המלוכה הדנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנס המלכותי הדני
מלכת דנמרק הנוכחית, מרגרטה השנייה

המלוכה הדנית היא מוסד חוקתי ותפקיד היסטורי בממלכת דנמרק. הממלכה כוללת לא רק את דנמרק, אלא גם את האזורים האוטונומיים של גרינלנד ואיי פארו. המלוכה מיוצגת כיום על ידי מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק, שעלתה לכס המלכות עם מותו של אביה, פרדריק התשיעי ב-14 בינואר 1972. השמות המלכותיים הדנים מתחלפים לסירוגין באופן מסורתי בין "פרדריק" (Frederik) לבין "כריסטיאן" (Christian). מרגרטה השנייה לקחה למעשה את מקומו של כריסטיאן ולפיכך, יורש העצר של דנמרק הוא פרדריק, נסיך דנמרק.

המלוכה הדנית היא מונרכיה חוקתית, וככזו, תפקידו של המונרך מוגדר ומוגבל על ידי חוקת דנמרק, המתייחסת אליו בתואר "המלך" (Konge).[1] המונרך ומשפחתו הקרובה ממלאים מגוון של תפקידים רשמיים, טקסיים, דיפלומטיים וייצוגיים. הסמכות הניהולית האולטימטיבית על הממשלה היא עדיין המלך ומתבצעת באמצעות סמכויותיו. בפועל, בסמכויות אלו נעשה שימוש אך ורק על פי חוקי הפרלמנט או המוסכמות המקובלות.[1] תפקידי המונרך מוגבלים למעשה לחלוקת תארים ומינוי ראש ממשלת דנמרק.

ממלכת דנמרק המאוחדת הוקמה על ידי המלכים הויקינגים, גורם הזקן ובנו, האראלד הראשון במאה ה-10, ובכך דנמרק היא המלוכה הוותיקה ביותר באירופה.[2] במקור הייתה דנמרק מונרכיה נבחרת ורק במאה ה-17 היא הפכה להיות מונרכיה העוברת בירושה, בתקופת מלכותו של פרדריק השלישי. מעבר למונרכיה חוקתית בוצע ב-1849 עם כינונה של החוקה הראשונה. בית המלוכה הנוכחי הוא ענף של בית גליקסבורג, שמקורו משלזוויג-הולשטיין שבגרמניה. זהו אותו בית שממנו יצאו בית המלוכה של נורווגיה ומשפחת המלוכה היוונית לשעבר. עם עלייתה לכס המלוכה, הייתה מרגרטה השנייה למלכה האישה השנייה לאחר מרגרטה הראשונה, שמלכה על ארצות סקנדינביה בשנים 13751412, בתקופת איחוד קאלמאר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממלכה הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת משתי האבנים הרוניות ביילין המספרות על איחודה של דנמרק והתנצרותה בתקופת מלכותו של הראלד הראשון

המלוכה הדנית החלה להתקיים במאה ה-10 לספירה ובכך בית המלוכה הדני הוא הרביעי בוותיקותו והוותיק ביותר באירופה מבין כל אלה הקיימים היום. ממלכת דנמרק של ימינו נוסדה בימיו של גורם הזקן.

ב-965 אוחדו הדנים באופן רשמי והתנצרו בימיו של הראלד הראשון. סיפור זה מתועד על גבי האבנים הרוניות ביילין. גודלה המדויק של ממלכתו של האראלד הראשון לא ידוע, אך מקובל לחשוב שהיא השתרעה בין קו הביצורים של דנוירקה (Danevirke, כיום בגרמניה), כולל העיר הדבי, לרוחבה של יוטלנד, האיים הדנים והחלק הדרומי של שוודיה המודרנית, סקונה ואולי אף הלנד. יותר מכך, האבנים ביילין מציינות שהאראלד אף כבש את נורווגיה. בנו של האראלד, סוון הראשון, ניהל מספר מלחמות כיבוש נגד אנגליה, שהושלמו בתקופת מלכותו של בנו, קנוט הגדול, באמצע המאה ה-11. תקופת מלכותו של קנוט ייצגה את השיא בעידן הוויקינגי בדנמרק. אימפריית הים הצפוני שלו כללה את דנמרק, נורווגיה, אנגליה והשפעה חזקה בחוף הצפון- מזרחי של גרמניה.

המלך האחרון שהיה צאצא של ולדמר הרביעי, כריסטופר מבוואריה (בדנמרק הוא נקרא כריסטופר השלישי), מת ב-1448. כיורשו נבחר הרוזן כריסטיאן מאולדנבורג, צאצא של דודתו של ולדמר הרביעי, שמלך תחת השם כריסטיאן הראשון.

מונרכיה אבסולוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכתחילה הייתה דנמרק מונרכיה נבחרת, אך בפועל היה נבחר לתפקיד בנו הבכור של המלך הקודם. מאוחר יותר נחתם כתב זכויות שהגביל את סמכויות המלך הדני. המשטר האבסולוטי הונהג בדנמרק בראשית שנות השישים של המאה ה-17, בתקופת מלכותו של פרדריק השלישי, כאשר עברה דנמרק ממשטר של מונרכיה נבחרת למונרכיה העוברת בירושה. העדפת הבן הזכר הבכור הוגדרה בדנמרק בצו מלכותי מ-1665.

מונרכיה חוקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביוני 1849 שונתה חוקת דנמרק כך שמשטרה הפך להיות מונרכיה חוקתית. אחרון מלכי דנמרק מבית אולדנבורג, פרדריק השביעי, מת ללא צאצאים. על פי חוק סדר הירושה, ירש הנסיך כריסטיאן מגליקסבורג ועלה לכס המלוכה ב-15 בנובמבר 1863 כמלך כריסטיאן התשיעי, הראשון מבית המלוכה הנוכחי של דנמרק, בית גליקסבורג, שהוא ענף של בית אולדנבורג. בסופו של דבר נודע כריסטיאן התשיעי בכינוי "חמה של אירופה", הודות לקשריו המשפחתיים עם רוב בתי המלוכה של אירופה: בתו, אלכסנדרה, נסיכת דנמרק, נישאה לאדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת, בת אחרת שלו, דאגמאר, נישאה לאלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה ובתו תירה, נסיכת דנמרק נישאה לארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר. בנו של כריסטיאן התשיעי, הנסיך וילהלם, הוכתר כגאורגיוס הראשון, מלך היוונים. בהמשך הוכתר נכדו כהוקון השביעי, מלך נורווגיה. עד היום מקושרת משפחת המלוכה הדנית לרוב שושלות בתי המלוכה השולטות באירופה.

על פי חוק סדר הירושה מה-27 במרץ 1953, הוכרה זכותן של נשים לרשת את הכתר ובכך התאפשרה עלייתה למלוכה של המלכה הנוכחית, מרגרטה השנייה.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוקת דנמרק, המונרך הדני, כראש המדינה, הוא מקור הסמכות, במשותף עם הפולקטינג, הפרלמנט, כרשות המחוקקת. בסמכותו של המלך לסרב לתת הסכמה מלכותית לחוקים וכן לבחור ולהדיח מתפקידו את ראש ממשלת דנמרק, למרות שבתקופה המודרנית סמכות זו לא יושמה. כראש המדינה, משתתף המלך בתהליך הרכבתה של ממשלה חדשה. הצעות חוק חייבות להחתם חתימת קיום על ידי שר אחד של הממשלה או יותר כדי להפוך לחוקים. כריסטיאן העשירי היה המונרך האחרון שיישם את סמכותו מרצונו, ב-28 במרץ 1920, וכך הצית את משבר חג הפסחא של 1920. כל הסמכויות המלכותיות, כמו הסמכות למנות שרים והיכולת להכריז מלחמה ולכרות בריתות שלום, מיושמות על ידי ראש הממשלה והקבינט, עם הסכמתו הפורמלית של המונרך. לאחר התייעצויות שהמונרך מקיים עם נציגי הסיעות בפרלמנט, מוטל על מנהיג המפלגה שזכתה לתמיכת רוב חברי הבית, להרכיב את הממשלה החדשה. מרגע שהורכבה הממשלה, ממנה אותה המונרך באופן רשמי.

כיום למונרך יש תפקיד טקסי במהותו המוגבל בסמכויותיו על ידי המוסכמות ועל ידי דעת הקהל. כדמות ציבורית פותחת המלכה תערוכות, משתתפת באירועים, חונכת מבנים ועוד. עם זאת מוקנים למלכה שלוש זכויות בלתי רשמיות: הזכות לקבל ייעוץ, הזכות לייעץ והזכות להזהיר. על בסיס זכויות אלו משתתפים ראש הממשלה וחברי הקבינט בישיבות הקבועות של מועצת המדינה (Statsrådet). ראש הממשלה ושר החוץ מדווחים באופן סדיר למלכה ומתדרכים אתה על ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות. המלכה מארחת ביקורים ממלכתיים של ראשי מדינה זרים ומקיימת ביקורים ממלכתיים במדינות אחרות.

גרינלנד ואיי פארו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינלנד ואיי פארו הם שני שטחי חסות שנהנים מאוטונומיה ועל פי החוקה הדנית, ראש המדינה שלהן הוא גם מלך דנמרק.

סדר הירושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורש העצר לכתר הדני, פרדריק, נסיך דנמרק

מאז 2009 נהוג בדנמרק כלל העדפת הילד הבכור. חוק הירושה הדנית, שהונהג ב-27 במרץ 1953 הגביל את הכתר לצאצאי המלך כריסטיאן העשירי ולאשתו, אלכסנדרינה, דוכסית מקלנבורג-שוורין שנולדו במסגרת נישואים חוקיים.

חברי משפחת המלוכה מאבדים את מקומם בסדר הירושה אם הם נישאים ללא אישור המונרך שניתן בפני מועצת המדינה. כמו כן נשללת זכות הירושה מצאצאיהם של חברי משפחת המלוכה שנישאו ללא רשות המונרך או שנולדו מבלי שהוריהם נישאו כאמור. יותר מכך, כאשרה המונרך מאשר נישואין, הוא זכאי להתנות תנאים כדי שצאצאי הזוג הנישא יהיו זכאים להיות בסדר הירושה. על פי חוקת 1953, הפרלמנט יכול לבחור יורש לכתר ולהגדיר סדר ירושה חדש בכל מקרה בו אין יורשים הזכאים לרשת את הכתר מבין צאצאיהם של כריסטיאן העשירי והמלכה אלכסנדרין.

המונרך הדני חייב להשתייך לכנסייה הלאומית של דנמרק או לכנסייה האוונגליסטית לותרנית של דנמרק. הכנסייה הלאומית היא הכנסייה הממוסדת של דנמרק, אם כי המונרך הדני לא עומד בראשה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק הראשון שהגדיר את סדר הירושה לכתר הדני חוקק בנובמבר 1665 ופורסם ב-1709. על פי חוק זה הוכרזה דנמרק כמונרכיה העוברת בירושה לצאצאיו החוקיים של המלך פרדריק השלישי וסדר הירושה יהיה "סאלי למחצה". על פי עקרון זה עובר הכתר בירושה לילדיו של המלך עם עדיפות לזכרים, לאחיו עם העדפה לבכור על פני הצעיר ולקרובים רחוקים עם העדפה לענף בכיר של בית המלוכה על פני ענף זוטר. נשים היו זכאיות לרשת את הכתר במקרה בו לא היה כל יורש בקו הזכרי. הדוכסויות שלזוויג, הולשטיין ולאונבורג, שבהם משל המונרך הדני כדוכס, דבקו בחוק הסאלי (כלומר שרק יורשים זכרים יכולים לרשת את כס הדוכס). דוכסות שלזוויג (שהייתה פייף דני) והולשטיין ולאונבורג (שהיו פייף גרמני), היו קשורות באיחוד פרסונלי עם הכתר הדני.

הבדלים אלה גרמו לקשיים כאשר התברר כי פרדריק השביעי יהיה חשוך ילדים והתבקש שינוי בסדר הירושה הן בכתר הדני והן בדוכסויות. משמעות הדבר הייתה שמלך דנמרק לא יוכל להיות הדוכס של שלזוויג ושל הולשטיין. כדי להבטיח שהדוכסויות תמשכנה להיות כפופות לכתר הדני הוגדר מחדש סדר הירושה שלהן בפרוטוקול לונדון משנת 1852, שייעד את הנסיך כריסטיאן משלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג כיורש בכוח לכתר, למרות שעל פי כללי העדפת הבן הבכור הוא לא היה זכאי לרשת לא את כס המלכות הדני ולא את הדוכסויות. מלכתחילה רצה ראש ממשלת דנמרק, כריסטיאן אלברכט בלום לשמור על סדרי ירושה נפרדים, אך בסופו של דבר החליט הממשלה להנהיג סדר ירושה אגנאטית, החלטה שאושרה על ידי הפרלמנט.

סדר ירושה זה נותר בתוקף במשך מאה שנים, ואז שונה ב-1953 החוק הסאלי לעקרון העדפת הבן הבכור, על פיו נשים יוכלו לרשת את הכתר רק במקרה ולא יהיו להם אחים זכרים. ב-2009 שונה שוב סדר הירושה והפעם לעקרון העדפת הילד הבכור, כלומר, אישה תירש את הכתר בכל מקרה בו היא הבת הבכורה, גם אם יש לה אחים צעירים ממנה.

זכויות ומגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המעבר של דנמרק ב-1660, ממונרכיה נבחרת (למרות שהחל מ-1448 נבחר תמיד לכס המלכות בנו הבכור של המלך הקודם מבית אולדנבורג), למונרכיה העוברת בירושה, הוספה לתוארו של המונרך הדני הקידומת "בחסד האל". כל סעיפי החוק שחוקק אז בנוגע לסדר הירושה למעט סעיפים 21 ו-25 שונו מאז. סעיף 21 מציין כי "כל נסיך שבקשר דם לכס המלכות, שמתגורר בממלכה או בטריטוריות שלה, יבוא בברית הנישואין, או יעזוב את הממלכה, או ישרת תחת שלטון זר, רק ברשות מפורשת של המלך". על פי תנאי זה, נסיכי ונסיכות דנמרק, שהתגוררו באופן קבוע בממלכות זרות ברשות המלך (כולל חברי בתי המלוכה של יוון, נורווגיה ובריטניה), איבדו את זכותם לכתר הדני ומצד שני אין להם צורך לקבל מהמונרך הדני רשות לצאת מחוץ לגבולות ארצם או להינשא, למרות שהחל מ-1950, אלה שהם לא צאצאים של כריסטיאן התשיעי כבר לא נמצאים בסדר הירושה לכתר הדני. עם זאת, אלה מבין בני משפחת המלוכה שכן מתגוררים בדנמרק או בשטחי החסות שלה, נדרשים לקבל מהמונרך הסכמה מראש לצאת מחוץ לגבולות הממלכה או להינשא.

סעיף 25 לאותו חוק קובע, בנוגע לחברי משפחת המלוכה, כי: "הם לא כפופים לשום בית משפט, אך הערכאה הראשונה והאחרונה שהם ניצבים בפניה היא המלך או כל מי שהוא מאציל אליו את סמכותו".

מגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון אמליאנבורג, מעונה העיקרי של המלכה
ארמון כריסטיאנסבורג, בו מתקיימים אירועים רשמיים רבים

עם הנהגתה של המונרכיה החוקתית בדנמרק ב-1849, הפכו הארמונות המלכותיים לרכוש המדינה. מאז, מספר משתנה של ארמונות אלו הועמדו לרשות משפחת המלוכה. הרכבם של ארמונות אלה מוסכם מחדש לאחר עלייתו לכס המלכות של מונרך חדש.

לרשותה של מלכת דנמרק עומדים ארבעה ארמונות באמליאנבורג ובקופנהגן כמקומות עבודה ומגורים. נכון להיום מתגוררת המלכה בארמון המלך כריסטיאן התשיעי ונסיך הכתר פרדריק מתגורר בארמון המלך פרדריק השמיני. בזה האחרון קיימות דירות גם לחברים אחרים של משפחת המלוכה ואילו ארמון המלך כריסטיאן השביעי משמש לעריכת אירועים רשמיים וכבית הארחה מלכותי. המעונות המלכותיים בארמון המלך כריסטיאן השמיני ובארמון המלך כריסטיאן השביעי פתוחים לביקורי הציבור במסגרת סיורים מודרכים.

בנוסף, חלקים מארמון כריסטיאנסבורג בקופנהגן עומדים לרשות המלכה. בארמון זה מתקיימים אירועים רשמיים כמו משתאות, ארוחות ערב רשמיות, טקסי הגשת כתבי האמנה מדיפלומטים זרים, מפגשים עם אזרחים, ישיבות מועצת המדינה, קבלות פנים, טקסי הטבלה מלכותיים וטקסים אחרים. החלקים המלכותיים של הארמון פתוחים לביקורי הציבור כאשר הם לא בשימוש.

בארמון פרדנסבורג שמצפון לקופנהגן נעשה שימוש בעיקר בסתיו ובאביב. הוא משמש לעתים קרובות לאירוח ביקורים ממלכתיים ולטקסים של המשפחה המלכותית.

ביוטלנד עומד לרשותה של המלכה ארמון גראסטן. ארמון זה היה בשימוש כמעון קיץ של פרדריק התשיעי ושל רעייתו, המלכה אינגריד. מאז מותה של המלכה אינגריד ב-2000, משמש הארמון כמעון הקיץ של המלכה מרגרטה השנייה.

בנוסף קיימים ארמון ארמיטג' שמצפון לקופנהגן שמשמש למסעות ציד מלכותיים וארמון סורגנפרי שבעבר שימש כמקום מגוריהם של נסיכי משפחת המלוכה אך כיום לא נעשה בו כל שימוש רשמי. בנוסף לכל הארמונות הללו שהם רכוש המדינה, קיים ארמון מרסליסבורג שבאורהוס, שהוא רכושה הפרטי של המלכה. ארמון זה משמש כמעון קיץ עבור המלכה וכן במהלך חג הפסחא וחג המולד.

המשפחה המלכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת המלוכה הדנית ביום הולדתה ה-70 של המלכה, אפריל 2010

בממלכת דנמרק, כל חברי השושלת שמחזיקים בתואר נסיך או נסיכה הם חברי משפחת המלוכה הדנית. כמו בבתי מלוכה אירופאים אחרים, ההבחנה בחברי משפחת המלוכה קשה עקב חוסר בהגדרות משפטיות או פורמליות ברורות. המלכה ואחיותיה משתייכות לבית גליקסבורג, ענף של בית אולדנבורג. ילדיה של המלכה משתייכים לבית דה לאבורד דה מונפזאט, על שמו של אביהם.

חברי משפחת המלוכה העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת המלוכה הדנית כוללת את:

  • נסיך הכתר, פרדריק.
  • נסיכת הכתר מארי, בת זוגו של נסיך הכתר.
  • הנסיך כריסטיאן, בנו הבכור של נסיך הכתר.
  • הנסיכה איזבלה, בתו הבכורה השל נסיך הכתר.
  • הנסיך וינסנט, בנו הצעיר של נסיך הכתר.
  • הנסיכה ז'וזפין, בתו הצעיר של נסיך הכתר.
  • הנסיך יואכים, בנה הצעיר של המלכה.
  • הנסיכה מארי, אשתו של הנסיך יואכים.
  • הנסיך ניקולאי, בנו הבכור של הנסיך יואכים.
  • הנסיך פליקס, בנו השני של הנסיך יואכים.
  • הנסיך הנריק, בנו הצעיר של הנסיך יואכים.
  • הנסיכה אתנה, בתו של הנסיך יואכים.

על משפחת המלוכה המורחבת נכללים בן זוגה, ילדיה, בני ובנות זוגם וילדיהם של הנסיכה בנדיקט. בנוסף, רוב חברי משפחת המלוכה היוונית, כצאצאיו של כריסטיאן התשיעי, הם גם חלק ממשפחת המלוכה הדנית ונושאים את התואר נסיך או נסיכת יוון ודנמרק.

תואר המלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד עלייתה של מרגרטה השנייה לכס המלוכה כלל תוארו של מלך דנמרק את שמות כל הטריטוריות והעמים שעליהם הם מלכו. מרגרטה השנייה ויתרה על כל התארים האלה ותוארה הוא פשוט, "בחסד האל, מלכת דנמרק".

רשימת מלכי דנמרק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מלכי דנמרק כוללת את המלכים והמלכות ששלטו בממלכה בתקופות הבאות:

  • ממלכת דנמרק (עד 1397).
  • האיחוד בין דנמרק, נורווגיה ושוודיה (1523-1397).
  • האיחוד בין דנמרק לנורווגיה (1536-1523).
  • איסלנד (מאז האיחוד בין דנמרק לנורווגיה ב-1380. עצמאית באיחוד פרסונלי בין השנים 1944-1918. רפובליקה עצמאית מאז 1944).
  • גרינלנד (מאז האיחוד בין דנמרק לנורווגיה ב-1380. שליטה דנית ישירה החלה ב-1721. איחוד עם הממלכה הדנית ב-1953. ממשל בית פנימי החל מ-1979. הגדרה עצמית ב-2009).
  • איי פארו (מאז האיחוד בין דנמרק לנורווגיה ב-1380. מחוז של דמרק 1948-1816. ממשל בית פנימי החל מ-1948).

בין השנים 14481863 החזיק בכתר הדני בית אולדנבורג ולאחר מכן הועבר הכתר לבית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג, ענף משנה של אותו בית שמתייחס לכריסטיאן השלישי, מלך דנמרק. דנמרק הייתה מונרכיה נבחרת עד 1660, אף על פי שבדרך כלל נבחר לתפקיד בנו הבכור או אחיו הבכור של המלך הקודם, ולאחר מכן היא הפכה להיות מונרכיה העוברת בירושה אבסולוטית. עד 1864 הייתה דנמרק גם באיחוד פרסונלי עם הדוכסויות של שלזוויג והולשטיין.

החל מראשית המאה השישית לספירה ועד לאמצע המאה העשירית, מאוזכרים המלכים האגדתיים למחצה של דנמרק. אלה הם קודמיו של גורם הזקן (מלך בשנים 958-936 לערך), שקיומם הוא היסטורי למחצה ואגדתי למחצה. הדיווחים על מלכים אלה הם מבולבלים ומלאי סתירות.

בית גורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם
(שנות חיים)
תמונה שנת עלייה למלוכה שנת תום מלוכה הערות
גורם הזקן
(958-900)
Gorm-the-old.jpg 940 958 מלך דנמרק הראשון המוכר מבחינה היסטורית
האראלד הראשון
(985-925)
Harald Blaatand.jpg 958 986 "כחול השן". בנו של גורם. מייסד הנצרות בדנמרק.
סוון הראשון
(1014-960)
Sweyn Forkbeard.jpg 986 1014 "זקן המזלג". בנו של האראלד הראשון. מלך דנמרק, נורווגיה ואנגליה.
האראלד השני
(מת 1018)
Harald 2 ukendt kunstner 1685.jpg 1014 1018 בנו של סוון הראשון.
קנוט הגדול
(1035-985/995)
Knut der Große cropped.jpg 1018 1035 בנו של סוון הראשון. מלך דנמרק, נורווגיה ואנגליה.
הארדיקאנוט
(1042-1020)
Coin danish and english king Harthacnut, Hardeknut (1018-1042).jpg 1035 1042 בנו של קנוט הגדול. מלך דנמרק ואנגליה.

בית פיירהייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם
(שנות חיים)
תמונה שנת עלייה למלוכה שנת תום מלוכה הערות
מגנוס הראשון
(1047-1024)
Magnus den gode mynt p.jpg 1042 1047 בנו של קנוט הגדול. מלך נורווגיה. ירש את כס המלכות הדני לאחר מות אחיו, הארדיקאנוט.

בית אסטרידסן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם
(שנות חיים)
תמונה שנת עלייה למלוכה שנת תום מלוכה הערות
סוון השני
(1074/1076-1019)
Svend estridsen.jpg 1047 1074 / 1076 "אבי המלכים". בנה של אסטריד, בתו של סוון הראשון.
האראלד השלישי
(1080-1040)
Harald 3. Hen.jpg 1074 / 1076 1080 "הרך". בנו הבלתי חוקי של סוון השני.
קנוט הרביעי
(1086-1042)
Sankt Knud.JPG 1080 1086 "הקדוש" בנו הבלתי חוקי של סוון השני.
אולף הראשון
(1095-1050)
Oluf hunger.jpg 1086 1095 "הרעב". בנו הבלתי חוקי של סוון השני.
אריק הראשון
(1103-1050)
Erik 1. Ejegod.jpg 1095 1103 "הטוב". בנו הבלתי חוקי של סוון השני.
נילס
(1134-1065)
Kong niels.jpg 1104 1134 בנו הבלתי חוקי של סוון השני.
אריק השני
(1137-1090)
Erik Emune Ribe.JPG 1134 1137 "הבלתי נשכח". בנו הבלתי חוקי של אריק הראשון.
אריק השלישי
(1146-1120)
Erik lam.jpg 1137 1146 "הכבש". בנה של רגנהילד, בתו של אריק הראשון.
סוון השלישי
(1157-1125)
Swen.jpg 1146 1157 "האפור". בנו של אריק השני.
קנוט החמישי
(1157-1129)
Knud 5. Magnussen coin.jpg 1146 1157 בנו של מגנוס הראשון, מלך שוודיה
ולדמר הראשון
(1182-1131)
Valdemar 1. den Store.jpg 1146 1182 "הגדול". נכדו של אריק הראשון.
קנוט השישי
(1202-1163)
Knud 4. Valdemarsen.jpg 1182 1202 בנו של ולדמר הראשון.
ולדמר השני
(1241-1170)
Valdemar sejr.jpg 1202 1241 "המנצח". בנו של ולדמר הראשון.
ולדמר הצעיר
(1231-1209)
Valdemar den Unge 1209-1231.jpg 1215 1231 מלך שותף. בנו של ולדמר השני.
אריק הרביעי
(1250-1216)
Erik d4 Plovpenning.jpg 1232 1250 "פלובפנינג". בנו של ולדמר השני.
אבל
(1252-1218)
Abel af Danmark.JPG 1250 1252 בנו של ולדמר השני.
כריסטופר הראשון
(1259-1219)
Christoffer I Ribe.JPG 1252 1259 בנו של ולדמר השני.
אריק החמישי
(1286-1249)
Erik Glipping.jpg 1259 1286 "קליפינג". בנו של כריסטופר הראשון.
אריק השישי
(1319-1274)
Erikmenvedssegl.jpg 1286 1319 "מנווד". בנו של אריק החמישי.
כריסטופר השני
(1332-1276)
Krzysztof2 sorø.JPG 1320 1326
(הודח)
בנו של אריק החמישי.
ולדמר השלישי
(1364-1314)
Valdemar 3 kongesegl.jpg 1326 1329
(הודח)
נינו של אבל.
כריסטופר השני
(1332-1276)
Krzysztof2 sorø.JPG 1329
(הוחזר לכס המלוכה)
1332 בנו של אריק החמישי.
אינטררגנום
(1340-1332)
ולדמר הרביעי
(1375-1320)
Waldemar IV Otherday of Denmark c 1375 crop.jpg 1340 1375 "שחר חדש". בנו של כריסטופר השני.

בית ביילבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם
(שנות חיים)
תמונה שנת עלייה למלוכה שנת תום מלוכה הערות
אולף השני
(1387-1370)
Olaf II of Denmark c 1385.jpg 1376 1387 מלך דנמרק ונורווגיה. בנם של הוקון השישי, מלך נורווגיה ושל מרגרטה הראשונה

בית אסטרידסן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם
(שנות חיים)
תמונה שנת עלייה למלוכה שנת תום מלוכה הערות
מרגרטה הראשונה
(1412-1353)
Margrete 1.jpg 1376 1412
(מ-1397, מלכה
דה פקטו)
בתו של ולדמר הרביעי ורעייתו של הוקון השישי מלך נורווגיה. מלכת דנמרק, נורווגיה ושוודיה (איחוד קאלמאר).

בית פומרניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם
(שנות חיים)
תמונה שנת עלייה למלוכה שנת תום מלוכה הערות
אריק השביעי
(1459-1381/1382)
Eric VII the Pomeranian of Denmark (photo 2010) crop.jpg 1397 1439
(הודח)
נינו של ולדמר הרביעי. אומץ על ידי מרגרטה הראשונה. מלך דנמרק, נורווגיה ושוודיה (איחוד קאלמאר).

בית פאלטין נוימרקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם
(שנות חיים)
תמונה שנת עלייה למלוכה שנת תום מלוכה הערות
כריסטופר השלישי
(1448-1416)
Christopher of Bavaria.png 1440 1448 אחיינו של אריק השביעי.

בית אולדנבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם
(שנות חיים)
תמונה שנת עלייה למלוכה שנת תום מלוכה הערות
כריסטיאן הראשון
(1481-1426)
Christian I of Denmark, Norway & Sweden 1440s.jpg 1448 1481 צאצא של אריק הרביעי מצד אביו וצאצא של אריק החמישי ואבל מצד אמו.
האנס
(1513-1455)
John II of Sweden sculpture c 1530 (photo 2009).jpg 1481 1513 בנו של כריסטיאן הראשון.
כריסטיאן השני
(1559-1481)
ChristianII of denmark.jpg 1513 1523
(הודח)
בנו של האנס. אחרון מלכי איחוד קאלמאר.
פרדריק הראשון
(1533-1471)
Frederik 1-detail.jpg 1523 1533 בנו של כריסטיאן הראשון. מלך דנמרק ונורווגיה. המלך הקתולי האחרון של דנמרק.
אינטררגנום
(1534-1533)
כריסטיאן השלישי
(1559-1503)
Christian III of Denmark.jpg 1534 1559 בנו של פרדריק הראשון. מלד דנמרק ונורווגיה. המלך הלותרני הראשון של דנמרק.
פרדריק השני
(1588-1534)
1581 Frederik 2..jpg 1559 1588 בנו של כריסטיאן השלישי. מלך דנמרק ונורווגיה.
כריסטיאן הרביעי
(1648-1577)
Christian IV Pieter Isaacsz 1612.jpg 1588 1648 בנו של פרדריק השני. מלך דנמרק ונורווגיה.
פרדריק השלישי
(1670-1609)
Frederik 3 by window.jpg 1648 1670 בנו של כריסטיאן הרביעי. מלך דנמרק ונורווגיה.
כריסטיאן החמישי
(1699-1646)
Christian V of Denmark.jpg 1670 1699 בנו של פרדריק השלישי. מלך דנמרק ונורווגיה.
פרדריק הרביעי
(1730-1671)
Frederik 4 Danmark.jpg 1699 1730 בנו של כריסטיאן החמישי. מלך דנמרק ונורווגיה.
כריסטיאן השישי
(1746-1699)
Christian-VI 1699-1746 Danmark-Norge-Rex.jpg 1730 1746 בנו של פרדריק הרביעי. מלך דנמרק ונורווגיה.
פרדריק החמישי
(1766-1723)
Pilo - Frederik V of Denmark.jpg 1746 1766 בנו של כריסטיאן השישי. מלך דנמרק ונורווגיה.
כריסטיאן השביעי
(1808-1749)
Christian VII 1772 by Roslin.jpg 1766 1808 בנו של פרדריק החמישי. מלך דנמרק ונורווגיה.
פרדריק השישי
(1839-1768)
Frederik6coronation.jpg 1808 1839 בנו של כריסטיאן השביעי. מלך דנמרק ונורווגיה.
כריסטיאן השמיני
(1848-1786)
Christianviiidenmark.jpg 1839 1848 נכדו של פרדריק החמישי. מלך דנמרק ונורווגיה.
פרדריק השביעי
(1863-1808)
Frederik VII af August Schiøtt.jpg 1848 1863 בנו של כריסטיאן השמיני. אחרון מלכי בית אולדנבורג. אחרון מלכי דנמרק שמלך כמלך אבסולוטי.

בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם
(שנות חיים)
תמונה שנת עלייה למלוכה שנת תום מלוכה הערות
כריסטיאן התשיעי
(1906-1818)
Christian IX of Denmark.jpg 1863 1906 "חמה של אירופה". צאצא של כריסטיאן השלישי וכריסטיאן הראשון מצד אביו ונינו של פרדריק החמישי מצד אמו.
פרדריק השמיני
(1912-1869)
Frederik VIII of Denmark 1909.jpg 1906 1912 בנו של כריסטיאן התשיעי.
כריסטיאן העשירי
(1947-1870)
Christian X of Denmark.jpg 1912 1947 בנו של פרדריק השמיני. מלך דנמרק בתקופת מלחמות העולם.
פרדריק התשיעי
(1972-1899)
Frederick IX of Denmark.jpg 1947 1972 בנו של כריסטיאן העשירי
מרגרטה השנייה
(נולדה: 1940)
Drottning Margrethe av Danmark.jpg 1972 מולכת בתו של פרדריק התשיעי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המלוכה הדנית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]