גרטה וולף קרקואר
 | |
| לידה |
12 באוקטובר 1890 ויטקוביצה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1970 (בגיל 79) ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| לאום | ישראלית |
| תחום יצירה |
ציור, רישום |
| בן או בת זוג |
לאופולד קרקואר |
| צאצאים |
טרודה דותן |
  | |
גרטה וולף קְרָאקַאוֶר (Greta Wolf-Krakauer; 12 באוקטובר 1890 – 25 במרץ 1970[1]) הייתה ציירת ישראלית ילידת האימפריה האוסטרו-הונגרית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרטה וולף נולדה ב-1890 לגבריאלה ולאדולף וולף,[2] משפחה בורגנית יהודית, בויטקוביצה, אז עיירה שבמוראביה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום שכונה באוסטרבה, צ'כיה). בשנת 1891 עברה המשפחה להתגורר בווינה. בשנת 1909 בקירוב החלה ללמוד אמנות בבית הספר לאמנות לנשים ונערות בעיר. לאחר מכן למדה ציור באופן פרטי אצל כמה אמנים בגרמניה ובאוסטריה. היא קבלה חינוך מודרני וחילוני שחשף אותה גם לאמנות מודרנית וגם לסוציאליזם ופסיכואנליזה.[3]
בדיוק לפני מלחמת העולם הראשונה נערכה תערוכת היחיד הראשונה שלה בווינה.[3] לאחר המלחמה הייתה וולף פעילה בחוגי האמנות בווינה. היא הציגה במספר תערוכות וכן הייתה מקורבת לזיגמונד פרויד ואלפרד אדלר, שעמו עבדה בשילוב אמנות במסגרת תראפוייטית. אחרי המלחמה היא הייתה חלק ממעגלי התרבות הבולטים ב"וינה האדומה", הייתה קרובה להנהגה המוניציפלית הסוציאליסטית החדשה של וינה וציירה דיוקנאות שלהם.[3] בנוסף, הייתה חברה בקבוצת האמנים האוונגרדית "Bund der Geisitig Tätigen". בשנת 1919 נישאה לצייר והאדריכל לאופולד קרקואר, אותו הכירה במסגרת פעילות הקבוצה.
בשנת 1924 עלתה, ביחד עם בתה טרודה דותן, לארץ ישראל, כמה חודשים אחרי בעלה,[3] והם התיישבו בירושלים. היא לא השתלבה בחוגי האמנות בארץ והמשיכה להיות פעילה במעגלי האמנות באירופה ונסעה לשם הרבה עד 1932.[3] רוב משפחתה נספתה בשואה והיא חזרה לאורופה רק פעם אחת אחרי שואה.[3] היא נסעה ועבדה במקומות אחרים, כולל המזרח הרחוק, אוסטרליה ודרום אפריקה.[2][3] היא הייתה חלק מהקהילה הקטנה של יהודים דוברי גרמנית שעלו לארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20 וחברה טובה של אלזה לסקר-שילר.[3]
בארץ ישראל עסקה בעבודות שונות עבור המוסדות הציוניים ובהם קק"ל וקרן היסוד. בשנת 1927 יצרה אלבום הדפסי-אבן ממראות עמק יזרעאל בהזמנת קרן היסוד.[4] היא גם נתנה שיעורים פרטיים באמנות.[3] בשנים 1935–1939 הקימה והפעילה תיאטרון בובות בשם "מריונית", שהציג לקהל ילדים ומבוגרים גם יחד. במקביל החלה עוסקת באיור בעיתונות ובאיור ספרי ילדים. היא תעדה באיור את דיוני ועדת פיל על חלוקת הארץ ב-1937.[2]
במלחמת העצמאות, התנדבה במשמר העם.[3]
על אף שנודעה באוסטריה כציירת דיוקנאות, ויצירותיה נמכרו בווינה עד לעליית המפלגה הנאצית לשלטון, חלק מרכזי מיצירתה המוקדמת אופיין בגישה אוונגרדית. לצד השפעות אקספרסיוניסטיות וקוביסטיות, ניתן למצוא ביצירתה אף התייחסות אל הציור המופשט. לאחר עלייתה לארץ ישראל, נטשה השפעות אלו לטובת יצירה אישית בסגנון פיגורטיבי, בעלת היבטים חברתיים, שהייתה רחוקה מן הסגנון הארץ-ישראלי.
עזבונה נשמר על ידי ביתה, פרופ' טרודה דותן, בביתה בירושלים. חזרתה לקאנון האומנות הישראלית אחרי עשורים של שכחה הייתה בעקבות עבודת הדוקטורט של סמדר שפי בהנחיית פרופ' גנית אנקורי שהוגשה לאוניברסיטה העברית בשנת 2011. חלק מהמחקר שימש בסיס לתערוכה גרטה וולף קרקואר: מווינה לירושלים במשכן לאמנות עין חרוד ב-2018 באצירתה של ד"ר סמדר שפי.[5]
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1913 גרטה קרקואר-וולף, תערוכת יחיד ראשונה, Kunstsalon Heller, ווינה[2]
- 1925-1932 גרטה קרקואר-וולף, שלוש תערוכות יחיד, גלריה וורטל, ווינה[2]
- 1932 גרטה קרקואר-וולף, תערוכת יחיד בקהיר[2]
- 1946 גרטה קרקואר-וולף, תערוכת יחיד, גלריה יונס, ירושלים[2]
- 1951 גרטה קרקואר-וולף, בית האמנים, ירושלים
- 1968 גרטה קרקואר-וולף: שמן, אקוורלים ורישומים, בית מניה ביאליק, תל אביב-יפו
- 1971 גרטה קרקואר-וולף וליאופולד קרקואר: תערוכת זיכרון, בית האמנים, ירושלים
- 2018 גרטה וולף קרקואר: מוינה לירושלים, המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר, קיבוץ עין חרוד
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס ירושלים לאמנות הציור (יחד עם אברהם אופק וצבי טולקובסקי), 1969
סמדר שפי, יניב שפירא, משה צוקרמן, גרטה וולף קרקואר: מווינה לירושלים, המשכן לאמנות עין חרוד, 2018
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סמדר שפי, יניב שפירא, משה צוקרמן, גרטה וולף קרקואר: מווינה לירושלים, המשכן לאמנות עין חרוד, 2018
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרטה וולף קרקואר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- סמדר שפי, מי העלים את הציירת גרטה וולף-קרקואר, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2010
- גרטה וולף קרקואר (1890–1970), באתר "רחוב משלה", 13 באוגוסט 2021
- ד"ר אילן אזרחי, גרטה וולף-קְרָאקַאוֶר מציירת את עמק יזרעאל, בבלוג "עונג שבת", 24 בינואר 2025
- גרטה וולף קרקואר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גרטה וולף קרקואר באתר GRAVEZ
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 סמדר שפי, יניב שפירא, משה צוקרמן, גרטה וולף קרקואר: מווינה לירושלים, המשכן לאמנות עין חרוד, 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Heidi J. Gleit, From Red Vienna to Jerusalem, ERETZ Magazine, 2018, עמ' 56-65
- ^ אילן אזרחי, גרטה וולף-קְרָאקַאוֶר מציירת את עמק יזרעאל, בבלוג "עונג שבת", 24 בינואר 2025
- ^ על התערוכה "גרטה וולף קרקואר: מווינה לירושלים", באתר המשכן לאמנות עין חרוד, 2022-07-03