העידן האליזבתני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סדרת ערכים
בהיסטוריה של בריטניה
תקופות בהיסטוריה של בריטניה
בריטניה הפרהיסטורית
בריטניה הרומאית
בריטניה בימי הביניים
אנגליה הסקסונית
אנגליה הנורמנית
הרנסאנס האנגלי
העידן האליזבתני
בריטניה המודרנית
תקופת ההשכלה הסקוטית
האימפריה הבריטית
היסטוריה של הממלכה המאוחדת
היסטוריה של אזורים בבריטניה:
היסטוריה של אנגליה
היסטוריה של סקוטלנד
היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של ויילס
היסטוריה של לונדון
נושאים מתוך היסטוריית בריטניה:
היסטוריה של החברה הבריטית
היסטוריה של הצבא הבריטי
היסטוריה של הכלכלה הבריטית
היסטוריה של החוקה הבריטית
דיוקן של אליזבת הראשונה משנת 1592

העידן האליזבתני היא התקופה הקשורה לשלטונה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה (1558-1603), והיא נחשבת לתור הזהב של ההיסטוריה האנגלית. תקופה זו היוותה את השיא של תקופת הרנסאנס האנגלי, והתרחשה בה פריחה של הספרות והשירה האנגלית. באותה תקופה פרח גם התיאטרון האליזבתני, שהמחזאי הגדול ביותר שלו היה ויליאם שייקספיר. היה זה עידן של התפשטות וגילוי ארצות, בעוד שבאנגליה עצמה הרפורמציה הפרוטסטנטית החלה להתבסס.

העידן האליזבתני נחשב למוצלח כל כך בעיקר בשל הניגוד בינו לבין התקופות שהיו לפניו ואחריו. הייתה זו תקופה קצרה של שלום יחסי בין הפרוטסטנטים לקתולים, וכן בין הפרלמנט למונרכיה, בניגוד למאה ה-17 שתזכר בעיקר בשל מלחמת האזרחים. בעידן האליזבתני אנגליה גם הייתה במצב טוב יחסית לשאר אירופה. הרנסאנס האיטלקי הסתיים בשל הכיבוש הזר של חצי האי, בעוד שצרפת הייתה שקועה במלחמות הדת הפנימיות שלה שיסתיימו רק בשנת 1598 עם פרסום צו נאנט. בשל מלחמות אלו וכן בשל העובדה שהאנגלים גורשו מאדמותיהם האחרונות על היבשת, הקונפליקט הארוך בין צרפת לאנגליה הושהה כמעט לגמרי בתקופת שלטונה של אליזבת.

היריבה הגדולה ביותר של אנגליה באותה התקופה הייתה ספרד, ושתי המדינות לחמו ביניהן גם באירופה וגם במושבות באמריקה, במה שהתפתח לבסוף למלחמת אנגליה-ספרד. בשנת 1588 המלך הספרדי פליפה השני ניסה לפלוש לאנגליה בעזרת הצי העצום והמפורסם שלו, אולם נחל כישלון גדול. אולם מזלה של אנגליה נגמר כשהיא ניסתה ללא הצלחה לפלוש לספרד בשנת 1589. לאחר כישלון זה ספרד סיפקה תמיכה למורדים הקתולים באירלנד במלחמתם נגד אנגליה וכן ניצחה במספר קרבות את הכוחות האנגלים. בשל כך הכלכלה האנגלית, ששוקמה בצורה מזהירה על ידי אליזבת וממשלתה, נפגעה קשות, והמסחר וההתיישבות האנגלית עברו תקופה קשה עד חתימת הסכם לונדון שנה לאחר מותה של אליזבת.

בעידן האליזבתני אנגליה נהנתה מממשל ריכוזי, מאורגן היטב ויעיל, בעיקר הודות לרפורמציות שבוצעו על ידי הנרי השביעי ובנו הנרי השמיני. מבחינה כלכלית, המדינה החלה באותה התקופה להרוויח מהעידן החדש של מסחר טרנס-אטלנטי.

המציאות והרומנטיזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העידן הוויקטוריאני עשה אידאליזציה לעידן האליזבתני, שנחשב אז לתקופה המושלמת ביותר בהיסטוריה של אנגליה. בתגובה לכך, היסטוריונים מודרניים נוטים להסתכל על התקופה במבט יותר מפוכח: אנגליה האליזבתנית לא הייתה ממש מוצלחת מבחינה צבאית; מעמד הפועלים, שהיוו 90 אחוז מאוכלוסיית אנגליה באותה התקופה, היו עניים בצורה מחפירה, עובדה שלא קיבלה מספיק תשומת לב בדורות הקודמים; גם תפקיד האנגלים באותה התקופה במסחר העבדים ובדיכוי אירלנד הקתולית החלו להחקר יותר מקרוב. למרות ההישגים של התקופה, המדינה הדרדרה למלחמת אזרחים פחות מ-40 שנה לאחר מותה של אליזבת.

למרות זאת, ניתן לומר כי אליזבת הביאה למדינה תקופה ארוכה של שקט יחסי ושגשוג כללי. המלכה ירשה מדינה מרוששת כמעט לגמרי בשל מדיניות קודמיה, ובעזרת מדיניות חסכונית חדשה היא שיקמה את התקציב ומחקה את החוב הלאומי עד שנת 1574. בתקופתה נוסדה הבורסה המלכותית, הבורסה למניות ערך הראשונה באנגליה ואחת הראשונות באירופה, שתרמה להתפתחות הכלכלה האנגלית בפרט והכלכלה האירופאית בכלל. הכלכלה האנגלית שגשגה למרות שהיו בה המסים הנמוכים באירופה, אולם ההון החדש לא חולק בצורה שווה בין האזרחים.

לאנגליה של התקופה היו מספר יתרונות שייחדו אותה משאר המדינות האירופאיות. העינוי בממלכה היה נדיר, משום שהחוק האנגלי הגדיר שעינוי ישמש ככלי רק במקרים של בגידה בכתר. גם ציד המכשפות היה נדיר בממלכה, ולא הגיע לרמת ההיסטריה כמו במדינות אחרות. הנשים נהנו מתקופה של חופש יחסי, ומבקרים זרים לממלכה ציינו לעתים קרובות את החירות שהייתה לנשים באנגליה, בניגוד לאלו בספרד או איטליה, לדוגמה.

מדע, טכנולוגיה וגילוי ארצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סר פרנסיס דרייק, מגלה הארצות החשוב ביותר של העידן האליזבתני

למרות שבאותה התקופה לא היו באנגליה מדענים גדולים או מוסד רשמי למחקר (כמו החברה המלכותית שתוקם במאה ה-17), אך למרות זאת הייתה התקדמות מדעית רבה בעידן האליזבתני. התפתחויות מדעיות רבות היו בתחומי הקרטוגרפיה והאסטרונומיה, ומדענים אנגלים פרסמו מחקרים חשובים, כמו ויליאם גילברט שפרסם את מחקרו על המגנטיות והיה הראשון שהשתמש במילה "חשמל" (electricity).

אחד התחומים החשובים ביותר בהם נעשתה ההתקדמות הגדולה ביותר היה תחום הניווט. סר פרנסיס דרייק היה האנגלי הראשון שהקיף את כדור הארץ (1577-1581), והנסיון האנגלי הראשון להתיישבות באמריקה היה ב-1587 באי רואנוק, התיישבות שנכשלה בשל חוסר במצרכים (מושבת רואנוק).

שעות הפנאי של האליזבתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחימה בין בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעידן האליזבתני היו סוגי ספורט רבים שכללו בעלי חיים, רובם היו מאוד אלימים. קרבות תרנגולים היו בידור שכיח בו היו צופים רבים ממעמד הפועלים, בעוד אנשים מהמעמדות הגבוהים יותר הימרו סכומים רבים על המנצח. בקרבות אלו שני תרנגולים הונחו על שולחן ונלחמו אחד נגד השני. כמעט בכל עיר וכפר הייתה זירה לקרבות תרנגולים. ספורט נוסף שכלל חיות היה רדיפת דובים, בו דובים שוחררו בתוך זירה עם כלבי מסטיף ונלחמו איתם.

ציד שועלים היה מנהג שכיח וגברים אצילים רבים ראו בספורט זה את חובתם החברתית. מסעות הציד יכלו לכלול גם איילים, גיריות, לוטרות, ארנבות וחזירי בר. אנגליה נחשבה למובילה בעולם במספר, מגוון ואיכות כלבי הציד שלה. ציד באמצעות נצים גם היה ספורט פופולרי אצל מעמד האצולה, אך נשים לא הורשו להשתתף בו.

ספורט קבוצתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנגלים האליזבתנים נהגו לשחק סוג של משחק הדומה לראגבי המודרני. במשחק זה שתי קבוצות רצו אחת מול השנייה בנסיון להכניס את הכדור בין שתי קורות.

משחק נוסף שנקרא "אלות" (Cudgels) כלל שני אנשים שניסו לחבוט אחד בשני באלות עץ. משחק זה הסתיים לעתים קרובות בפציעות קשות.

משחקי בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה זו האנגלים נהגו לשחק משחקי קלפים, ובעיקר אחד הנקרא "ניצחון" (Triumph), הדומה לויסט המודרני. משחקים פופולריים אחרים כללו שש-בש, משחקי קוביות ודמקה, אולם רק הגברים שיחקו בהם משום שזה נחשב לא ראוי לאישה להמר.

מוזיקה ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה הייתה בילוי חשוב ביותר בעידן האליזבתני, וערבי משפחה רבים כללו הופעות מוזיקליות. ילדים לומדו לשיר ולרקוד בגיל צעיר מאוד והיו מורגלים בהופעות פומביות. כלי מקלדת כמו צ'מבלו, קלאוויקורד, ודולצימר, כלי נשיפה מעץ, כמו חלילית וכן כלי פריטה כמו קתרוס היו פופולרים במיוחד.

התיאטרון היה גם בילוי פופולרי ביותר, והמחזות הנצפים ביותר היו אלו של ויליאם שייקספיר. תיאטראות רבים נבנו באותה התקופה בסביבות לונדון, כמו תיאטרון הגלוב ותיאטרון הברבור. במחזות של התקופה לא השתמשו כמעט בתפאורות אך השתמשו רבות באביזרי במה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]