גרטרוד (המלט)

גרטרוד

יוצרים	ויליאם שייקספיר
מידע
אזרחות	ממלכת דנמרק
דמויות קשורות
משפחה	המלך המלט (בעל) קינג קלאודיוס (גיס, בעל) הנסיך המלט (בן)

גרטרוד היא דמות במחזה המלט של ויליאם שייקספיר, שבו היא מלכת דנמרק ואימו של המלט. מערכת היחסים שלהם סוערת, משום שהמלט מתרעם על נישואיה לקלאודיוס, אחי בעלה המלך (אביו של הנסיך המלט, המלך המלט), לאחר שרצח אותו. גרטרוד אינה מגלה אשמה על נישואיה לקלאודיוס לאחר הרצח, בעוד המלט מראה סימני קנאה כלפי קלאודיוס. לדברי המלט, גרטרוד כמעט ולא התאבלה על מות בעלה, טרם שנישאה לקלאודיוס.

שמה נובע אולי משמה של גרטרוד מבוואריה, שהייתה מלכת דנמרק בסוף המאה ה-12.

דמותה במחזה

גרטרוד מופיעה לראשונה בתמונה השנייה של המערכה הראשונה, כשהיא מנסה לנחם את המלט על אובדן אביו, ומתחננת בפניו שיישאר בבית ולא יחזור ללימודיו בוויטנברג. דאגתה לו ניכרת גם במערכה השנייה, כשהיא תומכת בהחלטתו של המלך קלאודיוס בשליחת רוזנקרנץ וגילדנשטרן לעודד אותו. בנוסף, היא מייחסת את הטירוף הפתאומי של המלט לא לדחייתה של אופליה (כפי שחשב פולוניוס), אלא למותו של אביו, המלך המלט ונישואיה בסמוך לכך לקלאודיוס.

במערכה השלישית, היא מקשיבה בשקיקה לדיווח של רוזנקרנץ וגילדנשטרן על ניסיונם לעודד את המלט, ותומכת בתוכניתו של המלך ופולוניוס לצפות בהמלט בסתר כאשר הוא נפגש עם אופליה, בתקווה שהיא תוכל לרפא אותו.

במערכה הבאה, מספרת גרטרוד מספרת לקלאודיוס על הרצח של פולוניוס, כשהיא משוכנעת שהמלט אכן משוגע. הדאגה, החיבה והחמלה הכנות שלה מופגנות גם כלפי אופליה, כאשר היא צופה בה, יחד עם אחרים, שרה ופועלת בטירוף מוחלט. בקבורתה של אופליה היא מביעה את כאבה ורחמיה הכנים:

"(מפזרת פרחים) מתוקים לַמתוקה! שלום.

קיוויתי שתהיי אשת המלט שלי.

חשבתי לעטר את ערש כלולותייך, מתוקה,

לא לפזר פרחים על בור קברך.

כשהמלט מופיע ומתעמת עם לארטס, היא מבקשת ממנו להפסיק, שמישהו יעצור אותו, ואומרת שהוא אולי נמצא כעת בהתקף טירוף, אך זה יחלוף עד מהרה.

בתמונה האחרונה של המחזה, גרטרוד מבחינה שהמלט התעייף במהלך הקרב עם לארטס, ומציעה לנגב את מצחו. היא שותה כוס רעל שהמלך הכין להמלט, על אף התנגדותו ומתה תוך שהיא צועקת בייסורים:

"לא, לא, זה המשקה,

המשקה! הו המלט היקר שלי!

משקה, זה המשקה! אני מורעלת".

ניתוח דמותה

דעתן של הדמויות האחרות במחזה על המלכה היא לרוב שלילית. כאשר רוח הרפאים של בעלה המת, אביו של המלט, מופיע בפניו, הוא מתאר לו אותה כלשעבר מופיעה להמלט, הוא מתאר אותה כ"מלכתי החסודה מאד לעין", אך מצווה על המלט לא להתעמת איתה בעניין ולהניח לאלוהים לשפוט אותה. עם זאת, מדברי המלט בהמשך אנו למדים כי אהבתו של אביו לאימו בזמן חייו הייתה עמוקה והוא היה מנסה לעכב את איתני הטבע עצמם לו השאירו חותם גס מדי על פניה.

המלט עצמו רואה בה דוגמה לחולשתן של נשים (המשפיעה גם על יחסיו עם אופליה), ומהרהר כל הזמן במחשבותיו אודות המהירות בה נישאה מחדש (פחות מחודש).

מספר הסברים הוצעו באשר למצבה הנפשי של גרטרוד במהלך המחזה. ניתן לטעון כי מאחר שלא התוודתה על חטאים כלשהם לפני מותה, היא לא הייתה שותפה לרצח בעלה. עם זאת, ישנן אינדיקציות בהתנהגותה שאכן מצביעות על מעורבותה. כך למשל, לאחר איומים חוזרים ונשנים של המלט כלפי אמו שאינם זוכים לתגובה מצידה, הוא מאיים לחשוף את טבעה האמיתי על ידי הצבת מראה, ואז היא חוששת מרצח:

" המלט: בואי-בואי, שבי. את לא תזוזי. לא

            תלכי עד שאציב מולך מראה

            שבה תוכלי לראות את פְּנים תוכך.

מלכה:    מה באת לעשות פה? לא תרצח אותי -

              הצילו, הו!"

ת"ס אליוט טען במאמרו "המלט ובעיותיו" משנת 1919, כי הגורם העיקרי למאבק הפנימית של המלט הוא חטאיה של גרטרוד, וכי המחזה למעשה עוסק בהשפעת אשמתה של אם על בנה.

לעומת זאת, ניתוח אחר הציע כי פרשנות דמותה של גרטרוד והאופן בו גולמה בעיבודים שונים הושפעו עמוקות מהדרישה המקובלת במאה ה-19 מאימהות להקריב את עצמן. בהמשך, תמכו מחקרים פמיניסטים רבים בטענה לפיה הטקסט עצמו אינו רומז בשום מקום כי גרטרוד ידעה שקלאודיוס הרעיל את המלך המלט; למעשה, גברים פירשו את דמותה של גרטרוד במשך מאות שנים באופן שגוי לחלוטין, כשהם מאמינים למה שהמלט אומר עליה ולא לטקסט האמיתי של המחזה. לפי טענה זו, אין ראיות ברורות המצביעות על כך שגרטרוד היא נואפת, אלא רק שהיא אישה המנסה להסתגל לנסיבות מותו של בעלה תוך התחשבות בטובת הממלכה.

בשנות ה-40, ארנסט ג'ונס - פסיכואנליטיקאי וביוגרף של פרויד - פיתח את רעיונותיו של פרויד שכללו גם ניתוח של המלט ולפיו ניתן לראות את העימות של המלט עם אמו בחדרה הפרטי כבעלת אווירה מינית. מתוך הסתכלות כזאת, ניתן לטעון כי המלט נגעל ממערכת היחסים של אמו עם קלאודיוס הנתפסת בעיניו כגילוי עריות, אך בו בזמן הוא חושש להרוג אותו, שכן זה יפנה את דרכו של המלט עצמו למיטת אמו.

מבצעות

עד שנת 1660 לערך, נאסר על נשים כמעט באופן גורף להופיע כשחקניות על הבמה, כאשר בעידן האליזבתני והיעקוביוני באנגליה הופיע צוות שחקנים שהורכב כולו ממבצעים גברים. להקה כזאת של שחקנים נודדים מוזכרת גם במחזה המלט עצמו.

בעולם

שחקניות רבות גילמו את במהלך המאה ה-20, וביניהן:

• אייילין הרלי בסרט המלט של לורנס אוליבייה משנת 1948.
• גלן קלוז הייתה גרטרוד, אימו של הנסיך המלט (מל גיבסון), בגרסה הקולנועית מ-1990 של פרנקו זפירלי.
• ג'ולי כריסטי הופיעה בתפקיד בסרט המלט של קנת בראנה משנת 1996. על אף שהיא שחקנית קלאסית בהכשרתה, הייתה זו הפעם הראשונה בה התנסתה במחזה של שייקספיר.
• בגרסה של מייקל אלמריידה להמלט משנת 2000, גילם השחקן איתן הוק את המלט כסטודנט לקולנוע, ואיתו השחקנית דיאן ונורה כגרטרוד, אשתו של המנכ"ל לשעבר ושל המנכ"ל הנוכחים של "תאגיד דנמרק".
• השחקנית בלייר בראון גילמה את גרטרוד בגרסת הטלוויזיונית משנת 2000 בכיכובו של קמפבל סקוט בתפקיד המלט.
• בעיבוד משנת 2009 בכיכובו של דייוויד טננט, גרטרוד גולמה על ידי השחקנית פני דאוני.
• השחקנית ההודית טאבו גילמה את גרטרוד שנקראה ג'אזאלה בעיבוד הבוליוודי של המלט, היידר ב-2014.
• נעמי ווטס גילמה את גרטרוד בסרט " אופליה " של קלייר מקארתי משנת 2018.

בישראל

המחזה הועלה בארץ במספר הפקות ועיבודים. ביניהם ניתן לציין את המבצעות הבאות:

• בתיאטרון הבימה עלה המחזה לראשונה בשנת 1946, אז שיחקה את המלכה גרטרוד השחקנית תמרה רובינס. הפקה נוספת הועלתה בשנת 1983 עם ליא קניג בתפקיד זה, ובשנת 2021 יצר הבמאי מאור זגורי עיבוד מחודש למחזה, בו גילמה את התפקיד השחקנית אלכס קרול.
• בשנת 2008 הועלה המחזה בתיאטרון הקאמרי עם שרה פון שוורצה כמלכה גרטרוד.
• בהפקה המחודשת של המחזה בתיאטרון בית לסין בשנת 2023, מגלמת את התפקיד השחקנית שירי גולן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרטרוד בוויקישיתוף

• גרטרוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)