונה לבישוף של קרמונה. בין השנים 1561 ל-1563 השתתף במושבי ועידת טרנטו.

ב-12 בדצמבר 1683 מינה אותו גרגוריוס השלושה עשר לקרדינל ולכומר כנסיית סנטה צ'צ'יליה אין טרסטוורה ברומא.

אפיפיוריותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפיפיור הקודם, אורבנוס השביעי נפטר לאחר שכיהן 12 ימים בלבד. הקונקלווה התקיימה מאז מותו ב-8 באוקטובר ונמשכה כחודשיים, במהלך התנהל קרב בין תומכי פליפה השני, מלך ספרד לבין שאר הסיעות, כאשר כל מועמד שהועלה על ידי הסיעות נחסם על ידי נציגי הכתר הספרדי ולהפך. לבסוף ניסו חלק מסיעות הקרדינלים לשתף פעולה עם נציגות הכתר ולתמוך במועמדה, ניסיון שכמעט והצליח, אך נתקל באופוזיציה חזקה שנתמכה מצדם של קרדינלים ממשפחות האצולה ספורצה ומדיצ'י שהובילו לבחירתו של ספונדראטי בן ה-55, שהיה מועמד נסבל גם מבחינת הספרדים, אם כי לא נחשב למועמד בעל סיכוי בתחילת הקונקלווה. עם הוודע דבר היבחרו קרא לעבר הנאספים: "אלוהים ירחם עליכם, מה עשיתם?!" הוא נטל לעצמו את השם גרגוריוס, לזכר קודמו, גרגוריוס השלושה-עשר.

זמן כהונתו הקצר הסתמן במעורבות גדלה והולכת של מדינת האפיפיור במלחמות הדת בצרפת, תוך זניחת המדיניות הזהירה של הכס הקדוש עד אז, שהעדיף לנסות ולאזן בין אינטרסים של ספרד ואלו של צרפת ולא לתמוך מדי בצד מן הצדדים. ב-1 במרץ 1591 נידה האפיפיור את אנרי הרביעי, מלך צרפת הפרוטסטנטי מן הכנסייה בעוון כפירה. הוא ארגן צבא פלישה לצרפת בראשות אחיינו והקציב סך של 15,000 סקודי לטובת מימון הליגה הקתולית בפריז.

בבולה Cogit nos מ-21 במרץ 1591 אסר על הימורים על תוצאות של קונקלוות או מינויי קרדינלים, והשית על מבצעיהם עונש של נידוי. בבולה Bulla Cum Sicuti מן ה-18 באפריל הורה על שחרור העבדים הילידים בפיליפינים.

הוא מת כתוצאה מסיבוך הכרוך באבני כיס מרה גדולות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
אורבנוס השביעי
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
אינוקנטיוס התשיעי